ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית 2017

מגמות דמוגרפיות, חברתיות ותרבותיות מובילות בשנים האחרונות להעמקתן של מגוון תופעות והשקפות שאפשר לכרוך תחת כותרת גג משותפת: התחזקות מאפייני היהודיוּת של ישראל. מגמות אלה הן תהליכיות וארוכות טווח, וסימנים להן אפשר למצוא הן במחקרי דעת קהל והן בבחינת נתונים הנוגעים להתנהגות ולאורחות חיים. הן לובשות פנים שונות בקבוצות אוכלוסייה שונות – בדרך כלל על פי מידת דתיות – ואינן ייחודיות למגזר אחד בלבד. הפשוטות ביותר להסבר ולמעקב הן אלה הנובעות מהעלייה במספרם של המשתייכים לקבוצות ״דתיות״ או ״חרדיות״ בישראל. בעשורים האחרונים עולה שיעור היהודים בישראל, שניתן לזהות אצלם זיקה חזקה לתרבות/דת היהודית, הן בהיבט התודעתי והן בהיבט המעשי. שיעור החרדים עלה בתוך 25 שנים מכ-3% מכלל היהודים עד כדי עשירית מכלל היהודים.

שיעורי פריון גבוהים של האוכלוסייה החרדית והדתית ממשיכים להזין מגמה זאת של התחזקות הציבור היהודי המתאפיין בזיקה חזקה לדת. התחזקות זו מובילה בהכרח גם להתחזקות כוחן הפוליטי של הקבוצות המדוברות, וליכולתן להשפיע על עיצוב סדר היום הישראלי ומאפייניו.

המגמות המורכבות יותר נוגעות להתפשטות של ההכרה, בעיקר בקרב אליטות מסורתיות וחילוניות, בצורך ״לתפוס בעלות״ על מאפייניה היהודיים של ישראל – לאחר שנים ארוכות של הזנחת זירה זו והפקדת הבעלות עליה בידי הקבוצות הדתיות. רוב גדול מאוד של היהודים בישראל (90% על פי הסקר האחרון של מכון ״פיו״) מייחסים חשיבות ״רבה מאוד״ (54%) או ״רבה למדי״ (36%) להיותם "יהודים״. על כן, אין זה בהכרח מפתיע שבשנים האחרונות נרשמת התרחבות והעמקה של "שיח ההתחדשות היהודית״ המחבר תת-קבוצות מגוונות של יהודים חילונים ורפורמים, דתיים ליברלים ודתיים לשעבר, צעירים העוברים הכשרה במכינות הקדם צבאיות, ואלה שנחשפים לתוכניות כמו ״תגלית״ במהלך שירותם הצבאי. כל אלה – משתתפים פעילים יותר או פחות בניסיון המתרחב לעצב יהודיות שאיננה דתית-במובהק, המותאמת לישראל של המאה ה-21. ציבור זה מבטא עמדה אוהדת כלפי מאפיינים של דת ומסורת במרחב הציבורי ועם זאת מסתייג מכפייה דתית ומבקש לשמור על חופש הכרעה אישי בסוגיות דת. בהתאם, עולה מספר הישראלים המחפשים דרך לקיים בדרכם את החגים היהודיים ומתרבות המכינות לצעירים המשלבות לימודי יהדות ברוח פלורליסטית.

למרות מגמות של התחדשות יהודית והתרחבות לימודי היהדות בקרב יהודים חילונים, עדיין האורתודוקסיה היהודית היא המגדירה מאפיינים רבים בדמותה של המדינה היהודית, עד שיש אף שטוענים כי "ישראל הינה הדמוקרטיה היחידה בעולם בה יהודים אינם נהנים מחופש דת". היהודים הישראלים גדלים במדינה יהודית, מבלי שיהיו מודעים לדרך חיים יהודית שונה. הם אינם מבינים לעומקה את משמעות הקיום היהודי כמיעוט. מציאות זו מעמיקה את הפער בין ישראל ויהדות התפוצות.

השפעות אפשריות על האופן בו המערב רואה את ישראל


נטייתם של ישראלים רבים ליצור מיזוג של התרבות היהודית עם התרבות הישראלית עשויה להביא להשלכות סותרות:

  • התגבשותה של תרבות יהודית-ישראלית ייחודית עלולה להעמיק את הפער בינה לבין התרבות היהודית שאיננה ישראלית. ככול שתתעצם מגמה זו כך גם תיחלש בעיני המערב הזיקה והזהות בין ישראל ויהדות התפוצות (ולכן גם העוצמה המיוחסת לעם היהודי ככלל).
  • עלול להתרחב הפער בין ישראל לבין יהודים שאינם אורתודוקסים, אם האחרונים לא ישותפו בתהליך התגבשותה של תרבות יהודית-ישראלית.
  • יתחזק דימוייה של ישראל כמדינה פלורליסטית הנכונה להכיל תחת גג תרבותי יהודי מעודכן ושאינו כופה זרמי יהדות מגוונים. תהליך זה יחזק גם את הזיקה של יהדות התפוצות הליברלית כלפי ישראל.
הקודם
הבא