ספריית מאמרים / 2016

הערכה שנתית 2016

במסמך זה נתבסס בעיקר על ממצאים העולים ממגוון רחב של דו"חות רשמיים שהתפרסמו בשנה האחרונה, בין היתר דו"חות של ארגון ה-OECD,  בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומשרד החינוך, העוסקים באינדיקטורים שונים הקשורים לחינוך בישראל ובהשלכותיהם הנוכחיות והאפשריות. הניתוח הנוכחי יתמקד במצב החינוך בישראל בלבד, שהיא "מדינת הליבה" של העם היהודי, אך בעתיד יורחב הניתוח ויקיף היבטים נוספים שיסייעו לעמוד על מצב החינוך בקרב העם היהודי בכללותו.

הממד הראשון שבדרך כלל נוטים להסתמך עליו כאשר מנסים להעריך את מצב החינוך בישראל הוא תפוקות, אולם אין להבין את מצב מערכות החינוך וההשכלה בישראל על-ידי התבוננות בהישגי התלמידים במבחנים בינלאומיים או במבחנים פנים-ישראלים בלבד. אלו מציעים זווית חלקית לתמונה רחבה ומורכבת בהרבה. על מנת שמחוון מתַכְלֵל יוכל להציע מבט גלובלי על סדרי עדיפויות ומדיניוּת, יש לבחון שלושה סוגים מרכזיים של נתונים: מדדי השקעה (inputs), מדדי תשואה (outputs) ומדדים עקיפים או תוצאות (ראו טבלה 2).

יש לשים לב לכך שחלק מהנתונים מספקים לנו תמונה לא רק לגבי נקודת הזמן הנוכחית, אלא תמונה תלת-ממדית:

  1. תמונת מצב של מערכת החינוך בישראל בנקודת זמן ספציפית;
  2. תמונת מצב של מערכת החינוך בישראל בראייה היסטורית – שינוי במצב לעומת שנים קודמות;
  3. תמונת מצב השוואתית בינלאומית – מצב מערכת החינוך בישראל לעומת מדינות אחרות (בעיקר מדינות ה- OECD). תמונה זו ניתנת לבחינה הן בנקודת זמן ספציפית, והן לאורך זמן.

לפני שנתחיל בניתוח חשוב להדגיש, שאמנם מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, אך האוכלוסייה הישראלית מעורבת, ומכילה גם קבוצות דתיות ולאומיות אחרות. הנתונים המובאים בהמשך, בעיקר הנתונים הבינ"ל, מתייחסים ברובם לכלל תלמידי מדינת ישראל, ולא רק לאוכלוסייה היהודית שבה.

הקודם
הבא