ספריית מאמרים / יהדות ישראלית

ראש השנה? לא שלנו!

הוויכוח התורן על הצבת עץ אשוח בקניון או בבית מלון – השנה באשדוד – לא צריך לבלבל אף אחד. עבור רוב ניכר של היהודים בישראל, עונת החגים באה בתשרי, לא בדצמבר. עבור רוב ניכר של היהודים בישראל, 78%, ראש השנה האזרחי הוא ״יום רגיל לגמרי״. רק 2% מהם אומרים שביום הזה הם עושים ״חשבון נפש״. רק 6% אומרים שהם מרגישים ש״זה ראש השנה האמיתי שלי״.

את הנתונים הללו מפרסם המכון למדיניות העם היהודי במסגרת פרויקט המחקר #יהדותישראלית, והם מתבססים על סקר נרחב של היהודים בישראל. ספר חדש המבוסס על פרויקט זה: #יהדותישראלית, דיוקן של מהפכה תרבותית, יצא לאור לפני כמה שבועות בהוצאת הספרים דביר.

ראש השנה האזרחי הוא כמובן לא רק זמן (כאמור, לא מנוצל) לחשבון נפש. הוא גם זמן למסיבות. ברחבי העולם חוגגים את כניסת השנה החדשה, ויש בישראל גם מי שחוגגים. רבים, אבל לא המונים. מקרב היהודים מדובר, בסך הכל, על כאחד מכל חמישה (20%). בקרב מי שאין להם ילדים, בעיקר צעירים, השיעור גבוה יותר, ומגיע עד כשליש מכלל היהודים (34%).

וכמובן, בחלוקה למגזרים ניכרים פערים גדולים מאוד בהקשר זה בין חילונים ומסורתיים (בסקר המכון, חילונים לחלוטין, חילונים קצת מסורתיים ומסורתיים) לבין הקבוצות הדתיות לסוגיהן. מקרב החילונים אחוז החוגגים הוא בין רבע לשליש (ראו גרף). מקרב הדתיים מדובר רק על אחוזים בודדים. אבל, קבוצה אחת חורגת מהכלל הזה: באורח מעניין, מי שמגדירים את עצמם ״דתיים ליברלים״ חוגגים בליל השנה האזרחית במסיבות באחוז דומה לזה של החילונים, ובפער ניכר מאוד מהקבוצות הדתיות האחרות (דתי, דתי תורני, חרדי).

בישראל ישנה קבוצה מקרב היהודים עולי חבר המדינות החוגגת בליל השנה האזרחית החדשה את נוביגוד. גודלה של הקבוצה הזאת לא מבוטל – 8% מהיהודים בישראל אומרים שהם ״חוגגים עם חברים״ את החג. ל-4% מהיהודים בישראל יש עץ אשוח בבית. מדובר בדרך כלל ביהודים המגדירים את עצמם חילונים לחלוטין (8% מציבים עץ) או חילונים קצת מסורתיים (5% מציבים עץ). בסך הכל, בהתייחס למספר בתי האב בישראל (על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), מדובר באופן משוער על בין שישים לבין שבעים אלף בתים יהודיים שמוצב בהם עץ אשוח לכבוד נוביגוד. בבתים אלה, בשיעור דומה, נהוג גם לתת מתנות לכבוד נוביגוד. באוכלוסייה הדתית אין כלל בתים כאלה, וגם מעט מאוד בתים שמצוין בהם נוביגוד (1%).
נוביגוד הוא אירוע של קבוצה מסוימת מכלל האוכלוסייה היהודית, ולא התפשט בינתיים מעבר לקבוצה זו (וכאמור, יש באותו יום חגיגות של ראש השנה האזרחי שאינן במסגרת נוביגוד). בהתאם, זהו חג שגם המודעות אליו בקרב ישראלים שאינם מעולי חבר המדינות עודה נמוכה יחסית. בוודאי אם משווים אותו לחג כמו המימונה, שהובא לישראל בעיקר על ידי העולים ממרוקו.

בכלל האוכלוסייה היהודית, קרוב לארבעה מכל עשרה יהודים (38%, ראו גרף) שואלים על נוביגוד ״מה זה?״. אבל כולם (חוץ מ-2%) מכירים את מימונה הוותיק יותר. התופעה הזאת בולטת הרבה יותר במגזר החרדי, שהוא בדרך כלל האחרון לדעת – קרי, חרדים הם הפחות מודעים מכלל הקבוצות לחגים שאינם חוגגים בעצמם. בהתאם, רק מיעוט קטן מהחרדים, שרובם אשכנזים (6%) לא שמעו על מימונה. לעומת זאת, רוב גורף מהם (75%) אינם יודעים מהו נוביגוד.

*
בראש פרויקט #יהדותישראלית של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) עומדים שמואל רוזנר, עמית בכיר במכון, ופרופ׳ קמיל פוקס (אונ׳ תל אביב) האחראי לסקרים ולניתוח הסטטיסטי. עמית המכון נוח סלפקוב מסייע בניתוח הנתונים, המבוססים על סקר של 3000 יהודים ישראלים שנערך בשני סבבים, האחד של 2000 יהודים ישראלים והשני של 1000 נוספים, המייצגים את האוכלוסייה היהודית בישראל. הטעות המקרית עבור התוצאות המבוססות על 3000 נשאלים היא כ-1.8% והיא גדולה בהתאמה עבור תוצאות המתקבלות מתשובותיהם של פחות נשאלים. הספר #יהדותישראלית, דיוקן של מהפכה תרבותית, יצא לאור בשיתוף פעולה של המכון למדיניות העם היהודי והוצאת הספרים דביר.