ספריית מאמרים / 2015

מצב העם היהודי- הערכה שנתית 2014-2015

בני הנוער של ימינו, לטוב או לרע, מצפים לסיפוקים מידיים מפעילויות שהם נוטלים על עצמם. מורים רבים ניצבים בפני האתגר לתפקד בו-זמנית כמחנכים טובים וכמבדרים טובים על מנת להשפיע בצורה אמיתית בכיתה. משחקים דיגיטליים הם מדיום מוכר מאוד בקרב הנוער של ימינו, וטבעי שנעשו ניסיונות להשתמש במשחקים ובתכונות משחקיות בכיתה, בעיקר בשתי דרכים. הראשונה היא באמצעות משחקים שמטרתם הישירה היא ללמד או לשפר מיומנות כלשהי.

משחקים שתוכננו עבור חינוך יהודי כבר קיימים. Jewish Interactive הוא אולפן משחקים הפועל בדרום-אפריקה ו"משתמש בטכנולוגיה חינוכית כדי ליצור חינוך יהודי נגיש, לא יקר ומרתק עבור כל ילד בכל מקום". אנשי האולפן אומרים שהגיעו כבר ליותר מ-83 אלף ילדים.28 מן הראוי שהעולם היהודי ישקיע במשחקים חינוכיים מסוג אלה שמפיק Jewish Interactive וישתמש בהם.

הדרך השנייה שבה נוצלו משחקים כעזרים חינוכיים היא באמצעות אימוץ ההיבטים והטכניקות היסודיות של משחקים, כדי לסייע בהענקת מוטיבציה לתלמידים ולרתק אותם ללמידה של מושגים חדשים או ביצוע של מטלות ספציפיות. תהליך זה מוכר כ-גיימיפיקציה – הפיכת משהו למשחק באמצעות שימוש בתכונות דמויות משחק כמו מטרות, פרסים ורמות הולכות ועולות.
אתר האינטרנט הפופולרי "האקדמיה של חאן" (khanacademy.com) הוא אחד הדוגמאות הטובות ביותר של גיימיפיקציה אפקטיבית. האתר משתמש בסרטי ווידאו להדרכה ובתרגילים אינטראקטיביים בקצב עצמי כדי ללמד נושאים שונים. המדור המתמטי של חאן משתמש בגישה מפורטת מאוד המבוססת על משחק. האתר מפרק את עולם המתמטיקה, כפי שמקצוע זה נלמד מכיתה א' ועד לרמת האוניברסיטה, ליותר מאלף מיומנויות ספציפיות. כל מיומנות משקפת מושג יחיד, החל מספירה ומדידה של קווים ועד לאופרציות מורכבות של חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי.

עבור כל מיומנות מציע האתר לפחות הרצאה מוסרטת אחת בת 5 עד 10 דקות ולאחריה מבחן אינטראקטיבי. על מנת לעבור בהצלחה את המבחן יש לענות נכונה על חמש שאלות ברצף. על מנת להוכיח השתלטות על מיומנות יש לעבור שלושה מקטעים נוספים בני שלוש שאלות כל אחד. רמת הקושי של שאלות אלה איננה משתנה, אך ניתן לעבור כל מקטע רק אחרי שחלפו 16 שעות בין המקטעים. סידור זה מסייע לשמור את המיומנות בזיכרון וגם מספק תמריץ לשוב לאתר האינטרנט ביום שלמחרת.

צילום מסך של האתר חאן אקדמי

אתר האינטרנט מציע מערכת מתוחכמת של תגמולים: תלמידים מקבלים נקודות על צפייה בסרטוני ווידאו ומענה נכון על שאלות, אך גם עבור מהירות ורצפי ניצחון. כמו בתנועת הצופים, האתר מציע מגוון של פסים וסמלים המוענקים ללומד על כך שהצליח להגיע ל"שליטה" בנושאים שונים. הנה תרשים הממחיש את השיטה:

מודל הגיימיפיקציה של אקדמיית חאן מאפשר למוסדות חינוך יהודיים לשפר את האוריינות היהודית על פני כל טווחי הגילאים באמצעות שיפור תהליך הלמידה. מסיבה זו, מן הראוי שמוסדות חינוך יהודיים ישקיעו ביצירה ובנייה של פלטפורמות שעברו גיימיפיקציה.
מחוץ לשימוש בגיימיפיקציה למטרות חינוך, ניתן להשתמש בגישה זו גם כדי להגביר את המוטיבציה ולשכנע אנשים לבצע מטלות ספציפיות. דוגמא טובה לכך בישראל הייתה מערכת "דרגות צה"ל" שהופעלה על ידי צה"ל בשנת 2012 והייתה פעילה גם במהלך מבצע עמוד ענן בנובמבר 2012. על פי הבלוג של צה"ל:

"דרגות צה"ל" הוא משחק אינטראקטיבי המיושם ישירות בכל הפלטפורמות החברתיות של צה"ל ומאפשרות לך להפוך לחלק וירטואלי של צה"ל. כל פעולה שתבצע, בין אם אתה קורא, מעיר הערות, מעניק 'לייקים', משתף או אפילו סתם מבקר – תעניק לך נקודה ותאפשר לך לטפס בסולם הדרגות של צה"ל. פעולות ספציפיות יקנו לך תגים יפים, ויום אחד תוכל אפילו אולי להיות ראש המטה הכללי של "דרגות צה"ל".29

במקרה זה, מטרת הגיימיפיקציה הייתה לסייע בהפצת מידע שהוצא ע"י יחידת דובר צה"ל. סביר להניח שהפיכת תהליך הפצת הידע למשחק העניקה למשתתפים תמריץ נוסף, סיפוק ותחושה של השתייכות.
למרות שמשחק "דרגות צה"ל" היה, כצפוי, שנוי במחלוקת וזכה גם לפרסום שלילי – העיתונאי ג'פרי גולדברג הגדיר אותו כ"מביש"30 – בכל זאת יש למדוד את הצלחתו על פי השאלה אם הוא אכן שיפר את יכולתו הכללית של צה"ל להפיץ מידע. עד כה לא פורסם שום מידע בנושא זה.
אולם אם נתעלם לרגע מן המחלוקת, נוכל לקבוע ש"דרגות צה"ל" אכן מדגים את הפוטנציאל של גיימיפיקציה וכדאי שישמש דוגמא לפלטפורמות חברתיות. מן הראוי שארגונים יהודים ומוסדות ממשלתיים בישראל ישקלו כיצד להפעיל גיימיפיקציה כדי להניע יחידים ולערב אותם בהשגת יעדים מוסדיים כגון גיוס כספים והעלאת המודעות לנושאים חשובים.

צילום של דרגות צה"ל

הקודם
הבא