ספריית מאמרים / 2015

מצב העם היהודי- הערכה שנתית 2014-2015

המכון למדיניות העם היהודי מיקד השנה את תשומת לבו ב"אמצע היהודי" של הקהילה היהודית האמריקאית. כפי שנדון בפרק "זהות יהודית והזדהות כיהודים באמריקה כיום", ניתוח מרובה משתנים של נתוני סקר מכון פיו מ-2013 מגלה כי ביטויי הזהות היהודית מתכנסים לשלוש קבוצות. האחת מציגה אינטראקציות חברתיות שהן נפרדות ומבודלות באופן חד מן האינטראקציות החברתיות של החברה האמריקאית הכללית, ואילו האחרת השתלבה באופן כה מוצלח בתרבות ובחברה באמריקה עד שבקושי ניתן להבחין בה כיהודית במיוחד. האינטראקציות שקל לזהות אותן כיהודיות בהקשר האמריקאי הן ברובן דתיות, אך הן קשורות גם בחוג החברים, בקשר לישראל, בתחושת השייכות ובפעילות בארגונים חברתיים וקהילתיים יהודיים.

באמצע (בקבוצה השלישית], אנו מוצאים ביטויי זהות יהודית המנסים לאזן ולחבֵּר בין אינטראקציות חברתיות יהודיות לבין אינטראקציות אמריקאיות כלליות. אלו כוללות אחריות כלפי הקהילות היהודיות בכל העולם, תחושת שייכות חזקה לעם היהודי, חיבור רגשי לישראל, ואמונה שלהיות חלק מהקהילה היהודית הוא מרכיב מהותי בלהיות יהודי. הפרקטיקה הדתית אינה תוספת מקום נכבד ביהודיוּת שלהם; פלח אמצעי זה מקיים את מצוות "הדת האזרחית היהודית". יש קשר הדוק בין יהודים המזוהים עם הזרם הקונסרבטיבי לבין ביטויי האמצע הללו של זהות יהודית.

מנקודת מבט מדיניותית, המשך קיומו של האמצע היהודי רצוי מכיוון שהוא מהווה את ה"דבק" שמחבר בין שני הקצוות – בין קוטב המחויבות הגבוהה (בעיקר אורתודוקסים), לבין קוטב ההתבוללות והנישואים המעורבים, שבו לא ניתן להבחין בין ערכים יהודיים לבין ערכים של כלל החברה האמריקאית. שנית, השפעת המדיניות היהודית כיום תלויה בשני גורמים: ההזדהות כיהודים, והשליטה במשאבים הכספיים, המעמדיים והמקצועיים הנחוצים להשפעה על התוצאות. זה האחרון תלוי במידת ההשתלבות בחברה הכללית. לכן רצוי לשמור על איזון בין זהות יהודית לבין השתלבות בחיים האמריקאיים. האתגר המדיניותי הוא העובדה שהאמצע הזה הולך ומתכווץ.10

האמצע מתכווץ לא רק בגלל נישואים מעורבים והתבוללות, אלא גם בגלל הכשלון בהקמת משפחות יהודיות ובהולדה וגידול של ילדים יהודים. להתערבויות של מתן חינוך יהודי (בית ספר יומי, מחנה קיץ, לימודי השלמה אחרי בר-מצווה, טיולים לישראל), וליצירת הזדמנויות ליהודים צעירים ליצור קשרי חברות והתקשרויות רומנטיות עם יהודים צעירים אחרים, יש השפעה חזקה במיוחד על הנטיה של צעירים יהודים (לא אורתודוקסים) להתחתן עם יהודים ולגדל ילדים יהודים.

תוצאות פאנל המומחים של המכון למדיניות העם היהודי הבליטו רבות מן הנקודות האלו. כל המשיבים ענו בחיוב, אם כי בהסתייגויות שונות, על השאלה אם מי שמזדהים כ"יהודים חלקית" צריכים להיחשב כחלק מהקהילה היהודית, ולדעתם העובדה שכמיליון אנשים מזדהים כך צריכה להיתפס כדבר חיובי לגמרי. בהקשר זה, גם העובדה שרבים מבני ההגירה הרוסית בוחרים להזדהות כיהודים מלאים או חלקיים היא מגמה חיובית, ואולי אף ניתן להמשיך את קיומה גם בדור הבא, אם כי רוב המשיבים חושבים שלשם כך יידרשו מהלכים פעילים של חיזוק הקשר ליהדות.

בניגוד להערכה חיובית זו, רוב גדול מקרב המשיבים סברו שיוזמות החקיקה בישראל המדגישות או מעדיפות את אופיה היהודי של המדינה משפיעות לרעה על הזהות היהודית בתפוצות (למשל, "[חקיקה כזו] כפי שדווחה בעיתונות הזרם המרכזי בארה"ב ובעיתונות היהודית מחזקת את הנרטיב של ישראל לא דמוקרטית, בצדק או שלא. לנרטיב הזה יש רגליים … ולכן עצם הדיון בחוק המוצע גורם נזק.")

הפאנל נחלק באופן שווה בשאלה אם חלו שינויים במימד זה בשנה שעברה, ואם כן, מה היתה מגמת השינוי. בסך הכל, המחוג במד הזהות מסמן שינוי לרעה, שכּן התכווצות האמצע היהודי, הגידול במספר היהודים חסרי דת ובמספר היהודים חלקית שהמחויבות וההשתייכות שלהם ליהדות רופפות, מציבים אתגרים קשים לזהות היהודית באמריקה.

הקודם
הבא