ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית 2013-2014

במהלך העשור האחרון חל גידול ניכר במסחור הכלים למיפוי גנאלוגי. עשרות עסקים חדשים קיימים כיום במטרה לאפשר לצרכנים להתחקות אחר תולדות משפחתם באופן מקוון באמצעות חיפוש במסמכים רשמיים, כגון רשומות הגירה וצבא, תעודות לידה ופטירה ונתונים ממפקדי אוכלוסין. חברות אלו רותמות לשירותן את עוצמתן של הרשתות החברתיות הווירטואליות ושיטות של מיקוּר המונים (crowd sourcing) לצורך חיבור בין האנשים החוקרים את שורשיהם לבין בני משפחה קרובים ורחוקים ויצירת שיתוף פעולה ביניהם בבניית עצי משפחה שיש ביניהם קשרים פנימיים מסועפים, ומשובצים בהם נתונים היסטוריים ידועים. חברת MyHeritage.com, חברת סטארט-אפ ישראלית המהווה את אחד מאתרי הגנאלוגיה המובילים בעולם, משרתת יותר מ-75 מיליון מנויים רשומים המשתמשים באתר שלה, שבו כלולים 1.5 מיליארד אנשים בתוך 27 מיליון עצי משפחה המתארחים באתר.5

המשתמשים בונים את עץ המשפחה שלהם באמצעות מידע ידוע על קרובי המשפחה והאבות הקדומים שלהם, והאתר מוצא באופן אוטומטי רשומות היסטוריות מתאימות, מספק מידע נוסף ומשבץ את הראיות בתוך עץ המשפחה. האתר מוצא התאמות בין עצי משפחה שונים, ומספק לאנשים יכולת לבנות את עץ המשפחה שלהם ללא מאמץ תוך השתלבות בעצי משפחה קיימים. ככל שבונה העץ מזין יותר שמות של קרובי משפחה לעץ המשפחה, כך עולה הסבירות שתימצא התאמה בינו לבין עצי משפחה קיימים. משתמשים רבים המתחילים בבניית עץ משפחה באתר גנאלוגי מופתעים לגלות שמישהו כבר כלל אותם או רבים מקרוביהם בעץ משפחה קיים.6

קיימים אתרים ויישומים רבים לבניית עצי משפחה, אך יש תקן אחיד לקבצים שבהם נשמרים הנתונים הגנאלוגיים שמהם מורכב עץ המשפחה, הידוע בקיצור GEDCOM (Genealogical Data Communication).7 קיומו של פרוטוקול תקשורת תקני משותף מאפשר שיתוף קבצים והפצה של עצי משפחה דיגיטליים ללא בעיות של חוסר תאימות. פרוטוקול התקשורת האחיד תרם בפועל להפצת עצי משפחה דיגיטליים על פני פלטפורמות מחשוב, אתרים וחברות עסקיות שונות.

ככל שיותר אנשים מזינים את עצי המשפחה שלהם לאתרי גנאלוגיה ואילנות יוחסין, כך גדֵלה האפשרות לשזור יחד את כל עצי המשפחה במטרה ליצור עץ-על, כשכל אחד מעצי המשפחה משמש כאבן בניין או אבן פינה בבניית עץ גדול יותר.

עד לאחרונה, היכולת לבנות עץ משפחה הוגבלה במידה רבה לכמות המידע הקיים שיש למשפחה על עצמה. למשפחות שנשארו באותו מיקום גיאוגרפי במשך כמה דורות, קיימו אותה תרבות ודיברו באותה שפה, יש סיכוי גדול בהרבה לצבור ידע עמוק יותר על תולדות המשפחה מאשר למשפחה שנדדה על פני יבשות, דפוס אופייני למשפחות יהודיות במהלך המאה שעברה.

אפילו בשיתוף עצי משפחה כמתואר לעיל, ללא ידיעת השמות של בני משפחה מסוימים, או ללא ידיעה האם לסבא-רבא היו אחים ואחיות, כמעט בלתי-אפשרי למצוא עדויות לקיומם. הדבר נכון במיוחד בחיפוש אבות שהם דור ראשון להגירה: שינוי שמות המשפחה כדי להתאים לארץ חדשה, והניתוק מאחאים ומדודנים בארץ המוצא (לפני הופעת אמצעי התקשורת המודרניים) היו נפוצים מאוד לאורך ההיסטוריה בקרב בני הדור הראשון להגירה, והדבר מקשה על צאצאיהם הביולוגיים בבואם לחקור את תולדות משפחתם כפי שהתקיימה בעולם הישן.

ההתקדמויות במחקר הגנטי ובטכנולוגיות המחשוב הביאו בעשורים האחרונים לסגירת פערי הידע שיש לאנשים על ההיסטוריה המשפחתית שלהם ועל קרובי משפחתם. מאז 1990, כאשר הקהילה המדעית הבינלאומית פתחה במיזם בן 15 שנה למיפוי הגנום האנושי המצוי בכרומוזומים של התא (במימון אגף האנרגיה במשרד לחקר הבריאות והסביבה של ארה"ב), העוצמה החישובית והמהירות שבה ניתן לרצף את מרכיבי הדנ"א גדלות בכל שנה, בעוד עלות החישוב יורדת.8 ב-2002 עלות הריצוף של מיליון זוגות-בסיסים של דגימת דנ"א (הגנום האנושי מורכב משלושה מיליארד זוגות-בסיסים) היתה כ-5,000 דולר, וכיום העלות היא בערך 0.06 דולר.9 ירידה דרמטית זו בעלות הריצוף הפכה את ריצוף הדנ"א לבדיקה נגישה לא רק למעבדות הנהנות ממימון עתק.

אף שהדחף העיקרי לחקר הדנ"א ולהצדקת מימונו נשען על תכלית רפואית, כיום נבדקים שדות חדשים במחקר המדעי המשתמשים בריצוף דנ"א. אחד מתחומי המחקר שהפיקו תועלת עצומה מהתפתחויות אלו הוא האנתרופולוגיה המולקולרית, המשתמשת בניתוח דנ"א לחקר האבולוציה, דפוסי נדידת אוכלוסיות האדם, וקשרים גנאלוגיים בין אוכלוסיות אנושיות שונות. באמצעות איסוף וניתוח דגימות דנ"א שעברו בירושה מאחד מההורים, הצליחו המדענים לסווג  שושלות אבהיות ואימהיות לקבוצות בסיס, "שושלות" גנטיות (הַפּלוֹגרוּפּ, haplogroup).  שושלות אלו מתוארות פעמים רבות כחמולות או שבטים קדומים אשר כנראה, בשלב כלשהו במהלך ההיסטוריה, חלקו את אותו מיקום גיאוגרפי. יחד עם זאת, נכון יותר יהיה להסתכל על שושלות אלו כקבוצת אנשים החולקים אב (או אם) קדמון משותף שחי לפני עשרות אלפי שנים.

עד כה פורסמו מחקרים אקדמיים ורפואיים רבים שהשתמשו בניתוחי דנ"א לחקר בריאות, דמוגרפיה ואוכלוסיה, אך העניין בשדה זה עבר במהירות מן האקדמיה אל התחום המסחרי. עם ההוזלה במחיר הבדיקה בעשור האחרון קמו מספר חברות חדשות, המציעות בדיקות דנ"א ישירות לצרכן למטרות גנאלוגיות ורפואיות.10 תמורת פחות מ-100 דולר תוכלו כיום "לגלות את אילן היוחסין שלכם, למצוא קרובי משפחה ועוד"11 באמצעות בדיקת דנ"א.

הצרכנים יכולים לגלות בני משפחה וקרובים רחוקים באמצעות התאמת דנ"א, ולהרחיב את עץ המשפחה שלהם ואת הידע שלהם על אבותיהם הקדמונים באופנים שלא ניתן היה להעלות על הדעת רק לפני 25 שנה. כתוצאה ממוצרים אלה, יחידים ומשפחות לומדים כיום הרבה יותר על אבותיהם ומוצאם. ניתוח דנ"א לצרכים גנאלוגיים מועיל במיוחד לאנשים שהידע שלהם על תולדות משפחתם מוגבל, או לאלה המתעניינים בשורשים העמוקים שלהם.

מוטעית היא המחשבה שבדיקת דנ"א מנתחת את הגנום (מכלול זוגות הנוקליאוטידים- הדנ"א- הנמצא בתא ספציפי) או גנים (החלקים הפונקציונליים של הדנ"א) מסוימים ואז קובעת אם הדנ"א הספציפי שייך ליהודי או לא. גם לא נכון שקיים גן ספציפי או סמן גנטי, שאם הוא מופיע בדנ"א שלכם, אזי אתם יהודים. מה שבדיקות דנ"א לצרכים גנאלוגיים עושות הוא השוואה בין הדנ"א של הנבדק לבין מסד נתונים קיים של דגימות דנ"א, על מנת למצוא רצפי דנ"א תואמים או דומים מאוד, ועל סמך הממצאים הללו להכריע האם קיימים קשרים גנאלוגיים.

אפשר להסביר בדיקת דנ"א באמצעות הקְבָּלה למשחק הטלפון השבור: במשחק הטלפון השבור, המשתתף הראשון לוחש באוזנו של הבא אחריו משפט, וזה לוחש אותו לבא אחריו. לאחר שהמשפט עובר בין כל המשתתפים במשחק, משווים בין המשפט המקורי לבין המשפט שהגיע אל המשתתף האחרון ומוצאים את ההבדלים. דמיינו לעצמכם משחק ענק של טלפון שבור ובו שישים-ושלושה משתתפים, שבו כל משתתף מעביר את המשפט לשני אנשים במקום לאחד בלבד. בסוף המשחק, במקום תוצאה סופית של משפט אחד, מתקבלים שלושים-ושניים משפטים שונים, שכל אחד מהם הועבר הלאה חמש פעמים. בין המשפטים הסופיים יהיו כנראה נקודות דמיון מסוימות, וייתכן שחלקם יהיו אפילו זהים. ככל שהמשפטים הסופיים קרובים יותר זה לזה בשרשרת, כך הדמיון בין המשפטים יהיה גדול יותר.רצף דנ"א דומה למסר שמועבר במשחק הטלפון השבור. רק שרצף הדנ"א מורכב יותר לאין שיעור. הגנום האנושי המצוי ברצף דנ"א מכיל יותר משלושה מיליארד זוגות-בסיסים (זוגות בסיסים הם הקווים האופקיים שמגשרים בין סלילים מקבילים במולקולת דנ"א). הגנום האנושי של כל בני האדם דומה ב-99.9 אחוזים, ואת ה-0.1% של השוני ניתן לראות כמעין צופן גנטי, טביעת אצבע או 'חתימה' גנטית. הצופן הגנטי של כל אדם מורכב מצירוף של מחצית מהצופן הגנטי של כל אחד מהוריו. מסיבות שונות, הדנ"א עובר מוטציות קלות כשהוא מועבר לצאצאים, והמוטציות ההלו מתקשחות בתוך הדנ"א. בפעם הבאה שהדנ"א מועבר לצאצא, המוטציה יכולה להישאר קבועה ולעבור מדור לדור. כל עוד המקטע הזה ברצף הדנ"א נותר ללא שינוי ולא עובר מוטציות נוספות, הוא משמש כחותמת גנאלוגית ייחודית, או "סמן גנטי" שהאדם מוריש לצאצאיו.

כמו במשחק הטלפון השבור, במהלך ההעברה של רצף הדנ"א מדור לדור הוא עובר שינויים קלים. ככל שמספר ההעברות גדול יותר, כך גדל השינוי בין הרצף הסופי לבין צורתו המקורית. ולהפך, ככל שהדמיון בין שני רצפי דנ"א גדול יותר, כך גדל הסיכוי שהם מצויים על אותה שרשרת העברות.

חשוב לציין כי האגודה האמריקנית לגנטיקת האדם מזהירה את הצרכנים כי לכל אדם יש אלפי אבות קדמונים, כי מקטעי דנ"א מועברים בין הדורות באופן "לא-דטרמיניסטי" [שאינו גזירה שווה בכל המקרים], וכי בדיקות דנ"א יכולות לגלות רק "שבריר" מבין הצאצאים האפשריים של נבדק אחד נתון.12 כלומר, אורכו וחלקו של סליל הדנ"א המועבר מהורה לילדיו הוא אקראי. אבותינו לא תרמו לנו מקטעי דנ"א בצורה שווה; ולכן לא מן הנמנע שהיכולת לאתר חלק מהם, תהיה גבוהה מהיכולת לאתר אחרים, שאולי לא ניתן יהיה לאתר בכלל. מבלי להגיע ולקבל דגימת דנ"א ישירה מכל אחד מאבות אבותינו, לא ניתן למפות באופן מלא את אילן היוחסין של אדם מסוים. האגודה מזהירה כי "מקטעי הגנום שתרם אב קדמון מסוים רחוקים מאוד מלהיות ניתנים לזיהוי סגולי ומובהק, כך שגם אם הגנום של אדם מכיל אותן תרומות גנום ספציפיות, הזיהוי של שושלת יוחסין מסוימת לעולם אינו ודאי והוא תמיד סטטיסטי גרידא."13

באמצעות ניתוחים סטטיסטיים מורכבים, המחשב מסוגל לנבא את מידת הקִרבה בין שתי דגימות דנ"א. ללא השוואת דגימת הדנ"א למערך קיים של נתוני דנ"א, לא ניתן להפיק מידע שיסייע למחקר גנאלוגי. ככל שמאגר דגימות הדנ"א גדול יותר, וככל שיש יותר פרטים ביוגרפיים ידועים על האנשים שהדנ"א שלהם כלול במאגר, כגון היכן גרו אבותיהם, כך הבדיקה יכולה לגלות יותר. בדיקת דנ"א חושפת בפני הנבדק רק את העובדה שהוא או היא חולקים חלק מהדנ"א עם אדם או קבוצה החיים כיום ונבדקו בעבר. לכן, אנשים שמחפשים מידע גנאלוגי על עצמם באמצעות בדיקות דנ"א יוכלו רק לראות את הדנ"א שלהם בהשוואה לדנ"א של נבדקים אחרים המחפשים את שורשיהם.14

מסיבה זו, החברות העוסקות בבדיקות דנ"א בוחרות לכלול במסדי הנתונים שלהן לא רק את הדנ"א של הלקוח הספציפי, אלא גם דגימות דנ"א שנלקחו במסגרת מחקרים מדעיים. לדוגמה, חברת Family Tree DNA כוללת את מערך הנתונים שאספו דורון בהר ואחרים למאמרם על הגנום המשותף של העם היהודי, שראה אור בכתב העת Nature בשנת 2010 (Doron Behar et al., Genome Wide Structure of the Jewish People, Nature, 2010).15מערך הנתונים כולל דגימות דנ"א מארבע-עשרה קהילות יהודיות בתפוצה ומשישים-ותשעה אזורי אוכלוסיה לא-יהודיים מן "העולם הישן".16

ככל שעלות הבדיקות פוחתת ויותר דגימות דנ"א מתווספות למאגרים גדולים ומנותחות למטרות דמוגרפיות וגנאלוגיות, כך מתבהרת התמונה הכוללת של הקשרים בין עמי העולם.

הקודם
הבא