ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית 2017

ההערכה השנתית של המכון למדיניות העם היהודי דנה השנה במתח שבין לאומיות לבין גלובליזציה. בפרקיה השונים של ההערכה סקרנו את ההשלכות הנובעות מן הגל הלאומני בזירה הכלכלית, הגיאופוליטית והתרבותית.

אף שהוא עדיין רק תופעה שולית בתוך הגל השמרני, הימין האלטרנטיבי (“Alt-right”) הוא מקור בולט לדאגה אצל היהודים. שאלה עיקרית אחת ושתי שאלות משניות הוסיפו שמן למדורת הוויכוח:

  1. האם צמיחתו של הימין האלטרנטיבי היא תופעת שוליים או שהיא ראשיתו של נחשול תרבותי שיסכן 70 שנים של שגשוג ושל השתלבות חברתית מוצלחת של יהודים באמריקה?
  2. האם הקוראים לעליונות הגזע הלבן יטביעו את חותמם האנטישמי על המוני הלבנים המתוסכלים, אנשי “הצווארון הכחול” הרואים עצמם כקורבנות הגלובליזציה הכלכלית והנוחים יותר לראות ביהודים ובשאר קבוצות המיעוט שעירים לעזאזל?
  3. האם גישתו הרפה באופן יחסי של הנשיא טראמפ לתנועה זו מהווה סימן של תמיכה, או שהיא רק מס שפתיים לאחד הבסיסים החשובים ביותר של התמיכה הפוליטית בו?

המאורעות בשארלוטסוויל ב-12 באוגוסט היו אופייניים למלחמה הנמשכת כבר כמאה שנה והמציבה שני חזונות של אמריקה זה כנגד זה – החזון של “כור ההיתוך” הידידותי כלפי מהגרים, הכולל את רעיונות השוויון והסובלנות, לעומת האידיאל ה”נאטיביסטי” של אמריקה חופשית מהסתבכויות ברחבי העולם ומהשפעות זרות באמריקה גופא. המאבק בין שתי ההשקפות לא ייפתר בקלות, וכרגע אין איש המסוגל להשיב על שלוש השאלות שהוצגו לעיל. הואיל ואין אנו יכולים לקבוע בדיוק את תקפוּת ההשקפות השונות אודות השאלות הללו, ניטול על עצמנו לספק מתודולוגיה משולבת דומה למדידת האנטישמיות באמריקה. לאור ההבדלים האינהרנטיים בין האנטישמיות האירופית לבין זו האמריקנית, אנו נשמור על הפרדה בין ניתוחים אלה ונספק למנהיגים ולמנהלים מקצועיים יהודים כלי שיסייע להם בקבלת החלטותיהם.

מדד האנטישמיות המשולב של המכון למדיניות עם יהודי מתייחס, כפי שצויין לעיל, לשלושה ממדים:

ממד 1: דעות וגישות פומביות כלפי יהודים.

ממד 2: תקריות אנטישמיות מסוגים שונים (אלימות קיצונית, התקפות, ונדאליזם, השחתת רכוש וחילול נכסים ואתרים מקודשים יהודיים, איומים, התנהגות גסה ומתעללת, ספרות), כולל הטרדה בסְפֵירת הסייבר.

ממד 3: אנטישמיות כפי שהיא נתפסת ע”י יהודים.

קיימים נתונים גם עבור הממד הראשון (דו”חות הליגה נגד השמצה ו”פיו”) והשני. לעומת זאת, מורגש מחסור בנתונים שיטתיים לגבי הממד השלישי, המתייחס למידת הדאגה מאנטישמיות בקרב יהודי אמריקה. לפיכך נשתמש במקורות מידע עקיפים והמלצתנו העיקרית תהיה להפיק נתונים שיטתיים, אולי בהשראת העבודה של הארגון האירופי לזכויות יסוד European Agency for Fundamental Rights (FRA).

ממד 1: דעות פומביות כלפי יהודים

בהתאם לממצאי הליגה נגד השמצה, 9 אחוזים מקרב האוכלוסייה הבוגרת בארה”ב בשנת 2014 ו-10 אחוזים ב-2015 החזיקו בדעות אנטישמיות. על פי מרכז המחקר “פיו” (2014), מחצית מהאוכלוסייה הבוגרת בארה”ב מתייחסת ב”חמימות רבה” כלפי יהודים (67 אחוז מעל “מדחום התחושה” של “פיו”). רק 9 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת בארה”ב מתייחסים ליהודים ב”קרירות רבה” (33 אחוז מתחת ל”מדחום התחושה” של “פיו”). בעניין זה יש התאמה מלאה בין נתוני “פיו” לבין אלה של הליגה נגד השמצה.13

ממד 2: תקריות אנטישמיות

נתונים של הליגה נגד השמצה מראים כי מספר התקריות האנטישמיות בארה”ב עלה מאוד בשנים 2016-17.14

ממד 3: אנטישמיות כפי שהיא נתפסת ע”י יהודים

להלן אנו מצטטים ממצאים הלקוחים מסקר הוועד היהודי-אמריקני שנערך בשלהי הקיץ האחרון. דומה שהתגובות בסקר משקפות את התפיסה בקרב יהודים, כי לאחר שנים שבהן אנטישמיות נחשבה כפסולה לחלוטין בשיח הציבורי, נפתח מרחב חדש, שולי ככל שיהיה, שבו יש לה מקום. דאגה זו גברה לנוכח הקיטוב שנוצר בעקבות הבחירות לנשיאות ב-2016. האירועים בשארלוטסוויל והכיסוי התקשורתי להפגנת הניאו-נאצים שנשאו לפידים ושאגו "יהודים לא יתפסו את מקומנו" יצרו תחושה של אי-רגיעה.

סקר דעת הקהל היהודית-אמריקנית של הקונגרס היהודי-אמריקני מאוגוסט 2016 כלל שתי שאלות שהתייחסו לנושא זה.15 על השאלה “האם האנטישמיות מהווה כיום בעיה בארה”ב?” השיבו 73 אחוז בחיוב (בעיה חמורה מאוד – 21 אחוזים; בעיה במידת מה – 52 אחוז). על השאלה, “האם אנטישמיות מהווה כיום בעיה בקמפוסים של מכללות אמריקניות?” השיבו 57 אחוז בחיוב (בעיה חמורה מאוד – 23 אחוז, או בעיה במידת מה – 34 אחוז). בסקר קודם שנערך באוגוסט 2015, לא הוצגה שאלה כללית כלשהי אודות אנטישמיות בארה”ב (עצם העובדה ששאלה כללית נוספה בשנת 2016 עשויה לסמן כי יש עלייה בדאגה בנושא זה), אך היא כללה את השאלה לגבי קמפוסים, וכן שתי שאלות אודות אנטישמיות באירופה. ב-2015, 74.2 אחוזים מן הנשאלים השיבו בחיוב על השאלה האם קיימת אנטישמיות בקמפוסים בארה”ב (20.4 אחוזים – חמורה מאוד, 53.8 אחוזים – במידת מה). ירידה זו, על פי הסקרים, (מ-74.2 אחוזים ב-2015 ל-57 אחוז ב-2016) מנוגדת לתחושה האינטואיטיבית, והיא התרחשה ללא כל שינוי מבני. לפיכך ניתן לשער שנושא הקמפוסים העומד בצל מלחמת האנטישמיות הגואה של הימין האלטרנטיבי. בשנת 2015, אנטישמיות היתה נושא פחות מיָידִי בחריפותו מבחינתם של יהודי אמריקה, והוא נתפס מבעד לעדשת התופעה הרחוקה יחסית בקמפוסים, והתופעה הרחוקה עוד יותר באירופה. ואכן, ב-2015, 89.9 אחוזים מן המשיבים הביעו דאגה מן האנטישמיות המתפתחת ביבשת הישנה.16 הואיל והאנטישמיות בקמפוסים יוחסה באופן מסורתי בעיקר למספר קטן יחסית של פעילי שמאל קיצוני ותנועת ה-BDS, יתכן שהירידה מסמנת כי הבולטוּת הגוברת של האנטישמיות בנוסח הימין האלטרנטיבי מדאיגה את המשיבים יותר מאשר האנטישמיות השמאלנית המוכרת.

המדד המשולב ממחיש את העובדה כי דומה שגם תקריות אנטישמיות וגם הדאגה מאנטישמיות בקרב יהודי ארה”ב נמצאות בקו עלייה. הואיל ובכוונתנו לעקוב אחרי התפתחות המדד ולאסוף נתונים אמינים על האנטישמיות כפי שהיא נתפסת ע”י יהדות ארה”ב, אנו מקווים כי בעתיד נוכל לעבד כיוונים לפעולה קונקרטית בנושא זה.

הקודם
הבא