ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית 2017

 

לנוכח התעוררות מחודשת של אנטישמיות באירופה ובמקביל – מאמצים של ממשלות מדינות האיחוד האירופי להיאבק בתופעה זו, קיים צורך במדד משולב לאנטישמיות, המסוגל לספק למקבלי ההחלטות בישראל ולמנהיגים של ארגונים יהודיים ברחבי העולם כלי מדיניות למעקב אחרי ההתפתחויות. כלי זה יסייע לתהליך קבלת ההחלטות ולהערכת יעילותן של פעולות ההתערבות שייושמו.

כלי המדידה הקיימים מוגבלים להיבטים מסוימים של התופעה, חלקים בודדים בתצרף האנטישמיות. חלקם בוחנים את דעת הקהל, בעוד שאחרים סופרים ומאמתים תקריות אלימות או התעללויות והטרדות כלפי יהודים. מחקרי שטח בדקו מזמן לזמן כיצד תופסים היהודים עצמם את האנטישמיות.

מדד האנטישמיות באירופה של המכון למדיניות העם היהודי מוצג כאן זו השנה השלישית ברציפות. לפני הבחירות לנשיאות ארה”ב, שנערכו בשנת 2016, דומה היה שהאנטישמיות היא בראש ובראשונה תופעה אירופית. משבר כלכלי, חשש ממהגרים, ורוחות הרפאים של המאה ה-20 הצטרפו יחד כדי ליצור התעוררות רעילה במיוחד של לאומנות. השנה התחלנו לפעול כדי לספק מסגרת ליישום המתודולוגיה התלת-ממדית שהוצעה בעבר, למחקר ולהגדרה של האנטישמיות בארה”ב.

הניסיון להשתמש במדד ליהדות ארה”ב מאתגר משתי בחינות, האחת מהותית והשנייה טכנית.

  1. ראשית לכל, חיוני להצביע על כך שהאנטישמיות האירופית היא בסדר-גודל שונה – גם מבחינת האיום וגם מבחינת הסבל ואי-הנוחות שהיא גורמת – מזה של האנטישמיות בארה”ב. יהודי צפון-אמריקה, באופן כללי, הם “יהודים בגלוי” בקרב חוגיהם המקצועיים והחברתיים, יותר מאשר יהודי אירופה. באירופה, הֱזדהותו של אדם כיהודי עשויה להיות אלמנט ביוגרפי טעון, וכתוצאה מכך, לעיתים תכופות בוחרים אנשים להסתיר זאת באופן מודע.1 חלק ממה שנחשב כאנטישמיות באמריקה, לדוגמה בדיחות על יהודים, עובר ללא תשומת-לב מיוחדת בהונגריה או בפולין (ארצות עם ציפיות גבוהות לאחידות תרבותית, בהן אזרחים רבים בעלי שורשים יהודיים משתדלים להסתיר את מוצאם). הבדלים אלה מקשים על איסוף והשוואת נתונים סטטיסטיים משתי היבשות.
  2. בעוד שקיימים נתונים כמותיים ביחס לאנטישמיות כפי שהיא נתפסת ע”י יהודים באירופה, אין בנמצא נתונים כאלה לגבי אמריקה. משום כך, מדד האנטישמיות שלנו לגבי ארה”ב מתבסס על אינדיקטורים בלתי-ישירים, כגון דו”חות על אירועים מסוימים, תשובות לשאלות סקרים הנוגעות לרמות הנוחות שחשים יהודים בקרב חוגיהם המקצועיים והחברתיים, ומספר ההתייחסויות לאנטישמיות בעיתונות הכללית והיהודית גם יחד.
הקודם
הבא