ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית 2017

הסכם הסיוע הביטחוני לישראל – 38 מיליארד דולר לעשור שמתחיל בסוף 2018 – נחתם בשלהי כהונתו של הנשיא אובמה. חרף עדות מופלגת זו לעומק היחסים שבין שתי המדינות, בתקופת כהונתו של אובמה הסתמנו מגמות מדאיגות מבחינת עתיד יחסי ישראל-ארה"ב, הן באשר לעומק התמיכה הדו-מפלגתית בישראל והן באשר לשינוי בדוקטרינת מדיניות חוץ העלולה לפגוע באינטרס הישראלי. בשונה מקודמו, הנשיא טראמפ נתפס בישראל כידיד נאמן המפגין כלפיה חום וידידות רבה. לישראל נוצרת אפוא אפשרות לתקן צרימות שהתגלעו בתקופת הנשיא אובמה ולפתוח "דף חדש" ביחסים עם ארה"ב –  בעלת הברית המשמעותית, ולמעשה היחידה, של ישראל.

ביקורו של טראמפ בישראל מיד בראשית כהונתו ועוצמת הידידות שגילה סימנו תפנית חיובית של ממש. עם זאת, למרות האווירה החמה במהלך הביקור, אין להתעלם מכך שהסוגיות המרכזיות שבמוקד האינטרס האסטרטגי הישראלי – הסכם הגרעין עם איראן, הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועתידה של סוריה – עלולות להצית בהמשך הדרך מחלוקות בין עמדותיה של ירושלים לאלה של וושינגטון. הן משום ניגודי אינטרסים והן משום אופיו התזזיתי של הנשיא החדש ואי-הוודאות לגבי דרכו. התגברות המתחים בין המדינות עלולה להעיק על יהודי ארה"ב, שכ-70 אחוז מהם הצביעו עבור יריבתו של הנשיא טראמפ ומסתייגים מדרכו, להציבם בין הפטיש והסדן, ולכרסם בחוסנו של "משולש היחסים" ירושלים-וושינגטון-יהדות ארה"ב, המהווה אבן יסוד בעוצמת ישראל והעם היהודי.

עולות גם דילמות באשר למידת ההזדהות שישראל אמורה לגלות עם הנשיא החדש ועם הסנטימנטים והאתוס שסייעו להיבחרותו. הסתייגותם של רוב יהודי ארה"ב מן הנשיא ומדרכו מחדדת רגישותה של דילמה מדינית זו. נוכח מגמות הקיטוב הפנים-אמריקניות, גובר גם האתגר הניצב בפני ישראל לשמור על האהדה חוצת המפלגות כלפיה, ועל הקשר עם יהדות ארה"ב. בהקשר זה אין להתעלם מאזהרות שהשמיעו טובי ידידי ישראל בקהילה היהודית האמריקנית בעקבות החלטות הממשלה בנושאי הכותל וחוק הגיור. לדבריהם, ישראל עלולה לגרום לניכורם של יהודים רבים, לשחוק במחויבותם לישראל, ובכך לפגוע בטווח הארוך באינטרסים האסטרטגיים של ישראל.

המציאות הגיאופוליטית מעמידה בפני הנשיא טראמפ שורה של דילמות אסטרטגיות שחלקן נוגע בליבת האינטרס הביטחוני הישראלי:

    • המכלול האזורי: האם ראיית המזה"ת כאזור שהולך ומאבד חשיבותו עבור ארה"ב תאפיין את מדיניות החוץ של ממשל טראמפ? האם ארה"ב תאפשר לרוסיה להיכנס כשחקן אזורי מרכזי לוואקום שתותיר באזור? האם וכיצד בכוונת ארה"ב לשקם את האשראי שאיבדה בעיני רבים מתושבי המזה"ת? האם ארה"ב תשקיע משאבים לאורך זמן כדי להעניק תנופה למערכת היחסים המתגבשת בין ישראל והמדינות הסוניות המתונות?
    • האתגר האיראני: מה יהיה גורלו של הסכם הגרעין עם איראן? למרות שהבטיח במערכת הבחירות לבטל את עסקת הגרעין עם איראן, טראמפ אישר (17 יולי 2017) שאיראן עמדה במחויבותה על פי לשון הסכם הגרעין ובכך איפשר את המשך הסרת הסנקציות מעל איראן בתחום הגרעיני. האם יתמיד בקו זה נוכח חתרנותה האזורית הגוברת של איראן והעמדות הבוטות שביטא נגדה? כיצד תגיב וושינגטון לפעילותה המתריסה של איראן בנושאים שאינם כלולים בהסכם הגרעין: חתרנות אזורית, תמיכה בגורמי טרור, פיתוח טילים בליסטיים?
    • עתידן של סוריה ועיראק: האם ארה"ב תהיה דומיננטית בקביעת עתידה של סוריה כך שלא תהפוך לבסיס קדמי של איראן וגורמי ג'יהאד אנטי-ישראלים? האם ארה"ב תמלא תפקיד מוביל בהתוויית היום שלאחר הניצחון על דאע"ש? האם תותיר לרוסיה, איראן, תורכיה וחיזבאללה לקבוע את עתידן של סוריה ועיראק? האם תאפשר לאיראן לבסס מסדרון יבשתי המגיע עד חופי הים התיכון? האם תאפשר לכוחות הסרים למרות איראנית לתפוס עמדות סמוך לגבול ישראל בגולן?
    • הסכסוך הישראלי-פלסטיני: האם ארה"ב תתמיד בהובלת תהליך השלום בין ישראל והפלסטינים, או תירתע מן הקשיים שיתגלעו ותשלים עם "בינאום" המאמץ להביא לפתרון הסכסוך? ואם תתמיד – איזה תהליך מדיני תעצב ותשיק ומה יהיה תפקידה בו? האם שאיפתו של הנשיא טראמפ להשיג את "העסקה האולטימטיבית" תהיה כרוכה בלחצים על ישראל עקב אי-הסכמה אפשרית בסוגיות הליבה של הסכם הקבע? כיצד ייערך הממשל האמריקני לקראת חילופי השלטון הצפויים ברש"פ?

רשימת האתגרים שלעיל (דיון מפורט בהם ראו בהמשך הסקירה) הינה כמובן חלקית. אי-היכולת להעריך את מהלכיו הצפויים של הנשיא האמריקני כנגזרת הגיונית של דוקטרינת מדיניות חוץ סדורה וקוהרנטית מתסכלת את טובי הפרשנים. חלקם גורס כי טראמפ יגלה עניין פוחת והולך בנושאים בינ"ל והמזה"ת בתוכם. להערכתם, ההחלטה אם להתערב בסוגיה בינ"ל כזו או אחרת תקום ותיפול על שיקול עסקי של רווח והפסד. טראמפ צפוי להתאכזב מהיעדר תוצאות מהירות, והוא יעדיף להפנות את מרצו להתמודדות מול אתגרים פנים-אמריקניים, הן כדי לייצר הישגים מבית, והן כדי להתגונן נוכח התקפות חוזרות ונשנות על מעמדו. פרשנים אחרים דוחים תחזית זו וסבורים כי טראמפ לא יוכל להתנתק מן הזירה הבינ"ל ובייחוד לא מן המזה"ת בשל הפוטנציאל הטמון בו לערער את ביטחון העולם, לפגוע בתוככי ארה"ב, להצית מלחמה, ולגרום למשבר כלכלי עולמי.

החודשים הקרובים ילמדו עד כמה דרכו של טראמפ שונה מזו של קודמו בסוגיות החשובות לישראל. למרות הידידות והחום שטראמפ מפגין כלפי ישראל, המבחן יהיה פחות בתחום הרטורי ויותר בתחום המעשי. יכולתה של ירושלים לנהל דיאלוג אסטרטגי מתמשך עם ממשל טראמפ, כך שיניב מבחינתה תוצאות מעשיות חיוביות, תלויה כמובן גם בנכונותה של ישראל למלא – ולו חלק – מן הציפיות שוושינגטון תולה בה. בהקשר זה אין להקל ראש בתהליכי הקיטוב והשינוי המתרחשים בארה"ב ובהשלכותיהם על יחסו של הציבור האמריקני לישראל. יחס זה הפך בשנים האחרונות לנושא תלוי-מפלגה. מכוןPEW קובע כי ביחסו של הציבור האמריקני לסכסוך הישראלי-פלסטיני רוב גדול אוהד את הצד הישראלי (54% לעומת 19% האוהדים את הצד הפלסטיני). עם זאת, התמיכה בצד הישראלי פוחתת משמעותית בסקטור הליברלי של המפלגה הדמוקרטית. 40% מהם אוהדים את הצד הפלסטיני לעומת 33% האוהדים את הצד הישראלי. השינוי בסקטור זה – הצובר עוצמה במפלגה הדמוקרטית – בהעדפת הצד הפלסטיני כמעט הוכפל מאז 2014 (מ- 21% ל-40%).11

הקודם
הבא