ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית 2018

משבר כלכלי אילץ השנה את ראש ממשלת ירדן, האני אל-מולקי, להגיש התפטרותו למלך (4 יוני 2018), כדי להרגיע את המחאה הציבורית נוכח הרפורמה הכלכלית שמולקי ניסה להוביל. רפורמה זו הינה תנאי שמציבה קרן המטבע העולמית למתן האשראי לו זקוקה ירדן. בתום הרמדאן (31 מאי 2018), המונים יצאו לרחובות ברחבי הממלכה וקראו לשביתה כללית במחאה על העלאות מיסים והתייקרות מוצרי יסוד. באופן חריג, השבטים הבדואים הנאמנים לשלטון לקחו חלק במחאה שאותה הובילו האיגודים המקצועיים (ולא אנשי תנועת “האחים המוסלמים“, כמקובל).

במהלך שנות המלחמה בסוריה ירדן נאלצה לקלוט כ-1.4 מיליון פליטים ושיעורם כיום הוא כ-13 אחוז מאוכלוסיית הממלכה. הם מעיקים על כלכלתה השברירית ומהווים מקור של אי-יציבות. הפליטים מסוריה מתווספים למאות אלפי הפליטים שהגיעו בעבר מעיראק. כמעט 20 אחוז מתקציבה של ירדן מופנה עתה לאירוח הפליטים בתחומה. המשק הירדני סובל גם עקב המגבלות על הסחר עם שכנותיה הנתונות בעימותים פנימיים אלימים (אם כי התייצבות המצב בסוריה עשויה לאפשר את חידוש הסחר עמה, שהיווה עד פרוץ מלחמת האזרחים למעלה מ-50% מסחר החוץ של ירדן). גם התיירים – מרכיב משמעותי בכלכלת ירדן – ממעטים לבוא עקב אווירת חוסר הביטחון השורה באזור. אספקת הגז המוזל ממצרים פסקה עקב פיצוץ הצינור בסיני, וירדן נזקקת לתחליפים יקרים יותר. בעיות אלה מצטרפות למאפיינים השורשיים הקשים של הכלכלה הירדנית: סקטור ציבורי מנופח, 36 אחוז בלבד מסך האזרחים בגילאי העבודה – עובדים בפועל, מקרב הנשים רק 15 אחוז מועסקות, ובקרב הצעירים שיעור האבטלה מגיע ל–40 אחוז.

במקביל לבעיות הכלכלה ואי-השקט החברתי, המשטר הירדני צריך להיערך לאתגרים הביטחוניים שמקורם חיצוני: טרור, זליגת מלחמת האזרחים הסורית אל תחום ירדן, ועתה – הסכנה שבעקבות ההסדר המתגבש בסוריה יתקרבו לגבול ירדן, בחסות סורית, כוחות עוינים הנתמכים על ידי איראן. בנוסף, על המשטר הירדני להתמודד מול גורמי אסלאם קיצוני פנימיים כמו גם עם מציאות בה מעל מחצית האוכלוסייה היא ממוצא פלסטיני ומושפעת מתהפוכותיו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

שבריריותה של ירדן והאיומים עימם היא נאלצת להתמודד דוחפים אותה לשיתוף-פעולה עם ישראל, בדגש על נושאי ביטחון ומודיעין (נתניהו נפגש עם מלך ירדן בעמאן ב- 18 ביוני 2018). האינטרס של שתי המדינות להתמיד בשיתוף הפעולה סייע להתגבר על התקרית בה מאבטח ישראלי ירה למוות בשני אזרחים ירדניים ביולי 2017. בין שתי המדינות מתקיים גם שיתוף-פעולה משמעותי בתחום האנרגיה: ב-26 ספטמבר 2016 נחתם הסכם לאספקת גז ישראלי לירדן בהיקף של כ-10 מיליארד דולר על פני 15 שנה.

ירדן מוטרדת מהקיפאון המדיני הישראלי-פלסטיני וחוששת מהשלכותיו על יציבותה. היא גם מוטרדת שמא תכנית השלום האמריקאית תכרסם בתפקיד המיוחד שלה במקומות הקדושים לאסלאם במזרח ירושלים – על כן התבלטה, לצד הפלסטינים, בתגובתה השלילית להחלטת טראמפ להעביר השגרירות לירושלים.

הקודם
הבא