ספריית מאמרים / 2016

הערכה שנתית 2016

שנת 2015 עמדה בסימן תמורות קלות בלבד בגודלה של האוכלוסייה היהודית העולמית ובדפוסיה הדמוגרפיים. באופן מיוחד ניתן לציין את הגידול במספרם של תושביה היהודיים (ו"חסרי דת") של ישראל בכ-130,000, גידול במספר העולים לישראל (המשך למגמה שנצפתה בשנתיים הקודמות), ויציבות הרמה הגבוהה של פריון יהודי בישראל – למעלה מ-3 ילדים לאישה.

היותה של ישראל הריכוז היהודי הגדול ביותר של 6.3 מיליון מתוך, לפי סרג'ו דלה-פרגולה בספר השנה של יהודי ארה"ב ל-2016 שיופיע בקרוב, 14.4 מיליון יהודים בעולם בראשית השנה, הדינמיקה של הדפוסים הדמוגרפיים, והדיון המדעי והציבורי המתמשך על המאזן בין יהודים לבין לא-יהודים הביאו אותנו להחלטה לייחד את הפרק הדמוגרפי של ההערכה השנתית לאוכלוסייה זו. הרכבה האנושי המגוון של האוכלוסייה מצריך ניתוח מפורט של המאפיינים הדמוגרפיים, השינויים לאורך זמן, והערכת כיווני ההתפתחות בעתיד הנראה לעין. באופן כזה יהיה ניתן להשתמש ביעילות בראיות האמפיריות לגיבושה של מדיניות שתבטיח את המשך צמיחתה של האוכלוסייה הישראלית ואת אופייה היהודי של המדינה, תוך שמירת מעמדם וזכויותיהם השוות של המיעוטים בה.

מעמדה המיוחד של ירושלים כעיר בירה, חשיבותה הדתית ליהדות, לאסלאם ולנצרות, והיותה אחד המוקדים היותר רגישים של הסכסוך הישראלי-ערבי, הניעו אותנו לבחון את אוכלוסייתה בנפרד ובאופן מפורט. לכך מתלווים האירועים שהחלו בקיץ 2015 – התגברות המתח בין יהודים לבין ערבים שהתאפיין לאורך כמה חודשים בדקירות, דריסות, וגם שימוש בנשק חם של יחידים מקרב תושבי העיר. גל הפיגועים האחרון שמכונה "אינתיפאדת הבודדים", הגם שהתפשט לחלקים אחרים של המדינה, היה ממוקד באופן בלתי פרופורציוני בירושלים ועורר דיון על מעמדן של שכונות ערביות במזרח העיר, הן אלה שבתוך גדר ההפרדה והן אלה שמחוצה לה. אמנם בשעה זו הסכם בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית אינו נראה קרוב, אך אין ספק שכל הסדר מדיני עתידי, שיכלול את ירושלים, יצטרך לקחת בחשבון לא רק שיקולים דתיים, ביטחוניים וכלכליים, אלא גם את המרכיב הדמוגרפי.

הקודם
הבא