ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית 2017

כמו בסיפור שרלוק הולמס על הכלב שלא נבח ("כלבם של בני בסקרוויל" מאת ארתור קונאן-דויל), יתכן שהכותרת המתאימה ביותר לתיאור מצבן של הקהילות היהודיות בצפון אמריקה, והקהילות יהודיות בכלל, היא כי לא היו שיבושים והפסקות בחזית הפיננסית. למרות התחזיות הקודרות, השינוי הבין- דורי, צמיחתן של צורות ושיטות חדשות בפילנתרופיה – היהודית והכללית גם יחד, ותמורות דרמטיות בטכנולוגיה ובתקשורת, הסיפור הפיננסי היהודי העיקרי נותר סיפור של המשכיות ראויה לציון. דומה שמוסדות יהודיים בצפון אמריקה עוברים בצורה בריאה ביותר את השינויים הרבים והמעבר לצורות חדשות של פילנתרופיה יהודית.

אולם אין הכרח כי זה יהיה המצב גם בעתיד. יתכן שקיימים היבטים שונים במעבר שטרם זוהו, או שטרם נחקרו, אשר עלולים להתגלות במרוצת הזמן כמזיקים. כפי שהמליץ המכון למדיניות העם היהודי בהערכות שנתיות קודמות בהן נערכו בדיקות המקורות והשימושים של העושר היהודי לצורך מימוש יעדים של העם היהודי, כדאי ורצוי שנחזק את יכולתנו לצפות ולאסוף מידע רלוונטי עבור תופעות מרכזיות. זהו תנאי הכרחי לצורך יישום הפרספקטיבה האנליטית שיאפשר לנו לא רק להבין את השינוי, אלא גם להשיג, אולי, יכולת התרעה מוקדמת. מספר צעדים יאפשרו לנו להגיע לעמדה זו שבה יהיה ברשותנו יותר מידע שימושי.

  • השגת הבנה טובה יותר של תזרימי הפילנתרופיה היהודית התומכים במוסדות שבהם מתנסים רוב היהודים בחיים יהודיים: בתי-כנסת, מרכזי JCC, תאי "הלל", מחנות קיץ, בתי-ספר יומיים יהודיים (כמו גם הארגונים הכלל-ארציים התומכים במוסדות אלה: הגופים המרכזיים של הזרמים הדתיים; "הלל" הלאומי; JCCNA (איגוד מרכזי ה-JCC בצפון אמריקה וכו') וארגונים יהודיים כלל-ארציים העוסקים בשתדלנות ובתעמולה.
  • הערכה בדבר מידת הצורך והערך של הפילנתרופיה היהודית הצפון אמריקנית לאור הצמיחה והשגשוג הראויים לציון של הכלכלה הישראלית. אף שהפילנתרופיה הצפון אמריקנית שוב איננה משמעותית מבחינת סכומי הכסף המועברים באמצעותה, עדיין יש לה השפעה חיובית מאוד בישראל. יחד עם זאת חשוב להבין באיזו מידה הובילה מגמת צמצום ההשקעה בישראל כפרוייקט, לשינויים עקיפים בבסיס הפיננסי של הנושאים היהודיים המעסיקים את יהדות אמריקה?
  • מחקר מפורט וניתוח מסכם של תמהיל תזרימי המימון לארגונים ולמוסדות עיקריים בצפון אמריקה. במיוחד, בחינת השינויים בתזרימי ההכנסה של דמי שימוש, דמי חבר, תמיכה פילנתרופית מחברים, פדרציות, קרנות משפחתיות, שלטונות (פדרליים, מדינתיים, עירוניים) ומקורות אחרים ההולכים ומתפתחים.

באופן אידיאלי היינו רוצים להצליח לעקוב ולהעריך את השינויים לאורך ציר הזמן. לכן נתונים שיאפשרו לנו לעמוד על השינויים במרווחים בני עשר שנים, החל משנות ה-1990 עשויים להיות מועילים מאוד. האתגרים הינם גדולים. הגישה לנתונים הפיננסיים של בתי-כנסת ובתי-ספר יומיים יהודיים, לדוגמה, קשה למדי, כאשר אין מדובר בדרישה למלא דו"חות המתפרסמים בפומבי. סביר להניח שלזרמים הדתיים יש מידע על בתי-כנסת; למועצות החינוך היהודי יש מידע על בתי-הספר היומיים. אולם כפי שהמכון למדיניות עם יהודי הצביע בעבר, גם אותם מוסדות שמפרסמים בפומבי נתונים פיננסיים, כגון הפדרציות, אינם משתמשים בשיטה אחידה לחישוב ההכנסות וההוצאות. דבר זה מצמצם עוד יותר את השקיפות. שוב נדגיש כי צעד חשוב לקראת הבנה ויצירת פרספקטיבה הדרושה על מנת להבטיח מימון יהודי נאות לצרכי העם היהודי, הוא נקיטת צעדים שיאפשרו את הגדלת השקיפות ואת השיתוף במידע חשוב וחיוני מצד מוסדות יהודיים בצפון אמריקה.

הקודם
הבא