ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית 2013-2014

אם חושבים על העם היהודי כמשפחה אחת גדולה שבתוכה קשרים פנימיים ענֵפים, המורכבת ממשפחות קטנות יותר שיש ביניהן קשרים קרובים יותר, הרי שככל שהמשפחה שומרת על קשר בין בניה, כך מתהדקים הקשרים הפנימיים המחברים את בני העם היהודי בכללותו. ולהפך, אם המשפחות היהודיות יאבדו את הקשר ביניהן,  יגדל הסיכוי שנראה התרחקות והתפזרות של העם היהודי בכללותו.

במאה וחמישים השנים האחרונות התרחשו גלי הגירה המוניים של העם היהודי בכל רחבי העולם. במקרים רבים, כשהמשפחות היהודיות התיישבו במקומות חדשים הן התנתקו מן המשפחה המורחבת שלהן – ברוב המקרים, התחלת חיים חדשים בעולם החדש היתה כרוכה בנטישת החיים הקודמים והמשפחה שנותרה בעולם הישן. בנוסף, השואה השמידה כמות עצומה של משפחות ושל נתונים גנאלוגיים.

ההתקדמות הטכנולוגית שתוארה לעיל מאפשרת לסייע לקרובי משפחה שהקשר ביניהם נותק למשך דורות למצוא זה את זה, גם אם אותם אנשים אינם חיים באותה יבשת או מדברים באותה שפה. כמו רוב הרשתות החברתיות, הכלים החדשים פועלים גם כמנגנון לשמירת הקשר והתקשורת בין בני משפחה.

בנוסף, בגלל הבדלי שפה ותרבות, ליהודים מחלק אחד של העולם קשה לחוש שיש קשר בינם לבין יהודים מחלקים אחרים, בעיקר במצבים שבהם אף אחד מהם אינו סובל מרדיפות חיצוניות. המיפוי הגנאלוגי יכול ליצור היכרות, וירטואלית לפחות, בין אנשים לבין קרובי משפחה רחוקים החיים בחלקי עולם אחרים, ובכך לחזק את התפיסה של "כלל ישראל". לפיכך יש תועלת עצומה באימוץ הכלים האלה כמנגנון לחיזוק הקשרים התוך- והבין-קהילתיים בעם היהודי.

בהתחשב בעובדה שעד סוף המאה התשע-עשרה היה העם היהודי מורכב מקהילות נפרדות שחיו במובלעות אוכלוסיה ברחבי העולם, שבהן רובם המכריע התחתנו עם יהודים אחרים, יש הגיון בהנחה שקל יותר לבנות מגה-עץ של העם היהודי מאשר של קהילות מערביות או אוכלוסיות אתניות אחרות, כמובן אם מתעלמים מן החלל הריק העצום שהותירה השואה בעץ המשפחה היהודית.

הקודם
הבא