ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית 2017


הדינמיקה של הקשרים היהודיים ב-2016-17 עברה שינוי לעומת השנה הקודמת. מגמות ארוכות-טווח שזוהו בשנים קודמות נמשכות עדיין בעולם היהודי ובישראל. אולם בשנה האחרונה חלו מספר התפתחויות בולטות, שהשלוש הראויות ביותר לציון מתוכן הן: 1. המשבר החריף ביחסי ישראל-תפוצות בעקבות החלטותיה של ממשלת ישראל שנתפסו כמקוממות ולעומתיות כלפי חלקים ניכרים ביהדות העולם; 2. עלייתו של דונלד טראמפ; ו-3. החשש הגובר מאנטישמיות בקרב יהודי ארה"ב. התפתחויות אלה השפיעו במידה רבה על הדינמיקה של היחסים, בעיקר בין ישראל לבין יהודי ארה"ב.

ההשפעה המיידית והדרמטית ביותר, לפחות בטווח המידי, הייתה להחלטתה של ממשלת ישראל להקפיא את מתווה הפשרה בכותל (ובמקביל, לחוקק חוק גיור חדש – החלטה שהוקפאה בינתיים). החלטה זו פורשה על ידי רבים ממנהיגי יהדות העולם כהוכחה לכך שממשלת ישראל אינה מוכנה להתחשב בהם, ואינה נרתעת מפגיעה בהם. כתוצאה מהחלטה זו מתחולל בעולם היהודי שיח על מהות ואופי הקשרים של יהודי התפוצות עם ישראל, שנשמעים בו הדים חזקים לקולות המצדדים בהחלשת הקשר.

ההשפעה על הקשרים בעקבות ניצחונו של טראמפ ניכרת בתשומת-הלב הפוחתת שישראל מקבלת מתומכים יהודיים וממבקרים יהודיים כאחד. המבוכה שהשתררה בקרב יהודים אמריקניים (ולא רק יהודים) בעקבות התוצאה המפתיעה בבחירות לנשיאות בנובמבר 2016 עדיין לא פגה, והיא מַפְנָה יותר אנרגיה פוליטית לעבר ענייני פנים אמריקניים (כולל התפרצויות של אירועים אנטישמיים). עם זאת, החלטתו של מימשל טראמפ למקד את תשומת-הלב בתהליך שלום ישראלי-פלסטיני עשויה לשנות את הדינמיקה בחודשים הקרובים באחד (או יותר) מכמה כיוונים: היא עשויה למקד את הזרקור שוב על ישראל; היא עשויה להכניס את ישראל לתהליך מדיני שטמון בו פוטנציאל לשיפור תדמיתה; אך קשיים במשא ומתן עלולים לגרום נזק לישראל, אם היא זו שתיתפס כאחראית לכישלון.

2017-18 יוצרת לישראל הזדמנויות להקנות ליהודים ברחבי העולם ידע על הקמתה (במלאת 70 שנה להכרזה על מדינת ישראל) ועל ניצחונה הצבאי הגדול ביותר (50 שנה למלחמת ששת הימים) – ועל ידי כך לנסות ולשקם חלק מן הרגשות שהפכו את יהודי ישראל ויהודי התפוצות לשותפים בבניית המדינה היהודית. אולם עדיין נותרות בעינן בעיות שקשה לפותרן: עמדתה המדינית של ישראל ביחס ליחסיה עם הפלסטינים פסולה לחלוטין בעיני יהודים ליברלים רבים; המשך ואף החרפת המחלוקות הנוגעות לכותל ולגיור מסבכים את הקשר עם יהודים שאינם אורתודוכסים (וגם עם חלק מהיהדות האורתודוכסית הליברלית); נימה של ניצחון הנשמעת אצל יהודים אורתודוכסים החשים כי כוחם גדל גם בישראל (הקואליציה הפוליטית שבשלטון עתה מגבירה מאוד את עוצמתם) ובקהילות אחרות (בעיקר בארה"ב, בה ליהודים אורתודוכסים יש יותר גישה ויותר קשרים עם המימשל החדש) תרמה גם היא למתחים הגוברים בין קהילות יהודיות שונות.

הטבלה הבאה מתארת בתמציתיות את ההתפתחויות ב-2016-17 אשר תרמו לחיזוק – או להחלשה – של קשרים בין קהילות יהודיות ברחבי העולם, בדגש על קשרי ישראל-תפוצות.

כתוצאה מגורמים סותרים אלה, המצב נזיל ובלתי-ברור עד מאוד. לנוכח אי-הבהירות, אנו משאירים את המחוג
ללא שינוי.

הקודם
הבא