ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית 2018

מאז סיומו של מבצע "צוק איתן" (26 אוגוסט 2014), חמאס מנסה לשקם את יכולותיו, בדגש על התחום הרקטי וחפירת מנהרות-תקיפה אל תוך שטח ישראל, הכשרת כוחות מיוחדים שאמורים לחדור לישראל, וייצור מקומי של אמצעי לחימה: רקטות, פצצות מרגמה ומזל"טים. חמאס, הפועל תחת לחצים חיצוניים (ישראל ומצרים), חשוף גם לתסיסה וביקורת ציבורית פנימית על רקע ההרס הרב שנותר מאז "צוק איתן", העוני והמצור המתמשך, המצב הכלכלי הקשה ושיעורי האבטלה הגבוהים (בין הצעירים שגילם נמוך מ-30, שיעור האבטלה ברצועה הוא כ-60 אחוז). דו"ח של הבנק העולמי (15 מארס 2018) חושף ירידה חריפה בסך התרומות שמקבלת הרצועה – מ–400 מיליון דולר ב–2016 ל–55 מיליון דולר ב–2017. 27 תושבי עזה נהנים מאספקת חשמל רק מספר שעות כול יום, איכות המים העומדים לשימושם מידרדרת ורובם אינם ראויים לשתייה, מתקני הטיפול בביוב מושבתים וקיימת סכנה להתפרצות מגפות. בישראל גוברת המוּדָעות לסכנות הכרוכות בהחרפת המשבר ההומניטרי בעזה, אך חרף זאת, ולמרות המודעות הבינלאומית והאזורית לחומרת המצב בעזה ולפוטנציאל הנפיץ הטמון בו, הסיוע החיצוני נותר מוגבל. גוברת הרתיעה מהשקעת משאבים ב"איזור מלחמה", מהיריבות בין הרש"פ לחמאס, וממתן תרומה שתסייע לחיזוק מעמדו והתעצמותו של חמאס.

בכינוס חירום של פורום המדינות והגופים התורמים לפלסטינים בבריסל (31 ינואר 2018) ישראל הציגה תוכנית לשיקום עזה – האמורה להיות ממומנת ע"י הקהילה הבינלאומית – הכוללת פרויקטים להתפלה, חשמל, גז וכן שדרוג של אזור התעשייה ארז בעלות כוללת של כמיליארד דולר. ישראל הבהירה כי הבסיס למימוש יוזמות אלה הינו שהאחריות להן תחול על הרש“פ. אלא שאבו מאזן עצמו מפעיל לחצים כלכליים על הרצועה, כחלק ממאבקו בחמאס. בין היתר, הוא מצמצם תשלומי שכר לעובדי הרש"פ ברצועה וקוטע תשלומים למערכת הבריאות.

על רקע זה, סכנת ההידרדרות לעימות צבאי כולל עם חמאס מרחפת כל העת באוויר, ומעת לעת מתרחשות התפרצויות אלימות. חמאס מתוסכל נוכח התקדמותה של ישראל באיתור והשמדה של המנהרות ההתקפיות, המהוות מבחינתו נכס אסטרטגי. ב-30 במארס 2018 נפתחה ביוזמת חמאס סדרת הפגנות ואירועים אלימים לאורך גבול הרצועה, שכללו ניסיונות לפרוץ את הגדר ולדחוף אלפי אנשים לשטח ישראל. ב-14 במאי, ערב יום ה“נכבה“ ויום העברת שגרירות ארה“ב לירושלים, נהרגו 62 פלסטינים ונפצעו כ-1,200 מאש הצלפים הישראלים שנועדה למנוע את פריצת הגדר. הפלסטינים לא מסתפקים בשיגור רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל (ב-30 במאי 2018 נספרו כ-200 שיגורים כאלה), והם הצליחו להפעיל בהצלחה נשק חדש ויעיל: עפיפוני תבערה ובלוני הליום שגרמו לשרפות רבות (בשטח של רבבות דונמים) ולנזקים משמעותיים ביישובי עוטף עזה. ניכר שצה"ל נזהר בתגובותיו שלא להישאב למלחמה כוללת בעזה, אך בעקבות הריגת חייל צה"ל מירי צלף (20 יולי 2018) הוחרפה התגובה והותקפו כ-60 יעדי חמאס באמצעות מטוסי קרב ואש טנקים.

לצד האפשרות שהאירועים האלימים יחייבו את ישראל לצאת למבצע צבאי מקיף בעזה, קיימת גם אפשרות לרגיעה מוסכמת. בידודו של החמאס, המצב הכלכלי הנואש ברצועה, נחישותה של ישראל למנוע פריצת הגדר, וביקורת ציבורית פנימית על כך שהמחיר הכבד בחיי אדם לא הביא להישגים, דוחפים את הנהגת חמאס לבטא נכונות להגיע להפסקת-אש ארוכת טווח עם ישראל. ואכן, בעקבות הסלמה מתמשכת בעימות בה נורו במחצית הראשונה של אוגוסט 2018 עשרות רבות של רקטות ופצמ"רים אל שטח ישראל ובמקביל הותקפו כ-150 מטרות ברצועת עזה, הצדדים מתקרבים להסדר של שביתת נשק זמנית הכולל הקלות הומניטריות לתושבי הרצועה. בהסדר מעורבים מצרים, קטר ושליח מזכ"ל האו"ם. במסגרת מאמצי התיווך אף ביקר בישראל ראש המודיעין המצרי, עבאס כאמל (15 אוגוסט 2018). הרש"פ מסתייגת מן ההסכם המתגבש ורואה בו פגיעה בסמכותה. גם בישראל נשמעו קולות ביקורת ונטען כי ההסכם מעניק מרחב נשימה לחמאס, מחזק מעמדו ועומד בניגוד לעמדתה של ישראל שלא לנהל מו"מ תחת אש עם ארגון טרור.

הקודם
הבא