ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית 2018

השנה החולפת הייתה רצופה התפתחויות שמעידות על המצב הרעוע של הרשות הפלשתינית (רש"פ) ומנהיגותה. במרכזן – המשבר ההומניטרי בעזה וההידרדרות ביחסי ארה"ב והרש"פ, שהחריפה על רקע העברת השגרירות לירושלים. אל הפיצול הפנים-פלסטיני מצטרפת מציאות מערערת נוספת: אבו מאזן בן ה-83 נראה כמי שמתקרב לסיום כהונתו, והבחישות הפנימיות לקראת מועד זה גוברות. המנהיג הפלסטיני סובל מבעיות בריאות שבעטיין אושפז השנה מספר פעמים. הוא מקפיד פחות על שפה דיפלומטית ומקרין באופן בוטה את תיסכוליו. בנאומו בפני ההנהגה הפלסטינית ברמאללה (19 מארס 2018) כינה את שגריר ארה“ב בישראל “בן כלב“ ובפתיחת המועצה הלאומית (30 אפריל 2018) קבע שהשנאה ליהודים באירופה נבעה מעיסוקם בהלוואה בריבית ובבנקים. בשנות שלטונו, אבו מאזן הקפיד על התיאום הביטחוני עם ישראל וסייע להבטחת רגיעה יחסית ביו“ש. עזיבתו עלולה להצית מאבקי ירושה ואף לגרום לפגיעה בשת"פ הביטחוני עם ישראל.

הציבור הפלסטיני ביו"ש מאוכזב מהרשות הפלסטינית וספקן בנוגע ליכולתה של ההנהגה הנוכחית להביא לשינוי משמעותי ולסיום הכיבוש הישראלי. אווירת תיסכול זו – בייחוד בקרב צעירים – עמדה ברקע התפרצותה של "אינתיפאדת הבודדים" (אוקטובר 2015), שמִדי פעם מזינה אירועים אלימים.

הסכם פיוס נוסף בשרשרת הסכמים שאינם מתממשים בין “פתח“ לחמאס נחתם בתיווך מצרי (12 אוקטובר 2017). הודעת הסיכום הבטיחה שהרש“פ תתחיל לתפקד ברצועה לא מאוחר מ-1 בדצמבר 2017. ישראל הגיבה כי לא תנהל משא ומתן מדיני עם ממשלה פלסטינית לה יהיה שותף החמאס. שליח ארה“ב לתהליך השלום, ג’ייסון גרינבלט, הבהיר (19 אוקטובר 2017) שעל כל ממשלה פלסטינית להתחייב לתנאי הקווארטט: הימנעות מאלימות, הכרה בישראל וקבלת ההסכמים הקודמים, ובכלל זה פירוק טרוריסטים מנשקם ומחויבות למשא ומתן לשלום.

אלא שההצהרות החגיגיות אודות קבלת אחריות הרש"פ לרצועת עזה לא זכו למימוש, כמו גם הבטחתו של אבו מאזן כי בתום הליך הפיוס, הנשק של החמאס יעבור לפיקוח הרש"פ. החמאס, שהיה מעוניין להעביר את האחריות לטיפול במשבר הכלכלי ברצועה לכתפי הרש"פ, הבהיר כי לא יתפרק מנשקו. איתות על כוונותיו היה ביציאתה של משלחת חמאס לטהראן, שבועיים לאחר חתימת הסכם הפיוס, כדי להבטיח את המשך סיועה של איראן. איתות נוסף לגבי סיכויי הפיוס היה בניסיון הרצח של ראש הממשלה הפלסטיני ראמי אל-חמדאללה וראש המודיעין הפלסטיני מאג’ד פרג’ בביקורם ברצועה. אבו מאזן תלה בחמאס את האחריות לניסיון ההתנקשות.

בעקבות ההחלטה על העברת השגרירות לירושלים (דצמבר 2017), הנשיא טראמפ נתפס אצל הפלסטינים כמוטה לחלוטין לטובתה של ישראל. אבו מאזן הכריז כי ארה"ב פסלה עצמה מלהיות מתווך הוגן במו"מ עם ישראל. ברוח זו, הפלסטינים החרימו גם מפגש בינ"ל בסוגיית המשבר בעזה שהתקיים ביוזמת הבית הלבן (13 מארס 2018). ההנהגה הפלסטינית החליטה להקפיא את מגעיה הרשמיים עם וושינגטון ולסרב לכל דיון בתכנית מדינית. טראמפ הזהירם בתגובה כי הימנעות מהתקדמות למשא ומתן תביא להפסקת התמיכה האמריקנית בהם. הוא צייץ: "אנחנו נותנים לפלסטינים מאות מיליוני דולרים בשנה ולא מקבלים שום כבוד או הערכה… כאשר הפלסטינים לא מוכנים יותר לנהל שיחות שלום, למה שאנחנו נמשיך את ההשקעה המאסיבית בהם?“22 הסרה או צמצום של הסיוע האמריקני ייצרו בעיה תקציבית משמעותית לרש"פ, שכן ארה"ב מספקת את נתח הסיוע הגדול ביותר – 350 מיליון דולר – מסך סיוע החוץ השנתי, שעומד על פי הודעת הרש"פ על 775 מיליון דולר. ואכן, במחצית ינואר 2018 ארה“ב הקפיאה 65 מיליון דולר מתרומתה הקבועה לסוכנות הסעד והתעסוקה של האו“ם לפליטים פלסטינים (אונר“א), וב-23 מארס 2018 אושר "חוק טיילור פורס", המתנה סיוע אמריקני לרש"פ בהפסקת המשכורות המועברות למשפחות המחבלים שנשפטו למאסר בישראל. (ברוח דומה, הכנסת קיבלה בראשית יולי השנה חוק לפיו יש לקזז מכספי המס הנגבה עבור הפלסטינים את הסכום שהרש"פ מעבירה למשפחות האסירים וההרוגים.23) ב-24 אוגוסט 2018, ארה"ב הודיעה על קיצוץ של יותר מ- 200 מיליון דולר בסיוע לפלסטינים. ההודעה זכתה לתגובות זעם של של בכירי הרש"פ שטענו כי ארה"ב נטשה בכך את מחויבותה ההיסטורית לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

התגברות התחושה הפלסטינית כי פתרון שתי המדינות הופך לבלתי אפשרי מחזקת את הקולות הקוראים להסרת התביעה למדינה עצמאית ותחת זאת לדרוש זכויות שוות במדינה אחת. אבו מאזן ביטא תרחיש זה בנאומו בעצרת האו"ם (20 ספטמבר 2017): "אם פתרון שתי המדינות ייהרס בשל יצירת מציאות של מדינה אחת… לא לכם או לנו תהיה בחירה אחרת מאשר להמשיך את המאבק ולדרוש זכויות שוות לכל תושבי פלסטין ההיסטורית."

הקודם
הבא