ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית 2013-2014

השנה נמשכה המגמה שהחלה עם הבחירות שהתקיימו בישראל בשנה שעברה, שבה, בניגוד לעבר, הבעיות הכלכליות והחברתיות הפנימיות ממלאות תפקיד מוביל בשיח הציבורי. הצירוף של צמיחה מואטת, הנובעת בחלקה מן האיטיות הנמשכת בתהליך ההשתקמות הכלכלית של אירופה, אך גם בשל בעיות מבניות של הכלכלה הישראלית, ומן ההתמקדות הגוברת בפערים המתרחבים בהכנסה ובהזדמנויות, שב ומציב סוגיות אלו במוקד תשומת הלב הציבורית. אין לדעת אם ישראל תהיה מסוגלת לשוב לנתיב הצמיחה האגרסיבית של העשור הקודם, או שתגיע לקצב הצמיחה האופייני יותר לממוצע במדינות OECD. בדרך כלל, בתקופות של צמיחה איטית יותר רואים גם גידול בפערי השכר והעושר.10

מנקודת המבט של העם היהודי, התפתחויות אלו בישראל חשובות בגלל מעמדה של ישראל בקהילה היהודית העולמית. כמו כן יש להן השלכות על השאלה באיזו מידה תוכל ישראל לצמוח לתפקיד מוביל יותר בתמיכתה ביוזמות ובאינטרסים יהודיים מובהקים, הן מבית והן בחו"ל. הכלכלה (אך לא רק היא) ממלאת, כמובן, תפקיד חשוב בוויכוחים המתנהלים על הגברת השילוב של המגזר החרדי בחברה ובשוק העבודה בישראל.

בקהילות היהודיות האחרות בעולם, ובמיוחד בארה"ב, שהיא הקהילה היהודית השניה בגודלה בעולם, שם קבלת ההחלטות בעניין הקצבות למימון מטרות יהודיות נעשית במקרה הטוב ברמת הקהילה המקומית, אך ברוב המקרים ברמת הארגון הבודד בלבד, התחזקה השנה המגמה שהמכון למדיניות העם היהודי כבר הצביע עליה בדו"חות קודמים, של התגברות הוויכוח הגלוי בשאלת המקורות והשימושים. אף שנראה כי המשבר הכלכלי האחרון חלף ברובו הגדול, הוויכוח השקט בשאלה אם המשאבים מספיקים לצרכים ובהחלטות ההקצבה הולך ומחריף. שאלה זו הועלתה במלוא חומרתה על סדר היום של הציבור הרחב בעקבות סדרת כתבות תחקיר שהופיעו בעיתון Forward בתחילת 2014, כמפורט בפרק המרכזי של ההערכה השנתית.

המחקר בעריכת המכון למדיניות העם היהודי, שעליו מדוּוח בהערכה השנתית שבידיכם, מראה כי אחרי מתן מענה לצרכי הרווחה החברתית, ההתפשרות הגדולה ביותר הנכפית על הפדרציות בהקצבת כספיהן היא הצורך להכריע בין מתן מימון לישראל לבין מה שנחוץ כדי לחזק את הזהות וההמשכיות היהודית בתוך ארה"ב. שינוי זה, שהתחולל גם בארה"ב וגם בישראל, קיבל ביטוי ברור ביוני 2014, עם ההכרזה על היוזמה המשותפת של ממשלת ישראל ויהדות העולם. החלטת הממשלה נשענת על מסגרת חשיבתית שהמכון למדיניות העם היהודי גיבש ב-2009, ומבוססת על תהליך תכנון שהחל ב-2012. היוזמה נועדה לחזק את הזהות היהודית בקרב צעירי התפוצות ולהדק את הקשר שלהם לישראל, והעובדה שיוזמה בסדר-גודל כזה (התחזית מדברת על 570 מיליון שקלים בשלב הראשון) עולה על סדר היום ממחישה היטב את הקשר בין סוגיות של זהות יהודית בתפוצות לבין היחסים בין הקהילות, ואת הצורך בקבלת החלטות מקיפה. מכל מקום, מחקר המכון למדיניות העם היהודי מלמד כי המשאבים הזמינים לקהילות התפוצה נתונים כיום תחת אילוצים גוברים והולכים.

כאשר התבקשו להעריך את השינויים שחלו במהלך השנה בממד זה של המשאבים החומריים של העם היהודי והשימושים שלהם, רוב המשיבים בחרו במצב שאין בו כמעט שום שינוי, או שחלו בו שינויים קטנים בלבד (55%). מבין האחרים, הרוב חשו שהמצב השתפר מעט או באופן משמעותי. הסיבה העיקרית שצוינה בתשובות היתה גילוי וניצול משאבי גז של ישראל, והסיבה השניה – בהפרש קטן – היתה מעמָדהּ של ישראל כצומת טכנולוגי עולה. המצב הכלכלי של אזרחי ישראל צוין בתשובות גם לחיוב וגם לשלילה (כשהחיוב עולה על השלילה). התוצאות היו חד-משמעיות פחות ביחס לחלק הלא-ישראלי במשוואת המשאבים של העם היהודי. אלה שציינו גורמים כגון הנכונות לתמוך במוסדות יהודיים באמצעות תרומות אישיות, גובה התרומות של אנשים פרטיים, השינויים באופי הנדבנות עצמה, והיחסים בין ארה"ב לבין ישראל התפלגו לחלקים שווים למדי בשאלה אם המגמות הללו נעות בכיוון חיובי או שלילי. השינויים באופיים של מוסדות הקהילה היהודית או באופן שבו הם נתפסים צוינו לשלילה בקרב אותם משיבים שהבליטו את חשיבות הגורם הזה, ולא התקבלו תשובות שציינו אותו לחיוב. אף שכלכלת ישראל עדיין נהנית מביצועים טובים, אם גם בקצב מואט, קיים החשש כי הבעיות המערכתיות במשק הישראלי עלולות ליצור בעיות בטווח הארוך. חשש זה, בצירוף האילוצים המוטלים על המשאבים הזמינים לקהילות התפוצות, מביא אותנו לקביעה כי בממד זה, המדד נוטה בכיוון שלילי במקצת.

הקודם
הבא