Economics

משאבים חומריים

גורמים חיוביים

  • הצמיחה הכלכלית של ישראל יציבה, נעזרת בסוף שנת 2016 בביקוש מקומי ובביצועים משופרים של היצוא תוך קיום איזון מאקרו-כלכלי איתן.
  • האינדיקטורים של השתתפות ערבית בכוח העבודה של ישראל ובהכשרה מקצועית ממשיכים במגמת עלייה.
  • הגידול בהבחנת מגמות אנטישמיות המקיפות קהילות גדולות בתפוצות לא נראה כבעל השפעה על יצירת עושר בקרב קהילות אלה, וגם לא השפיעה על הקצאת משאבים למוסדות ולאינטרסים של הקהילה היהודית.
  • בדומה לכך, חרף אינדיקטורים של שינוי דורי המשפיעים גם הם על אופי הפילנתרופיה הקהילתית של יהדות התפוצות, עדיין לא מורגשים שינויים גדולים בנתינה למטרות יהודיות.

אף שהפעילות הכלכלית הישראלית והיהודית נהנית כרגע מחוסן, קיימים סימנים לסגמנטציה בישראל ואיומים אפשריים על הפעילות הכלכלית היהודית בתפוצות. לכן אנו משאירים את המחוג ללא שינוי.

 

גורמים שליליים

יתכן שהביקוש הצרכני החזק בישראל נגרם בשל הכוונות לבצע בקרוב שינויים ברגולציה, שיגרמו למגמה של ירידה באמון הצרכנים.

  • מגזר ההיי-טק החזק של ישראל הוא עדיין מנוע הצמיחה הראשי, אך הוא מוגבל מבחינת מילוי הביקוש לעובדים בעלי הכשרה מקצועית נאותה, והדבר מעלה דאגות לגבי כושר הקַיָימוּת של מגזר זה.
  • הנגישות להשכלה ולהישגים השכלתיים, הפערים בעושר, והפרוטקציוניזם בשווקים פנימיים מהווים עדיין גורמי דאגה המצריכים גיבוש מדיניות.
  • המחסור המתמשך בדיור גורם ללחצים על צעירים ועל שכבות ההכנסות הנמוכות והבינוניות, וההשפעות הנובעות מכך חורגות מן התחום הצר של הדיור.

גורמים שיש לשים לב אליהם

  • ישראל וקהילות יהודיות גדולות היו בין הנהנים העיקריים מתהליך הגלובליזציה בעשורים האחרונים. יש לעקוב אחר השינויים במגמות ובתחושות ביחס למדינוּיוּת כלכליות יותר לאומניות ופרוטקציוניסטיות, במטרה לבדוק את השפעתם הפוטנציאלית על ישראל ועל יהדות התפוצות.
  • ההנהגה החרדית של ישראל קיבלה בחודש נובמבר האחרון הזרמה ממשלתית מאסיבית למוסדות הקהילה החרדית. הכוונה היתה לאפשר לצעירים חרדים להמשיך ולהקדיש את כל זמנם ללימוד. למרות זאת, אין סימנים להאטה משמעותית בנטייה לעבר השתלבות מקצועית, אקדמית וצבאית של החרדים. (מספר הקצינים החרדים בצה"ל, שעמד על 75 ב-2015 ועלה ל-97 ב-2016 הגיע ל-113 בשנת 2017.) הדעות חלוקות בקרב הקהילה החרדית: לא ברור עדיין אם ידם של השמרנים תהיה על העליונה, או שתומכי ההשתלבות יגברו.
  • למרות שלקהילות החרדיות בתפוצות יש עושר ויש להן מנהיגים בתחומי העסקים, הנדל"ן והמשפט (במיוחד באזור העיר ניו יורק), חלק משמעותי מן היהודים החרדים עניים יותר מיהודים אחרים, וכמה מהם אף חיים מתחת לקו העוני. לתנודות דמוגרפיות עשויה להיות בעתיד השפעה על פערי עושר והכנסה גם בקהילות יהודיות שמחוץ לישראל.

האינדיקטורים של משאבים חומריים הקשורים ל"התקדמות" (צמיחה כלכלית מתונה בישראל; גידול יחסי במשאבי קהילות התפוצות; מנהיגות בתחומים טכניים) תואמים באופן הדוק את הנסיבות הנוכחיות. אף שסך האינדיקטורים של הפעילות הכלכלית הישראלית, במיוחד ביחס למשקים מפותחים אחרים, הינו חזק, יתרון זה מקוזז ע"י שיעורי העוני הגבוהים ביותר במדינות OECD ואינדיקטורים מטרידים אחרים של סגמנטציה כלכלית. במיוחד ממשיכים להטריד אי-ההשתתפות של חרדים וערבים בכוה העבודה למרות, כפי שצויין, ההתקדמות בשני הסוגיות האלה לאחרונה.

הכלכלה הישראלית ממשיכה לספק שיעורי צמיחה אשר אף שאינם באותו סדר-גודל כמו בתקופה הדינאמית ביותר בשנים האחרונות, עדיין הם מבוססים היטב, ניתן להמשיך ולקיימם, והם טובים בהשוואה לרוב הכלכלות המערביות המפותחות. בסך הכל ניתן לקבוע כי הניהול המאקרו-כלכלי של ישראל היה טוב. אולם השאלות שבפניהן תעמוד ישראל בעתיד הנראה לעין יסובו על השאלות- האם   הגישה להזדמניות הכלכליות שהיא תוצאת הביצועים הכלכליים הללו תהיה זמינה לרוחבן של השכבות הסוציו-אקונומיות, והאם מקורותיו האיתנים של דינאמיזם כלכלי זה ימשיכו לנבוע ולתמוך בצמיחה בעתיד. החיבור שבין שתי דאגות אלה עשוי להימצא בחינוך. אף שההישגים של ישראל במבחני PISA בשנת 2015 השתפרו לעומת 2012, הם עדיין מתחת לממוצע של ה-OECD. בעוד שב-OECD, חלקם של בעלי ההישגים הנמוכים בכל שלושת הנושאים הנבחנים (מדעים, מתמטיקה וקריאה) היה 13 אחוז (דומה לחלקם בארה"ב), בישראל הגיע חלק זה ל-20 אחוז. זהו רק אינדיקטור אחד מני רבים שאותם יש לקחת בחשבון בעת שדנים בדינאמיקה הכלכלית הצפויה בעתיד. עם זאת, לנוכח החשיבות הגדלה והולכת של צמיחה המבוססת על חדשנות ותעשיות מבוססות-ידע כמקורות לעושר לאומי, זהו אינדיקטור שראוי לעקוב אחריו.

כמו בסיפור שרלוק הולמס על הכלב שלא נבח, יתכן שהכותרת ביחס לקהילות היהודיות בתפוצות היא שלא היו סטיות גדולות ממה שהיה קודם לכן. חרף השינוי הדורי, הדינאמיקה המסחררת של צמיחה ודעיכה של תעשיות, ורוח הרפאים המציקה של האנטישמיות החוזרת לזירה, הסיפור הוא זה של המשכיות. פעילויות ומוסדות יהודיים עומדים היטב באתגר של המעבר למגמות חדשות של נתינה יהודית, וקהילות יהודיות ממשיכות להתרכז בכלכלות המפותחות ביותר ולמלא בהן תפקידים כלכליים פעילים. אך כל זה עלול להיות כפוף לשינויים. אלה הנאלצים לעשות שינויים משמעותיים בשל הגירה או בשל הגבלת ההשתתפות בכלכלה, בין כתגובה על לחצים אנטי-יהודיים ובין כתוצאה מחשש לשינויים אפשריים, עלולים למצוא עצמם תחת לחץ כבד הנובע משינוי מיקום ו/או תפקוד. כרגע, הסיכוי לכך אינו נראה גדול, אף לא באותן קהילות שנפגעו קשה יותר מאחרות בתקריות אלימות ובהשמצות פרועות בתקופה האחרונה, אך זה עלול להוות גורם שישפיע על יכולתן של קהילות יהודיות לעמוד בדינאמיקה של השינויים.

לאור כל זאת, מחוג המשאבים החומריים בהערכה השנתית הנוכחית נשאר ללא שינוי.