ספריית מאמרים / מאמרי דיעה

נפרדים מהאתרוג

עם כל הצער על המחיר ששילם גלנט, צריך לקוות כי ביטול מינויו מסמן את סוף הלגיטימציה של השחיתות

ביטול מינויו של האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל, ממשיך לעורר תחושות של תסכול, לא רק בצבא, אלא גם בקרב יהודים וידידים בעולם. להבדיל, גם פרשת המסמך המזויף של בועז הרפז, שמעורר סימני שאלה קשים לגבי התנהלותה  של צמרת הצבא, במקביל להרשעות ולמשפטים בהנהגה הישראלית, לא נעלמה מעיניהם ולא הגבירה תחושות של גאווה ורצון להזדהות עם מדינת ישראל בקרב הדור היהודי הצעיר. ואולם, הגילויים האלה, שניתן לראות בהם גם תהליך של ניקוי אורוות והיטהרות, עשויים בסופו של דבר לשמש מנוף להידוק הקשר עם התפוצות ולהבנת מנגנוני ההישרדות של הדמוקרטיה הישראלית.

-צבא ההגנה לישראל נתפס בעיני יהודים רבים בעולם כשמורת טבע של ישראל היפה, חרף מסע הדה לגיטימציה שמתנהל נגד זכותו של העם היהודי לריבונות במזרח התיכון, שבו קציני צה"ל הפכו לכלי ניגוח מרכזי.

תמונות של יפי הבלורית והתואר במדי צה"ל עדיין מקשטות קירות במשרדיהם של מנהיגים יהודיים בארגונים וקהילות, במרכזים קהילתיים ואפילו במרפאות פרטיות של רופאים יהודים או במסעדות כשרות ברחבי תבל.

יואב גלנט, נתפס, בצדק, כאחד מגיבורי האומה. התרומה שלו לביטחון ישראל, היכולת המבצעית, והתפקידים שמילא מציבים אותו כמועמד ראוי לכל תפקיד ביטחוני. החשדות שמיוחסים לו אינם שונים על פניהם ממעשים שעשו לפניו משה דיין ז"ל בהרחבת שטח חווילתו בצהלה או אריאל שרון בניכוס חוות השקמים לעצמו ויוצאי חלציו. הרבה דיו נשפך גם על חלקה של התקשורת "רודפת הרייטינג" בהתפתחות הפרשה, אולם גם אם היו פה ושם תופעות של הגזמה או חוסר טעם, התקשורת מילאה באופן כללי את תפקידה כראוי.

מקרים של התנהלות בעייתית מצד אישים בכירים נתגלו בישראל מאז הקמתה של המדינה, כפי שנחשפו גם במדינות דמוקרטיות אחרות. יש להניח שהתופעות האלה לא ייעלמו לחלוטין גם לאחר ביטול מינויו של גלנט. גם מפגש האינטרסים בין הון, שלטון ותקשורת הוא בעייתי אך כנראה שלא ייעלם בקלות.

ואולם צריך להדגיש כי ישראל עברה תקופה קשה במיוחד במהלך כהונתו של אריאל שרון. גם הוא איש רב פעלים, כריזמטי וגיבור ישראל שעשה לביתו, במקביל לנכונותו להקריב את חייו למען המפעל הציוני. האי היווני, כמו גם הקשרים עם מרטין שלאף שותפו של יאסר ערפת בקזינו ביריחו, לא היו מסמלי התקומה של העם היהודי. דווקא אז היה מקום לבקר את מערכת החוק על העלמת עין ואת התקשורת על שתיקתה ועל ההחלטה בכמה מערכות לנהוג בו כאתרוג, בגלל התפנית האידאולוגית שסימן.

ההתעלמות מהתנהלותו של שרון ומקורביו גררה תופעה חמורה יותר מהשחיתות: לגיטימציה של השחיתות. זה לא הוסיף לתחושת הגאווה היהודית בקרב הדור הצעיר בעולם. עם ירידתו הטרגית מהבמה, שבו מנגנוני הדמוקרטיה הישראלית לתפקד וזה הוביל להרשעתם, חקירתם ונקיטת צעדים נגד אישי ציבור שסטו מהנורמה. בהקשר הזה, עם כל הצער הכנה על המחיר ששילם גלנט – ששימש גם בתפקיד מזכירו הצבאי של שרון – צריך לקוות כי ביטול מינוי יוביל גם לדה לגיטימציה של האתרוג.

 

מאמר זה פורסם לראשונה בעיתון מעריב