ספריית מאמרים / 2015

מצב העם היהודי- הערכה שנתית 2014-2015

ההערכה השנתית ממשיכה להיות ספינת הדגל של פרסומי המכון למדיניות העם היהודי. בנוסף להצגת תמונה ייחודית על מצבן של מדינת ישראל ושל יהדות התפוצות, ההערכה השנתית מספקת נקודת בסיס להשוואה וגם סדרת משתנים שעל פיהם ניתן לשפוט את מגמות השינוי בעולם היהודי. ההערכה מזהה בכל שנה בעיות והזדמנויות – ומפרטת בתגובה המלצות מדיניות.

משימה זו לא הייתה מעולם חשובה יותר. הזירה הגיאופוליטית מציבה בפני העם היהודי אתגרים מורכבים, שחלקם מעוררי דאגה רבה. מצד אחד, אפשר לראות באופן חיובי את העובדה שמדינות ערביות מובילות מזהות את האיומים הניצבים מולן באופן דומה למדינת ישראל. מצד שני, קשה מאוד לתרגם את תפיסת האיום המשותפת לשיתוף פעולה גלוי, בטרם תירשם התקדמות בפתרון או פתרון יסודי לסכסוך הישראלי-פלשתיני. מצד אחד, עליית האסלאם הקיצוני – סוני ושיעי גם יחד – שלוחמיו מתעמתים זה עם זה בעיראק ובסוריה, מרתקת כיום את אויביה המסוכנים ביותר של ישראל לעיסוק בסכסוכים אחרים. מצד שני, הפעילות השוטפת שמקיימים גורמים כמו החיזבאללה, המשמרות המהפכניים של איראן, וכוחות הג'יהאד העולמי לאורך הגבול הצפוני של ישראל, היא סיבה לדאגה. חיזבאללה וחמאס אולי הורתעו לפי שעה, אבל התעצמותם, בעיקר בשיפור יכולת שיגור הטילים, הממוקמים בלב אוכלוסייה אזרחית, מבשרת כי גם בעימות הבא תיאלץ ישראל להתמודד עם דילמות קשות בהגנה על אזרחיה. גם חיזבאללה וגם חמאס שואפים לא רק להשתמש באוכלוסיות אזרחיות כמגן אנושי, אלא גם לצבור קורבנות אזרחיים בצד שלהם כדרך להכתים את ישראל על במת העולם ולהתכחש לזכותה של ישראל להגן על עצמה.

כאן ניתן להבחין בדמיון בין השאיפות של חיזבאללה וחמאס לבין מי שחותרים לעשות דה-לגיטימציה לישראל. חובה להציג את תופעת הדה-לגיטימציה כפי שהיא באמת: איום קיומי על המדינה היהודית שאינו נופל בחומרתו מתוכנית הגרעין האיראנית. על ישראל לגייס את כל נכסיה להתמודדות עם הסכנה האסטרטגית שמציבה תופעת הדה-לגיטימציה. עליה לגבש מענה יעיל, במישור האירגוני והמדיני, ועליה לזכור כי גיבוש מענה כזה אינו מהווה תחליף למדיניות שתאפשר לישראל לצאת למתקפה ולהיחלץ ממצב המגננה.

אפילו על פי אמות המידה הגבוהות של המכון למדיניות העם היהודי, ההערכה השנתית הנוכחית מגוונת, מרתקת וחשובה מתמיד. היא כוללת סקירה של המגמות הדמוגרפיות בעולם היהודי לאורך 70 השנים האחרונות, מאז סוף מלחמת העולם השנייה. הסקירה מציינת כי האוכלוסייה היהודית העולמית גדלה בהתמדה, וכיום היא מונה 14.3 מיליון נפש. אם נכלול באומדן את המזדהים "חלקית" כיהודים ואת המהגרים למדינת ישראל שאינם יהודים על פי ההלכה אך זכאים לאזרחות על פי חוק השבות (ואינם מצהירים שהם בני דת אחרת), נראה כי מספר היהודים כיום מתקרב למספר היהודים ערב מלחמת העולם השנייה. הסקירה מדגישה כי לראשונה, רוב הילדים הבוגרים בין הגילים 18-30 שנולדו לזוגות בנישואים מעורבים מזדהים כיהודים. עם זה, ההערכה מציינת כי למרות הגידול הכולל במספר היהודים, השדרה המרכזית בעם היהודי ("האמצע" – יהודים לא אורתודוכסים בעלי זהות יהודית חזקה ומחויבות רבה לעם היהודי) מתכווץ. התכווצות זו נובעת לא רק מן הגידול בשיעור הנישואים המעורבים, אלא גם מעליית גיל הנישואים וצמצום גודלן של המשפחות היהודיות בתפוצות (סקר מכון פיו לשנת 2013 מצא ממוצע של 1.9 ילדים למשפחה יהודית באמריקה, כאשר השיעור הנחוץ ליציבות מספרית בלבד ללא גידול הוא 2.1).

ההערכה השנתית כוללת סקירה חשובה של מערכת היחסים החיובית המתפתחת בין ישראל לבין שתי מדינות המהוות בית ל-40 אחוזים מכלל האנושות – סין והודו. לשתי מדינות אלו אין היסטוריה של אנטישמיות. קשרי המסחר וההשקעות בין סין לבין ישראל מתרחבים ומתהדקים במהירות. אחת התרומות הגדולות ביותר שהוענקו אי פעם לאוניברסיטה ישראלית היא תרומה אישית של אזרח סיני. סין רואה את ישראל כ'מֶכָּה' של תעשיות
היי-טק, העתידה להיות צומת מרכזית ב'דרך המשי' העתיקה שסין חותרת לחדש את ימיה. אך סין גם רואה את ישראל כאי של יציבות במזרח התיכון, בתקופה שבה סין עצמה מתמודדת עם לחצים בדלניים מצד מוסלמים שחלקם קיצונים בחבלים המערביים שלה. ההערכה מציינת גם את התפנית החיובית ביחסי הודו עם ישראל מאז בחירתו של נרנדרה מודי כראש הממשלה במאי 2014. הודו מקיימת עם ישראל קשרים צבאיים הדוקים כבר זמן רב, אבל עד לאחרונה הקפידה לשמור על מרחק מישראל מתוך פחד שגילויי תמיכה פומביים ירגיזו את האוכלוסייה המוסלמית הגדולה שלה. כעת מתחולל שינוי משמעותי גם בעניין זה.

בהערכה השנתית הנוכחית אנו פורצים דרך חדשה בהמלצתנו לעשות שימוש יצירתי במשחקי וידאו כדי לספר את הסיפור של ישראל בדרכים חיוביות. מספר השחקנים במשחקי וידאו בעולם הוא עצום: 59 אחוזים מהאמריקאים משחקים במשחקי וידאו, והגיל הממוצע של השחקנים הוא 31. אויבי ישראל והעם היהודי עושים שימוש במדיום זה. הגיע הזמן שמדינת ישראל והתפוצות יעשו בו שימוש חיובי, על-ידי השקעה בדור חדש של משחקים שיסבירו את ההיסטוריה של ישראל ושל העם היהודי מזווית חיובית.

ההערכה השנתית בוחנת במבט מעמיק את עליית האנטישמיות והפעילות האנטי-ישראלית בקמפוסים בארצות הברית. קבוצות כמו
Students for Justice in Palestine – SJP (סטודנטים למען צדק בפלסטין) נוכחות ביותר מ-300 קמפוסים בארה"ב; החלטות על הצטרפות לתנועת החרם (BDS) מתקבלות לעתים קרובות; וסטודנטים יהודים מדווחים על הטרדות והפחדות. יחד עם זאת, ההערכה מצאה כי הפעילות האנטי-ישראלית החמורה מוגבלת למעשה לכעשרים קמפוסים, בעיקר בקליפורניה ובכמה אוניברסיטאות עילית במזרח ארה"ב. ההערכה חורגת מניתוח יבש ומציעה המלצות הנוגעות לשאלה  כיצד להתנהל מול הסטודנטים, הסגל, הדרג המנהלתי והתורמים לאוניברסיטאות כדי להיאבק באיום זה. המכון למדיניות העם היהודי קורא לממשלה החדשה בישראל למנות דמות מובילה לעמוד בראש המאבק בתנועת החרם ובמסע הדה-לגיטימציה נגד ישראל.

בשנה החולפת המשיך המכון למדיניות העם היהודי למלא את התפקיד הייחודי שאותו התבקש למלא ב-2013 על-ידי ממשלת ישראל, בקיום דיאלוג יהודי כלל-עולמי מקיף וייחודי. במסגרת תהליך זה התקיימו בחודשים האחרונים כמה עשרות מפגשים בקהילות יהודיות בצפון אמריקה, אמריקה הלטינית, אירופה, אוסטרליה, ודרום אפריקה, שעסקו בשאלות של מוסר יהודי והפעלת כוח בעימות מזויין. אנו קרובים גם להשלמת מחקר גדול על איום
ה-BDS (חרם, משיכת השקעות, וסנקציות)
(Boycott, Divestment, and Sanctions – BDS) על ישראל, לבקשת המשרד לנושאים אסטרטגיים.

אין ספק שישראל זקוקה לארצות הברית כדי להילחם במאמצי הדה-לגיטימציה בזירה הבינלאומית. בתקופה של מחלוקת הנוגעת למשא ומתן על תוכנית הגרעין של איראן, חובה להקדיש תשומת לב מיוחדת לניהול הקשר עם ארה"ב כדי לוודא שלא יישא אופי מפלגתי, ולמזער ככל הניתן את הקיטוב והפילוג בקהילה היהודית האמריקאית.

מכיוון שהמכון למדיניות העם היהודי שואף לגבש המלצות מדיניות רלוונטיות, אלה הנושאים והיעדים שעמדו במוקד כנס סיעור המוחות שערכנו בגלן קוב, ניו יורק, במאי 2015. כינסנו מגוון רחב של מנהיגים ואנשי מקצוע יהודים מתוך הקהילה היהודית המאורגנת, ראשי פדרציות גדולות, פקידי ממשל בכירים בדימוס מארה"ב ומקנדה, ומומחים אקדמיים מישראל ומרחבי ארצות הברית; שר החוץ האמריקני לשעבר ד"ר הנרי קיסינג'ר דיבר על השפעת הסדר (או האי-סדר) העולמי החדש על העם היהודי ועל ישראל, ואריק שמידט, יו"ר גוגל, הרצה על התפקיד המרכזי של ישראל בשדה ההיי-טק העולמי ותרומתו לאנושות.

נושא הכנס היה "פלורליזם וסולידריות יהודית בעתות של קיטוב". במסגרת סדרת מושבי מליאה ושש קבוצות עבודה נבחנה השאלה איך תוכל ישראל לשמור על ערכים יהודיים לנוכח הדילמות המאלצות אותה להשתמש בכוח בסביבה מורכבת, כמו עזה; מהי הדרך הטובה ביותר לשימור הקשרים והסולידריות בין ישראל לבין יהודי התפוצות, בתקופה שבה המחלוקות האידיאולוגיות והערכיות ביניהם מתגברות; ההשלכות הצפויות של סדר היום במדיניות החוץ המתגבשת בוושינגטון, ושל הקיטוב הפוליטי הפנימי הגובר בארצות הברית, על חוסנו של משולש היחסים בין וושינגטון-ירושלים-הקהילה היהודית בארה"ב.

כמו תמיד, אין עוד מסמך המיטיב לתמצת את היקף האתגרים העומדים מול העם היהודי, ומספק פתרונות חיוביים להתמודדות עם אתגרים אלה, כמו ההערכה השנתית של המכון למדיניות העם היהודי. ההערכה השנתית היא בגדר קריאת חובה לישראלים, ליהודי התפוצות, ולכל מי שמתעניין בישראל ובעם היהודי.

דניס רוס וסטיוארט אייזנשטאט

 

הקודם
הבא