ספריית מאמרים / 2016

הערכה שנתית 2016

"מהי יהדות?" היא השאלה המרכזית בעיני אלה שמבקשים להסביר מהו הפירוש של "יהודיוּת" בעבור מגוון של יהודים מרקעים שונים ובעלי אמונות שונות. בפרק זה איננו מתיימרים להשיב באופן מוחלט על שאלה מורכבת וטעונה כל כך. תחת זאת, מטרתנו היא לשקף מעט את דבריהם של מקצת היהודים אודות המשמעות של היהדות וההגדרה שהם נותנים לה.1
פרק זה הוא חלק מהדו"ח של המכון למדיניות העם היהודי אודות הדיאלוג המובנה בעולם היהודי בשנת 2016, אשר בחן את המנעד היהודי בעידן של זהות גמישה.

זו השנה השלישית שהמכון למדיניות העם היהודי מקיים תהליך כלל-עולמי של דיאלוג. אשתקד (2015) היה הנושא "ערכים יהודיים והשימוש של ישראל בכוח בסכסוכים מזוינים".2 בשנה לפני כן (2014) התמקדנו בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.3 בשני המקרים הוכרו הדו"חות של המכון למדיניות העם היהודי כהישגים משמעותיים בקידום השיח בין ישראל לתפוצות.4 הפרק הנוכחי, שנלקח מתוך הדו"ח הסופי של הדיאלוג עם הקהילות, מבוסס על מחקר שביצע המכון למדיניות העם היהודי במהלך הדיאלוג, וכן על מחקר של המכון למדיניות העם היהודי שבוצע בעבור אינדקס הפלורליזם שלו, ואשר כלל סקר מקיף בקרב יהודים בישראל. הן בסקר הדיאלוג והן בסקר הפלורליזם בישראל, ביקשנו מהמשיבים לדרג את החשיבות של ארבע הגדרות שעשויות להסביר את משמעות היהדות בעבורם. השאלה המדויקת בסקר הדיאלוג הייתה: "באיזו מידה כל אחד מההיבטים הבאים של היהדות מהווה מרכיב עיקרי ביהודיוּת: דת, תרבות, מוצא ולאום/עמיוּת?" (1 = "כלל לא" מהווה מרכיב עיקרי ביהודיוּת, ו-5 = "מאוד" מהווה מרכיב עיקרי ביהודיוּת).5

מילת הבהרה: מאחר שכאשר שאלנו על "דת" ו"תרבות", לא הגדרנו את המונחים אלא הסתמכנו על המשמעות האישית שכל משתתף מייחס למונחים אלה, עלינו להביא בחשבון את הסובייקטיביות הכרוכה בהבנת מושגים כמו "לאום", "דת" ו"תרבות".

עם זאת, אנו עדיין מאמינים שלאופן שבו משתתפי הדיאלוג דירגו את ארבעת המונחים הללו יש משמעות: "תרבות" ו"לאום/עמיוּת" זכו לדירוג הגבוה ביותר. ההגדרות המסורתיות יותר – "דת" ו"מוצא" השתרכו מאחור. הרושם הראשוני מצביע, אם כן, בבירור על האפשרות שיהודים כיום חשים יותר בנוח עם הגדרות של היהודיוּת שלהם אשר עולות בקנה אחד עם חיים לא-דתיים ולא-מסורתיים.6 וזהו המקרה, כפי שציינה משתתפת בפילדלפיה, אפילו כאשר הקריטריונים של ההשתייכות ליהדות שמקובלים עליהם הם דתיים במהותם: "אנו משתמשים בהגדרות דתיות כדי להיות חלק מאומה, מעם. אולם, לרבים המשתייכים לעם זה אין שום תחושה של דת".7

התבוננות דומה בדירוגים שהעניקו יהודים לקטגוריות אלו עומדת לרשותנו במחקרים בקרב יהודים בישראל ובצפון אמריקה, שתי הקהילות שביחד מהוות את הרוב המכריע של יהדות העולם.8 סקר הפלורליזם בישראל שערך המכון למדיניות העם היהודי בתחילת 2016 כלל שאלה דומה מאוד לאחת מהשאלות בסקר הדיאלוג.9 שני המחקרים של מכון המחקר "פיו" על יהודים בישראל (2016) ובארה"ב (2013) כללו שאלות שונות באותו נושא.10

מה שבולט בכל הדו"חות הללו הוא:

  1. הלאום הוא באופן מוחלט מרכיב הזהות החשוב ביותר בעיני היהודים בישראל. 81 אחוזים דירגו את הלאום כ"חשוב במידה רבה מאוד" או כ"חשוב למדי" (56 אחוז ו-25 אחוז, בהתאמה). התרבות דורגה במקום השני (76 אחוז, 42 אחוז ו-34 אחוז, בהתאמה), ו"מוצא" דורג במקום האחרון (42 אחוז, 19 אחוז ו-23 אחוז, בהתאמה).
  2. הדת איננה המרכיב העיקרי של היהדות: רק מיעוט, הן בקרב יהודי אמריקה והן בקרב הישראלים, ראה בדת את המרכיב העיקרי ביהודיוּת. שני המחקרים של מכון "פיו" העלו שרק 22 אחוזים מהיהודים בישראל רואים את היהדות בעיקר כדת, והשיעור צונח ל-15 אחוז בקרב יהודי אמריקה. ניסיון לפרש את היהדות אך ורק כדת (כדי להתאימה למציאות המודרנית שבה חיים יהודי התפוצות) לא ימצא אוזן קשבת בדור הנוכחי של היהודים.
  3. האורתודוקסים שמים דגש רב יותר על הדת: משיבים אורתודוקסים חשבו שהדת היא המרכיב המרכזי של היהודיוּת ודירגו אותה מעל לכל מרכיבי הזהות האחרים.11 הדבר עולה הן מהמחקרים של מכון "פיו" והן מסקר הפלורליזם בישראל, שבו יהודים ישראלים "חילונים לחלוטין" העניקו לדת דירוג של 2.15 (בסקאלת חשיבות של 1-4), ו"חילוניים ומסורתיים במידת מה" העניקו לה דירוג של 3.05. בקרב היהודים הישראלים הדתיים, העניקו הדתיים-לאומיים לדת דירוג של 3.75, והחרדים דירגו אותה כ-3.88.


חשוב לציין שיהודים ישראלים "חילונים לחלוטין" נטו לדרג את כל האפשרויות נמוך יותר מכלל היהודים, הן בישראל והן במקומות אחרים. יהודים ישראלים "חילונים לחלוטין" מהווים בערך שליש מכלל האוכלוסייה בישראל – 32 אחוזים על-פי סקר הפלורליזם בישראל של המכון למדיניות העם היהודי. הדבר נובע כנראה מהתלהבות פחותה מהיהדות בקרב קבוצה זו.

בנוסף לערך היחסי של ארבעת המרכיבים העיקריים של היהדות, המכון למדיניות העם היהודי ביקש גם מכל משתתפי הדיאלוג לזהות את הפעילויות שנחשבות בעיניהם כ"מהותיות בלהיות יהודי". הוצגו חמש פעילויות במונחים כלליים, ללא פירוט. כלומר, המשתתפים לא נשאלו על פעולות ספציפיות שמופיעות לעיתים קרובות בסקרים, כגון "הדלקת נרות שבת" או "השתתפות בתפילות" או "הליכה לבית ספר יומי יהודי". במקום זאת, הם נשאלו על חמישה תחומים רחבים לביטוי של היהודיות:

  1. קיום מצוות התורה
  2. פעילות למען "תיקון עולם", כלומר למען עולם טוב יותר
  3. לימוד טקסטים, היסטוריה ותרבות יהודית
  4. דאגה ואחריות ליהודים אחרים ולישראל
  5. להיות חלק מקבוצה יהודית משמעותית

משתתפי הדיאלוג אשר דירגו את חמשת תחומי הפעילות האלה העניקו לנו שכבה נוספת שמסייעת להבין מהי המשמעות של היהודיוּת בעבורם. להלן האופן שבו הם דירגו את התחומים הללו, והאופן שבו הדירוג שלהם בחמשת התחומים האלה תואם את הדירוג שהעניקו לארבעת מרכיבי היהדות בשאלה הקודמת:

הדירוג הנמוך יחסית של "קיום מצוות התורה"12 (חוץ מאשר בקרב האורתודוקסים) תואם בבירור את הנטייה של יהודים לייחס פחות חשיבות למרכיב ה"דתי" ביהדות, לעומת שאר המרכיבים. מעניין לציין שאפילו בקרב האורתודוקסים לא היה המרכיב של "קיום מצוות התורה" בולט באופן מכריע בלהיות יהודי.13 למעשה, משיבים אורתודוקסים העניקו דירוג גבוה יותר ל"לימוד טקסטים יהודיים", והדירוג שהעניקו ל"דאגה ואחריות ליהודים אחרים" היה גבוה אף יותר. יותר מ-40 אחוזים מהם העניקו לפעולה האחרונה את הדירוג המרבי.

הדירוג הגבוה יחסית של "דאגה ואחריות ליהודים אחרים ולישראל" אינו צריך להפתיע אותנו. אם, כפי שראינו, יהודים מייחסים ל"לאום/עמיוּת" חשיבות רבה יותר מאשר ל"דת" (ויהודים ישראלים מייחסים למרכיב זה יותר חשיבות מאשר לכל מרכיב אחר ביהדות), אזי הגיוני שהם ידרגו את "דאגה ואחריות ליהודים אחרים" גבוה יותר מאשר את "קיום מצוות התורה". משתתף בדיאלוג בפיטסבורג ניסח זאת כך: "היהודים הם בראש ובראשונה עם; עליהם לסייע לאלה שנחשבים בעיניהם כחברים אחרים בעם זה, ואין פירושו של דבר שהדאגה שלהם לשאר העולם מוערכת פחות. אתה יכול להיות אדם אכפתי, אדם אוהב, ועדיין לדאוג למשפחתך יותר מאשר לאנשים אחרים".14

הדאגה לאנשים אחרים – פרט ליהודים – אכן חשובה ליהודים רבים. ה"פעילות למען עולם טוב יותר" הייתה הפעילות היהודית השנייה בחשיבותה בעיני משתתפי הדיאלוג. היא הייתה מעט יותר חשובה ליהודי התפוצות מאשר לישראלים (בעיני הברזילאים היא הייתה החשובה ביותר),15 כפי שעולה גם מסקרים אחרים, ובכלל זה משני הסקרים של מכון "פיו" בקרב יהודים בארה"ב ובישראל.

לדברי מכון "פיו": "קיימת סבירות רבה יותר שיהודי ארה"ב יאמרו שאורח חיים אֶתִּי ומוסרי חיוני לזהותם היהודית, לעומת היהודים בישראל (69 אחוז לעומת 47 אחוז). הדבר נכון גם ביחס לפעילות למען צדק ושוויון (56 אחוז לעומת 27 אחוז)".16 למרות שניסוח זה אינו זהה למונח של מכון "פיו" – "תיקון עולם", וגם לא למונח שבו השתמש המכון למדיניות העם היהודי – "פעילות למען עולם טוב יותר", הרי כל שלושת הניסוחים תואמים במידה רבה את המושג "תיקון עולם" כפי שהוא מוכר ומובן למרבית היהודים. העובדה שבסקר הדיאלוג של המכון למדיניות העם היהודי "דאגה ואחריות ליהודים אחרים ולישראל" צברה דירוג גבוה יותר מאשר "תיקון עולם", אפילו בקרב מרבית היהודים הלא-ישראלים, ואילו הסקר של מכון "פיו" הראה שיהודי צפון אמריקה מעדיפים את "ניהול חיים מוסריים" ואת "פעילות למען צדק" על-פני "דאגה לישראל" – נובעת מהבדלי השפה בין שני הסקרים (דאגה ליהודים לעומת התמקדות ספציפית בישראל) ומההבדלים בהרכב המדגם. קיימת סבירות רבה יותר שמשתתפי הדיאלוג ייתנו עדיפות לישראל יותר מאשר היהודי "הממוצע" שנסקר על-ידי מכון "פיו".17

לפחות בעיני מקצת ממשתתפי הדיאלוג לא התקיימה כמעט סתירה בין התחושה השבטית של "דאגה ליהודים" לבין התחושה האוניברסלית יותר של "דאגה לעולם". משתתפים בכמה מפגשי דיאלוג הביעו רצון מפורש לקיומה של שותפות בין כל היהודים על מנת "לשפר את העולם". כפי שניסחה זאת משתתפת בוושינגטון: "ומה אם, במקום לחפש דרכים מלאכותיות ליצור קשר, נתקשר יחדיו כקבוצה באמצעות תיקון עולם?"18 בעיני משתתפים אלה, אפוא, מה שנראה כאתגר הופך למעשה להזדמנות.

הקודם
הבא