ספריית מאמרים / 2015

מצב העם היהודי- הערכה שנתית 2014-2015

מצב היחסים בין ישראל לבין הקהילות היהודיות בתפוצות חיובי פחות משהיה לפני שנה. מעמדה השלילי של ישראל בעולם והביקורת העולמית המתחזקת נגד מדיניותה, בצד בחירתה של ממשלה ימנית שעמדותיה ביחס לסוגיות חשובות רבות (ישראל והפלסטינים, דת ומדינה) שונות מאוד מאלו של רוב יהדות העולם, העיבו השנה על הקשרים בין ישראל לבין הקהילות היהודיות בתפוצות.

ברקע היחסים המורכבים בין ישראל והתפוצות עמדה גם העלייה הבולטת בתקריות אנטישמיות בעולם, שכּן מצד אחד, היא הדגישה את תפקידה של ישראל כמקלט ליהודים נרדפים, אבל מצד שני חידדה את השאלות הנוגעות לקשר בין מדיניות ישראל לבין ההתקפות נגד יהודים בכל רחבי העולם, ולתפקידה של ישראל כמייצגת את היהודים שאינם ישראלים.

פאנל המומחים של המכון למדיניות העם היהודי העלה כמה מנקודות אלו. המומחים כתבו את תשובותיהם אחרי נאום ראש הממשלה בקונגרס, ושני שלישים מהם הרגישו כי הקשר עם הקהילה היהודית נחלש במידה מסוימת בהשוואה לשנה שעברה. מחציתם חשו שמבצע "צוק איתן" בתגובה לחידוש מעשי העוינות ומתקפות הטילים מצד עזה גרם לשפל מסוים בתחושת הקיִרבה של היהודים לישראל, ורוב המשיבים סברו שחלה לפחות ירידה קלה במידת ההסכמה הכללית לצעדי ישראל כאשר זו רואה צורך להפעיל כוח צבאי. ברוב דומה זיהה פאנל המומחים פער בולט ביחס לאותם אירועים פוליטיים, בין תגובות הדור המבוגר יותר לבין תגובות הצעירים חברי הקהילה היהודית בארה"ב.3

בדומה לכך, ארבעה מבין חמשת המשיבים שהתייחסו ספציפית לשאלה זו סברו כי מהלכים מסוימים העלולים לאתגר את התפיסות מבחוץ לגבי ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כגון הצעות החוק שהוגשו לכנסת במטרה להדגיש את אופיה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי על חשבון ערכי הדמוקרטיה הליברלית, עלולים להחליש את החיבור לישראל.4בהינתן רמת ההבנה של היהודים באמריקה, רוב המשיבים חשו כי תוצאות הבחירות בישראל לא ישפיעו כמעט על תחושת הקשר עם ישראל, למעט בנסיבות חריגות, ובמקרים אלה הגורם [להיחלשות הקשר] הוא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ולא סוגיות פנימיות בוויכוח בין אורתודוקסים לליברלים בישראל.

המכון למדיניות העם היהודי חקר סוגיות אלו באופן מעמיק ומפורט יותר באמצעות תהליך דיאלוג כלל-עולמי בקרב קהילות התפוצות שהתקיים בין החודשים ינואר-סוף אפריל 2015. יוזמה זו כינסה את המשתתפים בסדנאות לדיון בערכים יהודיים ובשימוש של ישראל בכוח בסכסוכים מזוינים. דו"ח מיוחד בנושא זה, שפורסם ביולי 2015, מצא בעיקר תמיכה יהודית בפעולותיה של ישראל בזמן מלחמה, וגינוי לפעולותיה של ישראל "בין המלחמות".5

הדיאלוג היהודי הכלל-עולמי ביוזמת המכון למדיניות העם היהודי לא מצא ביקורת נרחבת על רמתו המוסרית של צה"ל. סקר בין המשתתפים מצא כי יהודים רבים "אינם מאמינים שממשלת ישראל הנוכחית עושה מאמצים כנים להביא להסדר שלום עם הפלסטינים." רבים ממשתתפי הסמינרים ביטאו דאגה מן העובדה שחלק מהיהודים שופטים את ישראל על פי אמות מידה מחמירות יותר. בחלק מהמקרים נימת ההתבטאות בעניין זה היתה שלילית ("היהודים הם חלק מהבעיה"). אחרים בירכו על כך כאמת מידה חיובית ומוצדקת ("כיהודים, מחובתנו להציב רף גבוה יותר").

שני שלישים מבין המשיבים בפאנל המומחים של המכון למדיניות העם היהודי ראו החמרה במימד קשרי הקהילה בהשוואה לשנה הקודמת. על אף החוזק הטבעי של הקשרים הללו, בעיקר כפי שבא לידי ביטוי בתגובה לאנטישמיות ולאיומים על בטחון ישראל, הדאגה שעלתה בשנה האחרונה ומהירות השינוי גרמו לירידה ניכרת במימד קשרי קהילה.

הקודם
הבא