ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית 2018

השנה החולפת חידדה את הדואליות שבה נמצאת ישראל ועימה במידה רבה העם היהודי כולו. מחד – הישגים חסרי תקדים, ומאידך – בעיות שורשיות שעלולות לחולל במהירות משברים קשים. השנה בה ארה"ב מכירה בירושלים כבירתה של ישראל היא גם השנה שבה לראשונה ישראל נכנסת בסוריה לעימות צבאי ישיר עם איראן, שהתפתחותו עלולה להיות קשה ומדממת. השנה בה נשיא אמריקני מפגין אהדה גדולה לישראל והבנה עמוקה לעמדותיה היא גם השנה שבה מתחדדים מתחים בין ממשלת ישראל וציבור רחב בקרב יהדות ארה"ב, המסתייג מדרכו של אותו נשיא.

האתגרים האסטרטגיים שהמזרח התיכון הגועש מציב בפניה של ישראל רבים ומורכבים. אחרי שנים של תהפוכות אלימות שהרסו את הסדר הישן, לא מסתמן עדיין באופק סדר אזורי חדש שבכוחו להבטיח יציבות. גם הזירה הבינלאומית, הרלוונטית למזה"ת ולחוסנה האסטרטגי של ישראל, עוברת זעזועים משמעותיים ורחוקה מלהקרין יציבות. למשוואה הגיאופוליטית התזזיתית התווסף שחקן רב השפעה – נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. אישיותו של הנשיא החדש והקושי לצפות את מהלכיו מוסיפים ממד ייחודי של חוסר ודאות לזירה הבינ"ל בכלל, ולזירות הרלוונטיות ולחוסנה של ישראל בפרט.

ביטוי בולט לאי-הבהירות האסטרטגית שישראל נמצאת בה הוא הקיטוב הבוטה בפרשנות להשפעת ההתפתחויות על חוסנה של ישראל. כשם שניתן למצוא תזות מנומקות מדוע מצבה האסטרטגי של ישראל קשה ומדאיג, כך ניתן למצוא טענות מלומדות לא פחות, שלפיהן מעולם לא היה מצבה האסטרטגי של ישראל טוב יותר. בצד החיובי של המאזן האסטרטגי בולטת היותה של ישראל המעצמה הצבאית המובילה במזרח התיכון, בעלת כושר הרתעה אפקטיבי ועדיפות צבאית בולטת על פני כל יריב. האיום הצבאי הקונבנציונלי על ישראל מצד צבאות מדינתיים סדירים פחת משמעותית, וכך גם, לפחות לפרק זמן מסוים, האיום הצבאי הבלתי-קונבנציונלי: סוריה התפרקה מרוב יכולותיה הכימיות (אף כי לא מכולן), ותוכנית הגרעין האיראנית נבלמה זמנית והוסגה לאחור לזמן-מה עקב הסכם הגרעין (שעתידו לא ברור בעקבות נטישת ארה"ב את ההסכם). ישראל מקיימת עוצמה כלכלית וטכנולוגית משמעותית, לרשותה תעשיות היי-טק וסייבר מתקדמות ומשאבי גז בים התיכון. על פי נתוני קרן המטבע העולמית (אפריל 2018)1 התל“ג לנפש בישראל – 42,120 דולר – גבוה מזה של מדינות כמו ספרד, איטליה ויפאן. הברית האסטרטגית של ישראל עם ארה"ב חזקה ויציבה. הסכמי השלום עם מצרים וירדן נותרו עוגנים יציבים, חרף סערות הזמן. נוצר מפגש אינטרסים בין ישראל לבין מדינות מפתח סוניות המהווה כר לשת"פ ביטחוני חסר תקדים. מעמיקים יחסי העבודה עם רוסיה, גוברת ההתעניינות הסינית בכלכלה הישראלית, ומתהדקים היחסים עם הודו (ביולי 2017 התקיים ביקור ראשון בארץ של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, ובעקבותיו, בינואר 2018, נערך ביקור גומלין של נתניהו בהודו).

לצד נקודות האור במאזן האסטרטגי, קיימים גם צללים משמעותיים: ישראל נכנסה השנה לעימות צבאי ישיר עם איראן, הפועלת ליצור מרחב השפעה המשתרע עד הים התיכון, תוך הפיכת סוריה ולבנון לחזית צבאית מאיימת מול ישראל. הסכם הגרעין עם איראן הותיר על כנן את שאיפות הגרעין של טהראן ואת התשתית שפיתחה לשם כך, ולכן האיום הגרעיני האיראני עלול בנסיבות מסוימות לחזור לפתחה של ישראל. חיזבאללה מתחזק צבאית ופוליטית, ובתרחישי הידרדרות אלימים ישראל עלולה להיות מאותגרת בו-זמנית גם מעזה. רוסיה הפכה לשחקן קבע עם נוכחות צבאית בזירה הסורית השכנה לישראל. קיום מפגש אינטרסים בין רוסיה ואויבי ישראל המושבעים הינו מציאות מטרידה. לעומת זאת, ארצות-הברית נמצאת במגמה כללית של צמצום מעורבותה הצבאית במזרח התיכון, התפתחות שאינה עולה בקנה אחד עם האינטרס הישראלי. היעדר פתרון לבעיה הפלסטינית מזין עוינות כלפי ישראל ומאיים לאורך זמן לפגוע באופייה היהודי של המדינה. המשבר ההומניטרי ברצועה עזה מגביר את סכנת ההתלקחות. מסע הדה-לגיטימציה ומהלכי החרם נגד ישראל מוסיפים להוות איום אסטרטגי ארוך-טווח. ובנוסף, ישראל מתקשה לשמור על אהדה דו-מפלגתית אמריקנית כלפיה, והמתחים בין ממשלת ישראל לציבורים נרחבים ביהדות ארה"ב מכרסמים בעוצמתו של משולש היחסים האסטרטגי: ירושלים-וושינגטון-ירושלים.

המאזן האסטרטגי של ישראל כולל אתגרים הצומחים במספר מעגלים המקיימים ביניהם אינטראקציה הדדית: א. המערכת הבינ“ל (בדגש על מעמדה והתנהלותה של ארה“ב) ב. האיומים וההזדמנויות שהמכלול האזורי מציב בפניה של ישראל ג. המכלול הפלסטיני ד. המשולש האסטרטגי: ירושלים-וושינגטון-יהדות אמריקה. למעגלים אלה נודעת השפעה יתרה על חוסנם של ישראל והעם היהודי, וסקירה זו תתמקד בהם.

הקודם
הבא