ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית 2018

טורקיה הולכת ומתרחקת מן המאפיינים הדמוקרטיים-ליברליים שייחדו אותה בעולם המוסלמי. תחת ידו של ארדואן היא לובשת פנים יותר ויותר אוטוקרטיות. הבחירות האחרונות (24 יוני 2018) קיבעו את מעמדו של ארדואן כשליט יחיד המצויד בסמכויות המכפיפות אליו את כול רשויות השלטון. מפלגתו של ארדואן, יחד עם בעלות בריתה, זכתה ב-53 אחוז מן הקולות וכך תתאפשר לארדואן שליטה נוחה בפרלמנט.

ארדואן הסיר אמנם (19 יולי 2018) את מצב החירום עליו הוכרז שנתיים קודם לכן בעקבות ניסיון ההפיכה, אך הוא ממשיך במסע הדיכוי נגד כול מי שנחשב בעיניו כאויב: בתקשורת, באקדמיה ובמערכות הצבא, השלטון והמשפט. מאז ניסיון ההפיכה נאסרו כ-60,000 איש ופוטרו כ-150,000. הכלכלה הטורקית, שהישגיה היוו בעבר קלף מנצח עבור ארדואן, מצויה במשבר. המטבע איבד 60 אחוז מערכו בחמש השנים האחרונות. האינפלציה בעלייה, והחוב החיצוני צמח ל–453 מיליארד דולר. סוכנות דירוג האשראי מודי'ס הורידה במחצית השנה האחרונה פעמיים את דירוג טורקיה, והזהירה מהסיכון הכרוך בגירעון התקציבי הגדול, החוב החיצוני הגבוה והמציאות הפוליטית המתוחה.

מאז כישלון ההפיכה גובר המתח בין טורקיה לחברות נאט"ו. ארדואן מלבה מתח זה לצרכים פנימיים ועושה שימוש ברטוריקה אנטי-אמריקנית. סירובו של ארדואן לדרישת טראמפ לשחרר את הכומר האמריקני אנדרו ברנסון, העצור באשמה שסייע לניסיון ההפיכה, יצרה משבר של ממש. טראמפ הכפיל המכסים על יבוא פלדה ואלומיניום מטורקיה, וארדואן, שהגיב בהטלת מכסים על סחורות אמריקניות, הזהיר במאמר בניו יורק טיימס כי לארצו יש אלטרנטיבות לקשר ההיסטורי עם ארה"ב והיא עשויה "להתחיל ולחפש חברים ובני ברית חדשים".15

ואכן, למרות שיחסי טורקיה עם רוסיה נגועים בחשדנות היסטורית ובניגודי אינטרסים, ארדואן אינו מהסס להתקרב לפוטין. הוא ניהל מגעים עם מוסקבה לרכישת כור גרעיני (אפריל 2018), ובמהלך העומד בסתירה לחברות טורקיה בנאט“ו, רכש מרוסיה (דצמבר 2017) מערכות הגנה אוויריות מתקדמות (S-400) שהטמעתן עלולה להיות כרוכה בחשיפת סודות מטוס החמקן המתקדם F-35 אותו רכשה טורקיה מארה"ב. הסלידה מארדואן אינה מבטלת את חשיבותה של טורקיה למערב. טורקיה ממוקמת בצומת אסטרטגי, חברה בנאט"ו, מעורבת משמעותית במשבר הסורי ומחזיקה את המפתח לחסום או להתיר מעבר של גלי פליטים לאירופה. (האירופים החליטו ב-29 יוני 2018 להעביר לאנקרה סכום נוסף של 3 מיליארד יורו כדי שלא תתיר מעבר מהגרים ליבשת16).

יחסי החוץ של טורקיה שופעים עימותים ובעיות: השאיפה לראות בסילוקו של אסד לא מומשה, מצרים חשדנית כלפי אנקרה על רקע תמיכתה ב"אחים המוסלמים" ובחמאס, סעודיה ובעלות-בריתה הסוניות נוטרות טינה לאחר שאנקרה התייצבה לצד קטר וגינתה את המצור שהוטל עליה. שאיפתו של ארדואן למַצֵּב עצמו במעמד מנהיגות אסלאמית (סונית) מלבה המתחים בין טורקיה לבין השחקניות האזוריות האחרות. כך למשל, נוכח מהלכיו של ארדואן לרכוש השפעה במזרח ירושלים ובניסיונותיו להוביל המחאה נגד העברת השגרירות האמריקנית לירושלים. (ארדואן כינס ב-13 בדצמבר 2017 באיסטנבול את ועידת ההנהגה המוסלמית בתגובה להכרת טראמפ בירושלים כבירת ישראל).

טורקיה סופגת פיגועי טרור קשים שחלקם ניזומים על ידי דאע"ש וחלקם האחר על ידי המחתרת הכורדית. בהקשר זה, ביטויים ישראליים פומביים של תמיכה בכורדים הוסיפו למתח בין המדינות. לאחר שנתניהו הצהיר כי ישראל תומכת בהקמת מדינה כורדית עצמאית17, ארדואן הגיב באיום (26 ספטמבר 2017) להקפיא את תהליך נירמול היחסים עם ישראל אם לא תחזור בה מתמיכתה בעצמאות לכורדים18.

בשאיפתו לתפוס עמדת מנהיגות בעולם המוסלמי, ארדואן מנצל את "הקלף הפלסטיני" ותומך בחמאס. בעקבות הרג הפלסטינים שניסו לפרוץ את קו הגדר בעזה, ארדואן הכריז כי “ישראל ביצעה טבח בעזה“ וכינה את נתניהו “טרוריסט“. נתניהו לא נותר חייב והשיב: “מי שכובש את צפון קפריסין, פולש לחבל הכורדי וטובח אזרחים בעפרין – שלא יטיף לנו על ערכים ומוסר“.19 ב-14 מאי 2018 החזיר ארדואן לאנקרה את השגריר מתל אביב (ומוושינגטון) והאשים את ישראל ב"רצח עם". למחרת היום, משרד החוץ הטורקי הורה לשגריר ישראל לעזוב. ישראל גירשה בתגובה את הקונסול הטורקי בירושלים. ארדואן החריף עוד את הרטוריקה שלו ובפסגת המדינות המוסלמיות באיסטנבול (18 מאי 2018) הכריז כי “השיטות שבהן משתמשים בני העם שעונה במחנות ריכוז במלחמת-העולם השנייה כלפי פלסטינים חפים מפשע, אינן פחותות מאלו של הנאצים“20. באותה רוח, בעקבות קבלת חוק הלאום, ארדואן הכריז (24 יולי 2018) כי "רוחו של היטלר התעוררה מחדש בקרב בכירים ישראלים".21

גם לאחר חתימת הסכם הפיוס עם אנקרה ב-2016 לא היו בצד הישראלי אשליות כי צפויה שיבה לרמת שיתוף-הפעולה הביטחוני והמודיעיני שהתקיימה בעבר עם טורקיה. על רקע זה, ונוכח צרכי אבטחת שדות הגז וההערכות לשיווק תפוקתו, ישראל עמלה בשנים האחרונות לחזק היחסים עם יוון וקפריסין בתחומי הביטחון והאנרגיה. לישראל ולקפריסין יש עניין לייצא לאירופה את תוצר מאגרי הגז שבשליטתן, ויוון, עליה נסמכת קפריסין, יכולה להוות תחנת מעבר חיונית בתוכנית שאפתנית זו.

הקודם
הבא