ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית 2018

ישראל אינה יכולה לצפות לשינוי מהיר לטובה באזור האלים וההפכפך בו עליה להתנהל. שני שלישים מתושבי המזה"ת הם צעירים בני 29 ומטה. שיעור האבטלה בקרב אלה מתוכם הכשירים לעבודה הוא כ-30 אחוז (כפול מן הממוצע הכלל-עולמי). הכלכלה מדשדשת, הזיקה השבטית והחמולתית גוברת על המחויבות האזרחית למדינה, השלטון המרכזי כושל והמסגרת המדינתית נחלשת ולעיתים קורסת ומעמיקה את תפוצתן באזור של "מדינות כושלות" אשר שלטונן על הטריטוריה החוקית שלהן חלקי בלבד (עיראק, סוריה, לבנון, לוב ותימן). האכזבה הקשה נוכח כישלון "האביב הערבי" טרם נמוגה. התזזית ברחבי המזה"ת וחולשת המסגרות המדינתיות יוצרות ואקום המאפשר פריחה לגופים לא-מדינתיים קיצוניים, חמושים ואלימים – מיליציות מקומיות, אירגוני טרור, ותנועות הדוגלות באידיאולוגיות אסלמיות רדיקליות. מלחמות האזרחים בסוריה ובתימן והטרור הרצחני של דאע"ש גרמו לעקירתם של מיליונים מבתיהם. יותר מ-2.5 מיליון מוצאים מקלט בטורקיה, 1.4 מיליון בירדן ומיליון בלבנון (רבע מאוכלוסייתה). המציאות עתירת הבעיות – חברתיות, כלכליות, דתיות ופוליטיות – לא השתפרה במזה"ת. ללא שלטון מרכזי המסוגל לכפות מרותו על השטח שבאחריותו עלולים לקום לדאע"ש המובס יורשים רצחניים לא פחות.

ישראל נתפסת על-ידי מצרים, סעודיה, ירדן ומדינות סוניות נוספות כשותפה וכמסייעת בהתמודדות מול האתגרים העיקריים ובראשם איראן והטרור הקיצוני, והן מגבירות את שיתוף הפעולה הביטחוני עימה. בה בעת, אין להתעלם מכך שמערכות הנשק המתקדמות, הנרכשות בסכומי עתק על ידי המדינות הערביות החוששות מאיראן, עלולות לאיים על יתרונה האיכותי של ישראל ואף להיות מופנות בעתיד נגד ישראל בעקבות שינויי משטר ומדיניות. מקורות האיום הביטחוני המיידי על ישראל כיום נובעים הן מאירגוני טרור בעלי יכולת צבאית והן מאיראן, החותרת לבנות חזית צבאית אפקטיבית מול ישראל בסוריה ובלבנון, והמשחרת לנקמה בעקבות תקיפה ישראלית ישירה שהשמידה חלק ניכר מן התשתית הצבאית שהקימה בסוריה.

למרות שצבאו של אסד מותש משנות מלחמת האזרחים, חיזבאללה הגיר דם רב בלחימה בסוריה, וחמאס מבודד ומוחלש – עדיין עלולה להתרחש התפרצות אלימה מול אויבים אלה.

הקודם
הבא