ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית 2018

מצרים מוסיפה להתמודד עם בעיות ביטחון וכלכלה קשות. סיסי נבחר לכהונה נוספת בשלהי מארס 2018 ובכך סימן את המשך יישומה של תוכנית הרפורמה הכלכלית שמצליחה לאושש במעט את הכלכלה המצרית: לסייע במשיכת משקיעים, להכניס כסף זר ואף לשפר את דירוג האשראי של מצרים, אך יישום תוכנית ההבראה כרוך בעלייה במחירי מוצרי היסוד ואינפלציה גבוהה (30.7 אחוז ב-2017 לעומת 13.8% ב-2016). אירועי הטרור שמתרחשים מעת לעת מוסיפים להקשות על משיכת תיירים ומשקיעים. בשיעור הריבוי הטבעי הנוכחי (2.6%), אוכלוסיית מצרים תעלה מ-99 מיליון כיום ל-120 מיליון ב-2030. כמחצית מתושבי מצרים מתקיימים על הכנסה של פחות מ-2 דולר ליום. האבטלה עומדת על 13 אחוז ובקרב הצעירים השיעור יותר מכפול. מצרים, היבואנית הגדולה בעולם של חיטה, נאלצת לייבא מעל 60 אחוז מן המזון הדרוש לתושביה. קרן המטבע העולמי הִתנתה הסיוע למצרים (12 מיליארד דולר) ברפורמות כלכליות משמעותיות. ממשלת מצרים, שהסכימה לנייד את המטבע המקומי (ערך המטבע פוחת במחצית בעקבות הניוד ב-2016) ולקצץ בסובסידיות למוצרי יסוד, ניצבת בפני דילמות קשות: הפרטת המשק תפגע בצבא, השולט כיום על חלק נכבד מן הכלכלה, ומכאן שממשלת מצרים נדרשת לפגוע בגורם שמעניק לה את משענתה העיקרית. במקביל, הסרת סובסידיות –
תנאי מרכזי של קרן המטבע – גורמת לעליית מחירם של מוצרי יסוד ועלולה לעורר את מִריו של הציבור המצרי, החי תחת משטר שיחסו לעקרונות הדמוקרטיה וזכויות האדם קשה אף יותר מזה ששרר תחת הנשיא מובארכ (מציאות זו אינה נתקלת עתה בביקורת אמריקנית כבעבר).

מצרים מנסה להלך על הסף – לשמור על הקשר עם ארה"ב וסעודיה כדי להבטיח תמיכה כספית וביטחונית, אך גם לפלרטט עם מוסקבה. בביקורו של פוטין בקהיר (11 דצמבר 2017) דווח על הסכמה לעסקת בניית תחנת-כוח גרעינית רוסית עבור מצרים בעלות של 30 מיליארד דולר, ועל פוטנציאל להסכם שיאפשר למטוסי קרב רוסיים לעשות שימוש בשדות תעופה מצריים.

מצרים טרם התגברה על הטרור האסלאמי הקיצוני, כולל בסיני. תקיפת מסגד בצפון סיני תבעה את חייהם של כ-300 איש באירוע בודד אחד (24 נובמבר 2017), ושרי ההגנה והפנים המצריים נחלצו בעור שיניהם מטיל שדאע"ש שיגרו אל מסוקם באל-עריש (19 דצמבר 2017). איומי הטרור והאסלאם הפוליטי, המלחמה הלא-מוכרעת בדאע"ש בסיני (שתבעה עד כה מאות הרוגים מקרב הצבא המצרי) והסכנה הגלומה בחתרנותה של איראן, יוצרים תשתית שמזמינה הידוק שיתוף-הפעולה עם ישראל. התקשורת הבינ"ל יודעת לספר על סיוע מודיעיני רחב מצדה ישראל, וכן על נכונותה של ישראל לאפשר חריגות מהסכם השלום כך שמצרים תוכל להפעיל מערכות נשק אפקטיביות במאבקה נגד גורמי הטרור בסיני. יש אף דיווחים על עשרות תקיפות אוויריות שמבצעת ישראל בשטח סיני נגד גורמי טרור אסלאמיים, כסיוע למצרים ובהסכמתה.14 לצד שיתוף הפעולה הביטחוני (הכולל גם את מאמצי מצרים לריסונו של חמאס), מתפתח גם שיתוף-פעולה כלכלי. כך, למשל בפברואר השנה, מצרים התירה לחברה מצרית (לא ממשלתית) לקנות גז ממאגרי תמר ולוויתן בהיקף של כ-15 מיליארד דולר על פני עשר שנים.

הקודם
הבא