ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית 2017

במקביל להתערערות הסדר העולמי, גוברת בשנים האחרונות השחיקה ביציבותו של הסדר המדינתי הקיים במערב ומעמיקים סימני השאלה לגבי תקפות הערכים שביסודו של סדר זה: השיטה הקפיטליסטית-ליברלית המבוססת על שוק חופשי וגלובליזציה. ההשפעות המתמשכות מן המשבר הכלכלי של 2008, יחד עם הכוחות הקפיטליסטיים של השוק החופשי ומגמות הגלובליזציה העבירו לחו"ל מספר רב של משרות "צווארון כחול", פגעו בעיקר במעמדות העובדים, והובילו לקיטוב כלכלי וחברתי גדל והולך. ההגירה, מאמריקה הלטינית לארה"ב ומאפריקה והמזה"ת לאירופה, ובתוכה מהגרים בלתי-חוקיים רבים, העצימה את רגשות התסכול, הואיל ורבים חוששים כי מהגרים אלה יתחרו על מעט מקומות העבודה הפנויים. בנוסף לכך, ההגירה והמגמות הדמוגרפיות הנובעות ממנה הזינו תחושה של טלטלה תרבותית אצל נוצרים לבנים, שיותר ויותר מרגישים "מיעוט בביתם". ככל שמיעוטים מוסלמים גדלים דמוגרפית, הופכים אסרטיביים יותר ואף משתלבים בפוליטיקה המקומית – כך גוברים הפחד והדאגה באירופה. גל הפליטים, הגדול ביותר מאז מלחמת העולם, נתפס באירופה כמאיים דמוגרפית, תרבותית, וביטחונית. במקביל, גל טרור שמקורו באסלאם הקיצוני מכה בליבה של אירופה ותורם לתחושת הפחד ואובדן דרך. תופעת דאע"ש והעובדה שאלפי צעירים מוסלמים מאירופה התנדבו לשורותיו חשפה את כשליה של מדיניות הגבולות הפתוחים והרב-תרבותיות, ובעיני רבים, גם את כישלון הסדר המדיני הקיים להתמודד מול האיום.
התפתחויות אלה העמיקו קונפליקטים פנימיים, הגבירו את דחיית "האחר" (על בסיס לאומי, חברתי, כלכלי או דתי), ועוררו שיח פוליטי המושתת על פחד. השיח במדיה החברתית החדשה מעודד מסרים קצרים, בוטים ואלימים, אשר מושכים תשומת לב. במקרים רבים, המידע המועבר מוטה ואף מסולף כדי לשרת אג'נדה. גרוע מכך, קשה יותר להבחין בין חדשות לבין בדיות, ו"עובדות אלטרנטיביות" מופצות באופן רחב, ומבלי שאף גורם יאתגר או יאמת אותן. הרשתות החברתיות ואתרי החדשות באינטרנט אינם מאפשרים סינון, בדיקת עובדות או איזון. הדיאלוג הפך לפשטני. שיח מורכב הוחלף במסרים פשטניים, והשיח הרגשי החליף את השיח האינטלקטואלי. הרטוריקה הפוליטית הפכה לחזרה על סיסמאות שטוחות המופנות למכנה המשותף הנמוך ביותר. במערב גוברת התחושה שמוסדות השלטון המסורתיים – מפלגות, פרלמנטים ועצם השיטה הפוליטית – אינם מייצגים את האינטרסים של מרכיב משמעותי מן האוכלוסייה, החש ניכור כלפי האליטות הפוליטיות והמבנים הפוליטיים הנוהגים. ציבור זה חש חוסר אונים לשנות את פני הדברים, אפילו לא באמצעות בחירות. יכולתם של מנהיגים פוליטיים בהרף עין לפנות אל עשרות מיליונים של צופים/מאזינים ולבחון באופן מיידי את תגובותיהם תורמת לשחיקת מוסדות הדמוקרטיה הייצוגית.
תופעה זו, יחד עם העויינות כלפי האליטות המסורתיות הנתפסות כמושחתות או כמנותקות, הזינה את עלייתם של מפלגות ופוליטיקאים פופוליסטיים החותרים לעימות עם האליטות השולטות. מסתמנת תופעה כללית של עליית הימין הלאומני, מפלגות ואישיים פוליטיים התומכים במדינאויות כלכלה, הגירה וביטחון פופוליסטיות, עם גוון איסלאמופובי.
השפעות אפשריות על ישראל והעם היהודי
ישראל
שדרוג בעוצמתה האסטרטגית של ישראל נוכח עלייתו בארה"ב של ממשל המצהיר על תמיכה גורפת בישראל ומפגין עויינות כלפי אויבי ישראל.
בשלב זה, ארה"ב בלמה את הדחף הפוליטי שעלה בקרב גורמי ימין שונים בישראל לנצל את מה שראו כ"חלון ההזדמנות" שנפתח עקב עלייתו של טראמפ, כדי לספח את שטחי יו"ש – כולם או חלקם – לישראל ולמנוע סופית את היתכנותו של פתרון שתי המדינות. מידת נחישותה והתמדתה של וושינגטון בסגירת "חלון הזדמנות" זה תתברר רק בעתיד.
התגברות התמיכה בישראל נוכח עליית כוחן של מפלגות הימין הפופוליסטיות באירופה, המצדדות ברובן בישראל (לא כך מפלגתה של מארי לה פן שכשלה בבחירות לנשיאות, התומכת, למשל, באיסור החצנה של סמלים יהודיים במרחב הציבורי, כגון הכיפה).
יתר אהדה לישראל על רקע הפחד הגובר מהטרור האסלאמי ומהגירה אסלאמית. פתיחות גוברת לטיעון הישראלי כי אין שוני בין הטרור המופעל כלפי ישראל לזה המופעל כלפי המערב.
לגיטימציה מוגברת למגמות לאומיות יותר בישראל.
הקצנה בקרב מרכיבים ליברלים במפלגה הדמוקרטית בארה"ב (מיעוטים, צעירים) שבמסגרתה גם גובר היחס השלילי כלפי ישראל. יותר ויותר צעירים יהודים-אמריקאים משתייכים לקבוצה זו, והם ברובם צפויים להעדיף את נאמנותם לערכים ליברלים דמוקרטיים על פני מחוייבותם לישראל.
החרפה בתהליך השחיקה בתמיכה הדו-מפלגתית האמריקנית בישראל על רקע מגמות הקיטוב הפנימי בארה"ב מחד גיסא והתחזקות הימין בישראל מאידך גיסא.
יהדות התפוצות
חברוֹת המסתייגות מערכים ליברליים, מתרחקות מקוסמופוליטיות, ונוטות ליתר לאומנות ולטיפוח מודגש של זהותן הפנימית, עלולות לפתח עויינות מוגברת כלפי מיעוטים, ובכלל זה גם כלפי הקהילה היהודית.
לחץ כלכלי על מעמד הביניים בארה"ב ובאירופה עלול לחזק גילויים אנטישמיים ולעודד את הפיכתם של היהודים, שברובם הם יחסית מבוססים כלכלית, לשעיר לעזאזל.
איום על היחס המועדף שקיבלו היהודים באירופה בעשורים הראשונים שלאחר השואה, (זכויות יתר, גישה ישירה למנהיגות הפוליטית, תמיכות כלכליות מוגברות).
ככול שמתערערת בארה"ב תופעת התמיכה הדו-מפלגתית בישראל וככל שנוצרים פערים בנושא זה בין שתי המפלגות, כך עלולה לחול שחיקה בכוחם של ארגונים פרו-ישראלים (למרות שהתמיכה בישראל הינה אחד הנושאים הבודדים שעדיין נותרו דו-מפלגתיים בעיקרם).
העמקת הפער בין חלקים ליברליים ביהדות ארה"ב לבין ישראל בה מתגברות נטיות ימניות, לאומניות ודתיות.
פיחות בעוצמתה הפוליטית של יהדות ארה"ב על רקע היעדר אחדות וקיטוב פנים-יהודי בנושאי ישראל.
ירידה אפשרית בכוחם של הארגונים היהודיים ברמת הקהילה וברמה הארצית על רקע מגמה כוללת של אכזבה מתפקודם של המערכות והמנהיגות הקיימים. למגמה זו מסייעים התחליפים שמציבות הרשתות החברתיות, המאפשרות את קיומן של קהילות שיח וירטואליות המסתגרות בתוך עצמן.
על רקע החרפת הקיטוב הפוליטי והחברתי, אפשרות להתפתחות תהליך דומה בקרב הקהילה היהודית בארה"ב.
העמקת הנתק בין חלקים מקרב יהודי אמריקה לבין המנהיגות היהודית המאורגנת בארה"ב, הנאלצת לשתף פעולה עם טראמפ ואנשיו.
רובה של יהדות ארה"ב (כ- 70 אחוז) מזוהה היסטורית עם המחנה הליברלי-דמוקרטי ועם ערכים של זכויות אדם, שוויון, והתנגדות לגילויים של גזענות ואפליה. רוב יהודי זה ניצב עתה בצד שנחל מפלה בארה"ב. הדילמה שנוצרת עבור חלק מן המנהיגות היהודית בארה"ב הינה כפולה: האחת – כיצד להיאבק בטראמפ ורעיונותיו ועדיין לשמור על מעמד של מיעוט נאמן. השנייה – כיצד להיאבק בטראמפ ורעיונותיו מבלי לפגוע באינטרסים של מדינת ישראל הרואה בו ידיד יקר.
אותו חלק מיהדות ארה"ב (20-30 אחוז) – בעיקרו אורתודוקסי – אשר תמך בטראמפ, מציע אסטרטגיה חדשה לאינטגרציה יהודית בחברה האמריקנית הכללית. במהלך 200 השנה האחרונות, מודל השילוב התבסס על אימוצם של ערכים חברתיים – פלורליזם, סובלנות, שוויון – תוך מחיקת מאפייני תרבות ודת יהודיים מוחצנים (אשר מזוהים עם היהדות האורותודוקסית). השינוי במאפייני הימין הנוצרי האמריקני והגידול היחסי במספרם של היהודים האורתודוקסיים שינו את כללי המשחק: במקום הדת האזרחית, אלה מוסיפים היבט מוסרי חדש המבוסס על הדת, ששורשיו עמוקים יותר. עתה, אבני הבניין שבכוחן לגשר אל החברה האמריקנית יכולות להתבסס גם על ערכים של הוגנות (שכר ועונש), נאמנות, קדושה, סמכות ולאו דווקא על הערכים שמודגשים על ידי הליברלים בארה"ב. (התפתחות זו אף יוצרת פוטנציאל לשיתוף פעולה בתחומים מסוימים בין הזרם היהודי האורתודוקסי לבין המיעוט המוסלמי בארה"ב).

הקודם
הבא