ספריית מאמרים / 2016

הערכה שנתית 2016

בשנים האחרונות נערכו דיונים רבים סביב ההבדלים בין יהודים צעירים ומבוגרים יותר בנושאים שונים, ובכלל זה – בייחוד במקרה של יהדות התפוצות – סביב הבדלי הדורות בהתייחסות לעניינים של זהות ושל היחס לישראל. אנו יודעים גם שההרכב של קבוצות הגיל הולך ומשתנה, כתוצאה מנישואים מאוחרים, שיעורי פריון נמוכים ושיעור גבוה של נישואים מעורבים.

סקר הדיאלוג מצביע על מקצת מאותם הבדלים בין-דוריים, ובמקצת הדיונים חזינו בהתממשותם של הבדלים אלה. משתתפים צעירים הביעו דעות רדיקליות יותר במובנים מסוימים לעומת המשתתפים המבוגרים יותר, והצעירים אף השיבו על מקצת השאלות של המכון למדיניות העם היהודי באופן שונה מאוד מאשר קבוצת הסקר המבוגרת יותר.

לדוגמה, אם נבחן את הדירוג של ארבעת המרכיבים של היהדות, ברור שלמרות שככלל, למשתתפי הדיאלוג הייתה נטייה להיות פעילים יותר כיהודים, הרי יהודים צעירים יותר שמים קצת פחות דגש על המרכיב הלאומי של היהדות, לעומת המשתתפים המבוגרים יותר. ככלל, הם עדיין מתייחסים ללאום ולעמיוּת כאל מרכיבים חשובים ביהדות, אולם ככל שהם צעירים יותר, כך פוחתת הנטייה שלהם להעניק למרכיבים אלה את הדירוג המרבי (5, בסקאלה של 1-5). הדבר בולט במיוחד כאשר מוציאים מהמדגם את המשיבים הישראלים ובוחנים את דעותיהם של יהודי התפוצות על-פי קבוצות גיל.

תוצאה דומה מתגלה בדירוג היחסי של "דאגה ואחריות ליהודים אחרים ולישראל". שכפי שצוין קודם לכן, זו הפעילות היהודית שזכתה להערכה הגבוהה ביותר בקרב משתתפי סקר הדיאלוג. אולם כאשר היא נבחנת על-פי קבוצות גיל, מתברר שככל שהמשיב צעיר יותר, כך פוחתת נטייתו להעניק לפעילות זו את הדירוג המרבי (שוב, 5 בסקאלה של 1-5). בעוד שיותר ממחצית ממשתתפי הסקר של המכון למדיניות העם היהודי בגילאים 65 או יותר דירגו את "דאגה ואחריות" כ-5 – הדירוג המרבי – פחות משליש מקבוצת הגיל הצעירה (בני 18-29) סברו ש"דאגה ואחריות" ראויות לדירוג 5.

לסיכום, פרק זה מראה שבעיני יהודים פעילים כיום, היהדות משתקפת בעיקר באמצעות התרבות והעמיוּת, וכתוצאה מכך הם מוקירים את הדאגה והאחריות ליהודים אחרים יותר מאשר את המבעים המעשיים של היהדות. מצד שני, אנו רואים שבעיני יהודים צעירים יותר, מרכיב העמיוּת חלש יותר מאשר בעיני היהודים המבוגרים יותר (ייתכן שההבדל נובע ממגמות של "מחזור החיים" או משינוי בין-דורי). מוסדות יהודיים ומדינת ישראל יכולים ללמוד רבות משינויי מגמות אלה בהזדהותם של היהודים. נציין רק שתי השלכות אפשריות: הקהילות היהודיות ברחבי העולם צריכות לחשוב באופן יצירתי על דרכים להתחבר ליהודים מנותקים, ובייחוד כאלה ממשפחות מעורבות, אשר רואים את היהדות בעיקר כדת, ולקשר אותם למה שיהודים "מחוברים" רואים כמרכיבים מרכזיים יותר ביהדות – לעם ולתרבות. בנוסף, מדינת ישראל צריכה להמשיך לפתח שפה ומנהגים של תרבות יהודית הנבדלים באמת ובתמים מהאורתודוקסיה הדתית.

הקודם
הבא