ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית 2017

בשנה החולפת היינו עדים להחרפה של מגמות קיימות, כמו גם לצמיחתן של מגמות חדשות, בכל הקשור לזהות יהודית בקרב יהודי ארה”ב.

מגמה מתמשכת שדומה כי הוחרפה היא זו של ירידת “האמצע” היהודי, כלומר, יהודים אורתודוכסים המשתייכים לבתי כנסת, זרמים דתיים ולאירגונים יהודיים. נראה שמגמה זו מתבטאת בירידה בשיעור היהודים המשתייכים לזרמים הלא-אורתודוכסים. על-פי מחקר שנערך ב- PRRI(המכון למחקר דתות), שהתפרסם בספטמבר השנה תחת הכותרת “הזהות הדתית המשתנה של אמריקה”, מאז המחקר של מרכז “פיו” על יהודי אמריקה שפורסם ב-2013 (“דיוקן של היהודי-אמריקני”), שיעור היהודים המשתייכים לתנועה הרפורמית ירד ב-7 אחוזים, מ- 35 אחוזים, כפי שנמצא במחקר “פיו” ל-28 אחוזים במחקר PRRI. שיעור המשתייכים לתנועה הקונסרבטיבית ירד ב-4 אחוז. שיעורם של הקונסרבטיבים בכלל יהדות ארה”ב עומד כיום על 14 אחוז, 4 אחוזים בלבד יותר מהאורתודוכסים (10 אחוז). בה בעת עולה שיעור היהודים שהשיבו כי הם “רק יהודים” (היינו יהודים שלא משתייכים לשום זרם) – 37 אחוז לפי PRRI, לעומת 30 אחוז אשר השיבו כך במחקר “פיו” לפני ארבע שנים.

מגמה זו בולטת במיוחד אצל יהודים צעירים, בגילאי 18-29. בקרב קבוצה זו, 8 אחוז בלבד הזדהו כקונסרבטיבים. לעומת 15 אחוז אשר הזדהו כאורתודוכסים, לא רחוק משיעורם של המזדהים כרפורמים (20 אחוז). את מספרם הרב של צעירים אורתודוכסים ניתן לייחס לשיעור ילודה גבוה בהרבה בקרב האורתודוכסים – “יותר משישה מתוך עשרה (62 אחוז) הורים יהודים אורתודוכסים אמרו כי יש להם לפחות שלושה ילדים הגרים בבית ההורים, לעומת 17 אחוז מן היהודים הרפורמים האומרים זאת”. הרפורמים והקונסרבטיבים לעומת זאת, חזקים יותר בקבוצת הגילאים של בני ה-65 ומעלה – 35 אחוז מהם מגדירים עצמם כרפורמים, ו-20 אחוז כקונסרבטיבים.

באופן טבעי, ירידת ה”אמצע” היהודי מובילה לגידול ה”קטבים”. כפי שראינו, דומה שהאורתודוכסים, או לפחות שכבות הגיל הצעירות בקרבם, נמצאים בתהליך של גידול. בקצה השני, מחקר PRRI מצביע על כך שמספרם של יהודים ש-PRRI מזהה כ”יהודים תרבותיים”1 עולה גם הוא. על-פי מחקר “פיו”, שיעור היהודים שלא על פי דת הגיע ל-22 אחוז. באם קבוצת "היהודים התרבותיים", או "יהודים על פי תרבותם", לפי הגדרת מחקר PRRI, משקפת – או חופפת במידה רבה – את הקבוצה המוגדרת כ"יהודים שלא על פי דת" במחקר "פיו", הרי קבוצה זו מהווה כשליש מכלל יהודי ארה"ב. גם כאן מודגשת מגמה זו הרבה יותר אצל יהודים צעירים, שאצלם שיעור המגדירים עצמם כיהודים שלא על פי דת מגיע ל-53 אחוז, כלומר, הם מהווים רוב בקרב קבוצה זו.

כפי שהראה מחקר “פיו”, יהודים שלא על פי דת שונים מאוד מיהודים על פי דתם. הם הרבה פחות מעורבים – כקבוצה אין הם משתייכים לבתי-כנסת או לאירגונים יהודיים, הם אינם תורמים לאירגונים יהודיים, וגם אינם קשורים במידה רבה לישראל או לקהילות יהודיות ברחבי העולם. כפי שכתבנו בהערכה השנתית של המכון למדיניות עם יהודי בשנת 2014, יהודים שלא על פי דתם מקבלים את יהודיוּתם כעניין שבעובדה, שלא מתלווה אליו תחושת סולידריות או מחויבות נורמטיבית כלשהי לרווחה או להמשכיות של העם היהודי או של התרבות היהודית. חוקרים אחרים טוענים כי אוכלוסייה זו, ואוכלוסיות אחרות שיש חפיפה מסויימת בינן לבין אוכלוסייה זו, כגון צאצאי נישואים מעורבים, מגיבות לתוכניות חינוכיות שעוצבו עבורן, וכתוצאה מכך עולה מעורבותם היהודית.2 חוקרים אלו מפנים למחקרים המוכיחים כי שכבות הגיל הצעירות ביותר בקרב יהודים אלה, שנחשפו לתוכניות כאמור (שנוהלו לאחר מחקר “פיו”), מפגינות רמת מעורבות יהודית גבוהה יותר. דומה שמוקדם עדיין להסיק מסקנות מוצקות בעניין זה. יתר על כן, לא ברור מה יוצרת מעורבות שכזו. האם הסיבה היא מתן משמעות יהודית, או סימון מחודש של גבולות חברתיים בין יהודים לבין לא-יהודים? אולי זה צירוף של שתי הסיבות גם יחד?

את המגמות החדשות הצומחות כעת אפשר, אולי, לכנות בשם “עליית האורתודוכסיה”. ממש כפי שיהודים שלא על פי דת שונים ממה שהיה עד כה הזרם העיקרי של יהדות ארה”ב, כך גם האורתודוכסים. בראש ובראשונה, הם שונים מבחינה פוליטית ותרבותית. בארבע הבחירות האחרונות לנשיאות הם נטו להצביע בעד המועמדים הרפובליקנים, בניגוד לשאר היהודים-אמריקנים, אשר נטו בצורה בולטת לטובת הדמוקרטים. שיעור גבוה בהרבה (55 אחוז, לפי סקר מכון “פיו”) מבין האורתודוכסים מעידים על עצמם כי הם “נוטים אל הרפובליקנים”, וכי הם מחזיקים בהשקפות פוליטיות וחברתיות שמרניות יותר (להרחבה בנושא זה מומלץ לקרוא את הפרק “עליית האורתודוכסיה והקיטוב הפוליטי-תרבותי של הקהילה היהודית בארה”ב” בהערכה זו.)

העלייה הגדולה בשיעורם של היהודים שלא על פי דת, אשר רובם למעשה מנותקים מחיים יהודיים וממעורבות יהודית, מהווה אתגר קריטי עבור הקהילה היהודית. עליית האורתודוכסיה מציגה מערכת שונה של אתגרים. מצד אחד מדובר בקבוצת היהודים שהם בין המחויבים והמעורבים ביותר. אך מצד שני, הם פחות מעורים בקהילה היהודית המאורגנת ובחברה האמריקאית הכללית. מצב זה גם מגביר את הקיטוב הפוליטי והתרבותי בינם לבין רובם המכריע של יהודי ארה”ב, הליברלים והלא-אורתודוכסים, קיטוב שבחשבון כולל מחליש את הקהילה היהודית. כתוצאה ממגמות סותרות אלו אנו משאירים את המחוג של המחוון של זהות והזדהות בלי שינוי.

הערות
1 להלן ציטוט ממחקר PRRI: “על מנת לזהות יהודים שהשתייכותם היא תרבותית, הצגנו לכל המשתתפים בסקר שהשיבו שאין להם שום השתייכות דתית פורמלית את השאלה הבאה: ‘האם אתה מחשיב את עצמך כיהודי מסיבה כלשהי?’ כל משיב שענה ‘כן’ או ‘למחצה’ סוּוַג כיהודי מבחינה תרבותית”.
“America’s Changing Religious Identity”, Daniel Cox, Ph.D., Robert P. Jones, Ph.D., 09.06.2017. https://www.prri.org/research/american-religious-landscape-christian-religiously unaffiliated.
2 Theodore Sasson, Janet Krasnic Aronson, Fern Chertok, Charles Kadushin, Leonard Saxe, “Millenial Children of Intermarriage: Religious Upbringing, Identification and Behavior Among Children of Jewish and Non-Jewish Parents, Contemporary Jewry, April 2017, 37:1, 99

הקודם
הבא