ספריית מאמרים / 2015

מצב העם היהודי- הערכה שנתית 2014-2015

חלק מן המשחקים הדיגיטליים אינם חברתיים, כלומר השחקן אינו בא באינטראקציה עם בני אדם אחרים, אולם מרבית המשחקים היותר פופולריים ידועים בשם משחקים מקוונים רבי-משתתפים מסיביים (MMOG).  במשחקים אלה, השחקנים משתפים פעולה ומתחרים עם שחקנים אחרים מרחבי העולם.  ברבים ממשחקים אלה, השחקנים מקובצים ב"שבטים", "גילדות" ו"סיעות", ומתקשרים ביניהם בעל פה באמצעות טכנולוגיית קול על IP   (VoIP). יחידות אלה מבוססות על שיתוף פעולה, ולכן האחווה שמתפתחת במשך שנים של משחק בין חברים המשתפים פעולה בצוותים, יכולה להוביל למערכות יחסים חברתיות משמעותיות בין השחקנים.  ואכן, כמה משחקי MMOG תוכננו בראש ובראשונה כפלטפורמות לאינטראקציות חברתיות.

באמצעות חינוך יהודי בלתי-פורמלי, פעילויות חברתיות נפוצות הותמרו לכלים של מעורבות יהודית, תוך ניצול הפוטנציאל הטמון בקבוצות גילאים, במגמה לחזק את הרעיון של קהילה ושל "כלל ישראל".  משחקים דיגיטליים באופן ספציפי, וקהילות וירטואליות באופן כללי, מהווים אתגר מעניין עבור מוסדות הקהילה היהודית: כיצד ניתן להמיר פעילויות אלה לכלים של חינוך יהודי בלתי-פורמלי, או אפילו פורמלי?

קהילות יהודיות וירטואליות למעשה כבר התפתחו באינטרנט, אם כי אין הוא פופולרי כפי שהיה בעבר. בעולם הווירטואלי של המשחק Second Life (חיים שנִיים) יכולים המשתמשים לעטות על עצמם באופן חופשי זהות וירטואלית, לבנות, לחקור ולצ'טט (בין באמצעות VoIP או טקסט) עם "תושבים" אחרים, כולל קהילה יהודית מרשימה, אפילו אוטופית. ניתן למצוא שם בתי כנסת, ישיבות, מוזיאונים וגם "אי ישראל" (Israel Island) המפרסם את עצמו כ"בית לקהילת אנשים מרחבי העולם שיש להם עניין בישראל, יהדות והעם היהודי".7 ב"אי ישראל" מנוגנת מוזיקה ישראלית ברקע וניתן למצוא עותקים של ציוני דרך מפורסמים בישראל וחנויות.  אפילו לחב"ד יש נוכחות ב-Second Life, למרות שנוכחות זו איננה מקושרת באופן רשמי ל-770, המטה העולמי של חב"ד בברוקלין.

הכלכלה הווירטואלית של Second Life מחקה את זו של העולם האמיתי. אם "תושב" רוצה לבנות בית וירטואלי או חנות וירטואלית, הוא/היא חייבים לרכוש תחילה נדל"ן וירטואלי, שאותו אפשר לרכוש ישירות מ-Linden Labs, היצרנית של Second Life, או מתושבים אחרים. כל העסקאות מתבצעות במטבע הייחודי של Second Life, שתושביו יכולים לרכוש אותו בשער חליפין בכסף ממשי. למי שמנותקים מעולמות וירטואלים אלה, קשה לדמיין שאנשים ירצו להמיר כסף אמיתי בכסף וירטואלי, אבל כך אכן קורה. בשנת 2009 כאשר Second Life היה בשיא הפופולריות שלו, הסתכם ערך העסקאות בין תושב לתושב ב-257 מיליון דולר.8 עד היום צבר Second Life 41 מיליון תושבים רשומים ועדיין יש לו בממוצע, כ-40 אלף תושבים הנמצאים בו-זמנית אונליין בכל רגע נתון (ירידה של כ-30 אחוז מאז 2009).9

השוק הווירטואלי מציע כמות מרשימה של יודאיקה וטובין ישראליים. "תושבים" יכולים לקנות אביזרים או בגדים עבור האוואטרים (השחקן הווירטואלי) שלהם, כגון שרשראות מגן-דוד, חולצות עם נושאים ישראליים, כיפות ואפילו מדי צה"ל.  פריטים וירטואליים כמו חנוכיות, נרות שבת ומזוזות, כולם עומדים למכירה בעולם הוירטואלי.

Second Life איננו משחק אמיתי, מבחינה זו שאין יעד תחרותי כללי או מטרה תחרותית כוללת.  אין מפסידים או מנצחים. מדובר יותר בחדר צ'אט אינטרנטי מתוחכם, שרותם את מיקור ההמונים כדי לפתח סביבה וירטואלית מפורטת ומספק בתוכו חלון מעניין לרעיון של זהות יהודית וירטואלית.  Second Life מציע לנו מספר לקחים עבור עיצוב מדיניות.

ברור לכל מי שמסתובב ב-Second Life שיש שם קהילה יהודית אורגנית ושוק ממשי לתכנים יהודיים ואביזרים יהודיים, הפונה לתושבים כדי שאלו יוכלו להפגין בגאווה את הגרעין היהודי, ה"יהודיוּת", ה"יידישקייט" שלהם.  מדובר בנוכחות אורגנית, מן הבחינה שזוהי יצירה עממית.  הקהילה לא נוצרה על ידי מוסד יהודי רשמי שיש לו מטרות מפורשות של חינוך פורמלי או בלתי- פורמלי, תוכניות קירוב (outreach) או רעיונות הסברה כלשהם.  אף על פי כן, אלה הם בין התפקידים והמאפיינים של הקהילה ב-Second Life.

מאז הקמתו בשנת 2012, "אי ישראל" כבר משך אליו למעלה מ-12 אלף מבקרים.  כפי שקורה בקהילות יהודיות מסורתיות שאינן וירטואליות, חלק מן המשתתפים פעילים בקהילה ומרגישים כלפיה מחויבות חזקה, ואילו אחרים מבקרים רק לעיתים, או פעם אחת בלבד.  כ-800 איש מרחבי העולם ומזרמים שונים של היהדות מקושרים כרגע לקבוצת "אי ישראל".10  מתקיים שם טקס שבועי של הדלקת נרות שבת, ומאורגנים שם אירועים מיוחדים לציון חגים יהודיים וישראליים.  בשנת 2015, אירוע יום השואה של "אי ישראל" נערך בהשתתפות כ-60 בני אדם מרחבי העולם, ובאירוע יום העצמאות של ה"אי" השתתפו כ-100 אנשים, מספרים שמשתווים לאלו שבקהילות יהודיות רבות ברחבי העולם.

צילום מסך של המוזיאון הוירטואלי של עמי ישראל באי ישראל, Second Life

 
בהתחשב בעלות הנמוכה יחסית של פיתוח נוסף של האי, במספר המבקרים שמשך האי במספר השנים האחרונות ובגודל של הקהילה הפעילה שלו נראה ברור שיהיה זה נבון ומועיל מצד ישראל והעם היהודי להשקיע בהמשך בניית "אי ישראל" ובהרחבת תפקודו כפלטפורמה של מעורבות יהודית וחיזוק הקשרים הקהילתיים.

חברות רבות מחזיקות נכסים ב-Second Life כדי לערוך שם פגישות וכנסים. במקום לקחת חלק בשיחת ועידה בטלפון או בערוץ חזותי, אנשים נכנסים ל-Second Life ועוברים אל המיקום הווירטואלי שנקבע כדי להשתתף בפגישה. מן הראוי שארגונים יהודיים יערכו ניסויים של קביעת אירועים וכנסים באתרים וירטואלים כגון "אי ישראל", במגמה לערב בהם אותם יהודים המכירים את המדיום הוירטואלי, חשים בנוח עימו, ונטייתם להיות מעורבים באירוע כזה עם יהודים אחרים עשויה להיות חזקה יותר מאשר נטייתם לעשות זאת בחיים הממשיים. גישה כזאת יכולה לשמש גם דרך חסכונית ויעילה לקרב יחד יהודים ברחבי העולם.

אולי משום שהעולם הוירטואלי מתעלה אל מעבר למושגים הנוכחיים של גבולות גיאוגרפיים לאומיים וארגוניים ומציב בפניהם אתגר, הוא נתקל עד כה בהתעלמות מצד ארגונים יהודיים, שמכוונים בעיקרם לשרת קהילות מקומיות. לכן, מן הראוי שממשלת ישראל תעודד בצורה נמרצת את הסוכנות היהודית וגופים אחרים להרחיב את תחומי פעילותם כך שיכללו מתן שירותים לקהילות יהודיות וירטואליות.

הקודם
הבא