ספריית מאמרים / 2016

הערכה שנתית 2016

נתמקד עתה במאפיין חברתי נבחר, רמת ההשכלה. גרף 5.1 מציג את התפלגות האוכלוסייה לפי שלוש רמות השכלה: 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות או פחות, 13-15 שנות לימוד, ו-16 שנות לימוד ומעלה. הממצאים מעידים בבירור על שיפור ניכר ברמת ההשכלה של האזרחים היהודיים והלא-יהודים. כך, בקרב יהודים, בעוד שבשנת 1975 רק ל-17.7% הייתה השכלה על-תיכונית כלשהי, שיעורם גדל ל-41% בשנת 2000, ול-53% כיום. במילים אחרות, לאחד מכל שני יהודים במדינת ישראל יש כיום השכלה מעבר לבית-ספר תיכון. אם מצמצמים את ההתבוננות על בעלי 16 ויותר שנות לימוד, כלומר תואר אקדמי ראשון לפחות, הרי שהגידול הוא מ-7% ב-1975 ל-28.9% כיום, דהיינו גידול של פי ארבעה.

גרף 5.1. רמת השכלה של יהודים ולא-יהודים בישראל, 2014-1975

עובד מנתונים של הלמ”ס, שנתונים סטטיסטיים לישראל, שנים נבחרות.
עובד מנתונים של הלמ”ס, שנתונים סטטיסטיים לישראל, שנים נבחרות.

גם בקרב לא-יהודים התרחש גידול בשיעור בעלי השכלה על-תיכונית: מ-3.5% בשנת 1975 ל-21.1% בשנת 2000 ועד 25.3% כיום. שיעור בעלי השכלה אקדמית של 16 ויותר שנות לימודי גדל באותה התקופה מכאחוז בודד ל-13.5%.

קצב הגידול בהשכלה היה מהיר יותר בקרב היהודים מאשר בקרב הלא-יהודים. כתוצאה מכך, הפערים בין שתי הקבוצות התרחבו. מדד אי-השוויון, המבטא את שיעור הלא-יהודים  שצריכים לשפר את רמת השכלתם על מנת שהפרופיל ההשכלתי שלהם יהיה זהה לזה של יהודים, גדל מ-11% ב-1975 ל-20% ב-2000 ועד ל-28% כיום.

הקודם
הבא