ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית 2017

הנשיא טראמפ שב והצהיר על שאיפתו להשיג את "העיסקה האולטימטיבית" ולהשכין שלום בין ישראל והפלסטינים. הוא קרא לריסון הבנייה בהתנחלויות, ואת הבטחתו להעביר השגרירות האמריקנית לירושלים הוא דחה כדי לא לפגוע בסיכוייו לקדם משא ומתן ישראלי-פלסטיני (1 יוני 2017). המשך ההובלה האמריקנית של תהליך השלום יוצר לישראל הזדמנות לקדם הסדר בסיועו של מתווך אוהד, אך גם עלול להעמידה בלחצים לבצע ויתורים כואבים ואולי בסופו של דבר להטיל צל על יחסיה עם ממשל טראמפ, אוהד ככל שיהיה. מהלכיו של הנשיא האמריקני עד עתה שיקפו כוונה לשלב את המדינות הסוניות המתונות בהסדר אזורי שיכלול גם את הצד הפלסטיני. חברוֹת הליגה הערבית נענות לאתגר שהציב טראמפ, ובהודעת הסיכום של מושב הליגה שהתקיים בירדן (30 מארס 2017) הן חוזרות על מחויבותן לשלום עם ישראל על בסיס יוזמת השלום הערבית מ-2002. המלך הסעודי מבטיח לטראמפ במהלך ביקורו בממלכה כי ארצו תסייע לו במאמציו להביא פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני (20 מאי 2017).25 עם זאת, המדינות הערביות אינן מזדרזות להפגין פומבית סממני נורמליזציה עם ישראל ודורשות כתנאי לכך התקדמות מהותית מול הפלסטינים. תגובותיהן האנטי-ישראליות החריפות של מדינות ערב בעקבות מהומות הר הבית (יולי 2017) ממחישות את המגבלות שהסכסוך עם הפלסטינים מטיל על קידום יחסיהן עם ישראל.

בשלב זה, ממשל טראמפ עדיין מגבש את הדרך בה יפעל כדי להצליח במקום בו כול קודמיו נכשלו. הפערים בעמדות שבין ישראל והפלסטינים מעידים עד כמה כבד האתגר שהנשיא טראמפ לקח על כתפיו. הזמן החולף אינו מגביר את רמת האמון ושני הצדדים מטילים ספק זה בכנות כוונותיו של האחר. כך, ראש הממשלה נתניהו מעלה טענה כי על הרש"פ להוכיח מחויבות לשלום באמצעות הפסקת העברת קצבאות למשפחות מחבלים ולאסירים הפלסטינים הכלואים בישראל,26 (עמדתו זו של נתניהו עשויה לסייע להשלמת חקיקה אמריקאית שתמנע חלק ניכר מהעברות הכספים לרש"פ). במקביל, המרכיב הימני בקואליציה הממשלתית פועל להציב מחסומים לקראת אפשרות של מו"מ על הסדר קבע. הצעת "חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל" שיזמה מפלגת הבית היהודי עברה בקריאה ראשונה (26 יולי 2017). ההצעה קובעת כי יידרש רוב של 80 ח"כים כדי להעביר שטחים בירושלים לריבונות זרה. הימין אף לוחץ להגביל את יכולתו של ראש הממשלה לנקוט ב"צעדים בוני אמון" מול הצד הפלסטיני, כך למשל הושעתה תוכנית שאושרה בקבינט בספטמבר 2016 לבניית 6,000 יחידות דיור ליד קלקיליה. (נקודת אור ביחסים בין ישראל לפלסטינים הייתה בהכרזה משותפת ב-13 יולי 2017 על הסכם להשתלבות הפלסטינים בפרויקט "תעלת הימים" עם ישראל וירדן, שיאפשר להם לרכוש במחיר מוזל 32 מיליון מ"ק מים).

הסוגיה שמעוררת את עיקר הביקורת והספקנות הבינ"ל לגבי על כנות כוונותיה של ישראל הינה הבנייה בהתנחלויות. ממשלת ישראל מתמרנת בין תביעתו של טראמפ לרסן את פעילות הבנייה בשטחים לבין לחצים פוליטיים פנימיים. כך, כאשר מאושר לבנות ולתכנן 2,500 יחידות דיור ביו"ש וראש הממשלה מצהיר "אנחנו בונים – ונמשיך לבנות",27 הבית הלבן מפרסם הודעה כי הרחבת ההתנחלויות עשויה להפריע לתהליך השלום.28 האיחוד האירופי הגיב על ההחלטות הבנייה ועל קידום חוק ההסדרה (שנועד להסדיר את מעמדם של בתים בהתנחלויות ביו”ש שנבנו על קרקעות בבעלות פרטית פלסטינית), בדחיית הפסגה המדינית עם ממשלת ישראל.29 הקנצלרית מרקל החליטה כתגובת מחאה לבטל את פסגת ממשלות ישראל וגרמניה.30 לחציו של הנשיא טראמפ מביאים את ממשלת ישראל להחליט על הגבלת הבנייה ככל שניתן לתוך קו השטח הבנוי או בצמוד לו. נתניהו נימק בפני השרים: "זה ממשל מאוד ידידותי וצריך להתחשב בבקשותיו של הנשיא".31

בשלב זה ממתינים הצדדים לכך שממשל טראמפ יגבש את מתווה התהליך המדיני וישיק אותו. עדיין לא ברור כלל ועיקר איזה מתווה ישיק הממשל, כיצד יערב את מדינות האזור במתווה זה ועד כמה יתעקש לקדמו אל מול הפערים הגדולים בין שני הצדדים. ג'ארד קושנר, חתנו ויועצו הבכיר של הנשיא ביטא ספקנותו נוכח פערים אלה בשיחה עם מתמחים בבית הלבן שהודלפה (31 יולי 2017): “אנו מנסים לעבוד עם הצדדים מאוד בשקט כדי לבחון אם יש פתרון. ויתכן שאין פתרון“.32 מציאות בה ארה"ב תיוואש מן הסיכוי לקדם הסדר ישראלי-פלסטיני ותיטוש את הובלת תהליך השלום עלולה להיות מסוכנת לישראל, משום שתאפשר לגורמים בינלאומיים שאינם אוהדים את ישראל לתפוס את מקומה של ארה"ב. בצד הפלסטיני אף מתגברים הקולות הקוראים להסרת התביעה למדינה עצמאית ותחת זאת לדרוש זכויות שוות במדינה אחת.

היעדר אמון הדדי בין ישראל והפלסטינים אינו המכשול היחיד עליו צריך להתגבר המתווך האמריקני. בן-השיח הפלסטיני מפוצל גיאוגרפית ואירגונית ובאופק לא נראה איחוד שורות של ממש בין ה"פתח" לבין חמאס, (אם כי יתכנו מהלכי איחוד קוסמטיים, כבעבר, שעיקרם הפגנתי). הצד האמריקני מתלבט בשאלה בסיסית: מה משמעותה של נוסחת "פתרון שתי המדינות" אם רצועת עזה מתנהלת כמדינה בפני עצמה?

בפועל, מערכות הממשל הפלסטיניות המפוצלות בין רמאללה ועזה מתפקדות באופן לקוי (במיוחד בעזה). מציאות של חילופי הנהגה (אבו מאזן בן ה-82 נראה כמי שמתקרב לסיום כהונתו), עלולה להצית מאבקי ירושה ואף לגרום לפגיעה בשת"פ הביטחוני עם ישראל. הציבור הפלסטיני ביו"ש מאוכזב מביצועי הרשות הפלסטינית וספקן לגבי יכולתה של ההנהגה הנוכחית להביא לשינוי משמעותי ולסיום הכיבוש הישראלי.

כותרת מאמרם (6 אוגוסט 2017) של שני הפרופסורים הפלסטיניים חוסיין אגא ואחמד חאלידי, אשר היו מעורבים במשך שנים ארוכות במו"מ הישראלי פלסטיני, מעידה על עוצמת התסכול: "סופה של דרך זו: השקיעה של התנועה הלאומית הפלסטינית".33 אווירת תסכול זו – בייחוד בקרב צעירים – עומדת ברקע התפרצותה של "אינתיפאדת הבודדים". האירועים האלימים שפרצו בירושלים באוקטובר 2015 והתרחבו לשאר אזורי יו"ש וגם לשטח ישראל עצמה טרם גוועו. ישראל נאלצת להתמודד מול אלימות ספונטנית, המתרחשת ללא התרעה מוקדמת. המְפַגעים אינם משתייכים לארגונים המוכרים, והאתגר המודיעיני לאתרם מבעוד מועד – קשה. הקיפאון המדיני אינו המרכיב הבלעדי העומד ברקעם של גילויי האלימות. בקרב הצעירים שורר תסכול עמוק מן המציאות החברתית המתערערת, השחיתות, ותפקודה הכושל של ההנהגה הפלסטינית. שביתת הרעב של האסירים הפלסטינים שפרצה ב- 15 אפריל 2017 ביוזמתו של בכיר אסירי ה"פתח", מרואן ברגותי, הסתיימה מבלי שיתממשו החששות הקשים שתביא לאינתיפאדה חדשה. חשש זה התחדש על רקע פיגוע הירי הקשה בהר הבית בו נהרגו שני שוטרים ישראלים (14 יולי 2017). בעקבות האירוע, ישראל התקינה גלאי מתכת בכניסה לאתר. הפלסטינים טענו שהמהלך נועד להעמיק את ריבונותה של ישראל במקום הקדוש והגיבו בהתפרעויות קשות שהובילו להריגת שלושה פלסטינים. אבו מאזן הודיע כתגובה על הפסקת כול הקשרים עם ישראל (21 יולי 2017). ישראל נסוגה מן המהלך, ובהתאם לדרישת ראשי הווקף והפלסטינים הסירה את הגלאים ואת המצלמות (27 יולי 2017) שהותקנו ואִפשרה בכך לפלסטינים לחגוג את מה שבעיניהם נראה כניצחון גדול על ממשלת ישראל.

חמאס – למן סיומו של מבצע "צוק איתן" (26 אוגוסט 2014), חמאס מנסה לשקם את יכולותיו בדגש על התחום הרקטי וחפירת מנהרות תקיפה אל תוך שטח ישראל, הכשרת כוחות מיוחדים שאמורים לחדור לישראל, וייצור מקומי של אמצעי לחימה: רקטות, פצצות מרגמה ומזל"טים. איש הזרוע הצבאית יחיא סנוואר נבחר ליו"ר התנועה בעזה במקומו של איסמעיל הנייה (13 פברואר 2017), מה שמפגין את התחזקות הקו המיליטנטי בארגון. הנייה עצמו נבחר להחליף את ח'אלד משעל כראש הלשכה המדינית של חמאס (6 מאי 2017). התפתחויות אלה מבטאות את התחזקות הנהגת "הפנים" בחמאס בהשוואה להנהגת "החוץ". חמאס אף פירסם תיקון לאמנתו (1 מאי 2017), לפיו יקבל הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67 אך לא יכיר במדינת ישראל. המסמך אינו מבשר על תפנית קרובה במדיניותו של חמאס, מה גם שבנוסח המתוקן נותרת המחויבות למאבק מזויין לשחרור פלסטין כולה. הנשיא טראמפ אף הוא לא התרשם ממאמצי חמאס להפגין מתינות ובנאומו בסעודיה (21 מאי 2017) הזכיר את הארגון בנשימה אחת יחד עם דעא"ש, אל-קאעדה וחיזבאללה.

מצרים הרואה בחמאס ענף של "האחים המוסלמים" השנואים עליה, מתייחסת אל הארגון בחשדנות, אך נכונה להגיע עִמו להסדרים. המצרים מנצלים את עמדת החולשה של חמאס ואת תלותו במעבר רפיח כנקודת מוצא לעולם החיצון, נוהגים בו ביד קשה ודורשים שיתנתק מן "האחים המוסלמים" ויסגיר גורמי טרור מסיני שמצאו מקלט בעזה וכן את מי שחשודים בסיוע להם. המצרים יצרו אזור חַיִץ בצד המצרי של גבול הרצועה, הציפו מנהרות הברחה במי ים, והביאו לכך שהיקף הברחות הנשק לרצועת עזה פחת משמעותית. חמאס, כדי לרצות את המצרים, אף הוא החל להקים אזור חיץ בצד הגבול שלו כדי למנוע מעבר חופשי של גורמי טרור ושל אמל"ח בין עזה לסיני (ראה להלן).

חמאס הפועל תחת לחצים חיצוניים (ישראל ומצרים), חשוף גם לתסיסה וביקורת ציבורית פנימית על רקע ההרס הרב שנותר מאז מבצע צוק איתן ב- 2014, העוני והמצור המתמשך, המצב הכלכלי הקשה ושיעורי האבטלה הגבוהים (בשכבת הגיל 20-24 שיעור האבטלה ברצועה עומד על 67 אחוז לעומת 30 אחוז בגדמ"ע). תושבי עזה זוכים לאספקת חשמל רק מספר שעות כול יום, איכות המים העומדת לרשותם מידרדרת, בעוד חמאס מפלה לטובה את מקורביו בדיור ובמשרות ומַפנה חלק מהסיוע ההומניטרי הבינלאומי לצרכיו שלו. המצב הקשה מהווה קרקע פורייה לפריחתן של קבוצות ג'יהאד קיצוניות.

המצב הקשה ברצועה החריף בחודשים האחרונים עקב החלטתו של אבו מאזן לנצל את חולשתו האסטרטגית של החמאס וללחוץ עליו לקבל את תנאיו לפיוס, תוך שהוא מציג זאת לממשל טראמפ כתרומתו למלחמה בטרור האסלאמי האזורי. אבו מאזן נאבק נגד חמאס באמצעות הפעלת לחצים כלכליים על הרצועה: מצמצם תשלומי השכר לעובדי הרש"פ ברצועה, קוטע תשלומים עבור מערכת הבריאות ואף מחריף עוד יותר את משבר החשמל באמצעות הפסקת התשלום לישראל עבור החשמל שנהגה לספק לעזה (כ–30 אחוז מהצריכה שם). לחלל שנוצר נכנסו מצרים ומוחמד דחלאן, יריבו השנוא של אבו מאזן. הם רקחו עסקה עם החמאס, במסגרתה מצרים נחלצת להקל על משבר החשמל והתרופות בעזה ומשקמת את מעבר רפיח במגמה לפתוח אותו. בתמורה נתבע חמאס לכונן אזור חיץ בשטחו הגובל בסיני (בעיקר על מנת לקטוע קשרי עזה עם דאע"ש בסיני) וכן, למורת רוחו של אבו מאזן, לאפשר את העמקת מעורבותם של דחלאן ואנשיו בענייני הרצועה. לנכונות חמאס להירתם לעסקה זו תרם כנראה גם המהלך הסעודי לבידודה של קטאר, המאיים אף הוא לפגוע בתושבי הרצועה ובחמאס עצמו ולשמוט מקור סיוע חשוב.

החמאס פועל בדרך כלל לשמור על שקט בגבול הרצועה, אך במקביל מעודד פעולות טרור בשטחי יו"ש. ירי הרקטות מהרצועה בחודשים האחרונים בוצע בדרך כלל על ידי ארגוני ג'יהאד סוררים, אך סכנת ההידרדרות לעימות צבאי עם חמאס מרחפת כל העת באוויר. בצה"ל מעריכים כי הסלמה והתפרצותו של עימות צבאי עלולים להתרחש נוכח המצב הכלכלי המחריף ברצועה וכן נוכח ביצועו של פרויקט ישראלי רחב היקף, האמור לחשוף ולחסום את המנהרות החודרות של החמאס ובכך לשלול מן הארגון נכס אסטרטגי.

הקודם
הבא