ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית 2018

ההיסטוריה של היהודים כקורבנות הגזענות מילאה תפקיד סמלי משמעותי בכינון הסדר ליברלי לאיחוד האירופי והרחבתו בשנת 2004 לחלק ממדינות ברית וארשה והרפובליקות הסובייטיות בעבר. אולם היחס לישראל וליהודים במדינות הגוש המזרחי שונה במקצת מהיחס אליהם במערב אירופה. חוק פולני חדש, שאושר בינואר 2018, אוסר להאשים את פולין בשואה. חוק זה לא נבע ישירות מאנטישמיות (אם כי זו תרמה לחקיקתו) אלא היה התוצאה של עימות מביך של פולין עם האתגר הקיומי של בניית זהות בתר-קומוניסטית חדשה, המעסיק את רוב מדינות מזרח אירופה. התמודדות מושכלת שמטרתה סיכול חקיקת חוקים מסוג זה בעתיד דורשת הבנה מעמיקה והתמודדות עם שלושה מניעים קיומיים למדינות האזור: (1) צורך ב"הלבנת" הזיכרון הקבוצתי; (2) גיבוש נראטיב לאומי פוזיטיבי; (3) העצמת הכבוד האבוד.

בפולין, בנוסף לסלידה כלפי היהודים, המושרשת עמוק בהיסטוריה הפולנית, חברו יחדיו שלוש נסיבות והולידו חוק זה, שהפתיע את העולם המערבי ואת מדינת ישראל:

א. מרבית המדינות הללו נרמסו ע"י השלטון הקומוניסטי. הנראטיב הקומוניסטי תיאר את המאבק הסובייטי כשחרור מהרודן הנאצי. בעקבות התחדשותו, בשנים האחרונות, של הדחף האימפריאליסטי הרוסי (אשר בא לידי ביטוי בסיפוח חצי-האי קרים), הנראטיב הפולני החלופי מתאר הן את השלטון הנאצי והן את השלטון הסובייטי כגורמי דיכוי שרמסו את כבודו וזהותו הלאומית של העם הפולני. נראטיבים לאומיים נוטים מטבעם להצגה בינארית, אשר אינה מתחשבת במורכבויות. הנראטיב החדש מבקש לתאר את פולין כ"קורבן" ולהסיר את תיאורה כ"סייענית [לנאצים]". למרות נכונותו של הציבור היהודי והישראלי להודות שהגרמנים הם האחראים הבלעדיים להמצאת מחנות ההשמדה, ההשוואה שעורכים דוברי ההמשלה הפולנית בין עוצמת האבדות שנגרמו לעם היהודי לבין קורבנות העם הפולני היא עיוות היסטורי. העם הפולני ספג אומנם בעצמו אבדות גבוהות במספרים מוחלטים (שישה מיליון אזרחים פולנים נהרגו בפולין, מתוכם שלושה מיליון יהודים), אולם בעוד ששיעור הלא יהודים שנרצחו עמד על 11 אחוזים מכלל אוכלוסיית פולין, שיעור היהודים שנרצחו עמד על 90 אחוזים מקרב האוכלוסייה היהודית בפולין לפני המלחמה.

ב. תגובה שמרנית קסנופובית. כמו בשאר חלקי היבשת, קבוצה משמעותית על הספקטרום הפוליטי הפולני מגבשת תגובה שמרנית, סמכותנית ולאומנית לתהליכי הגלובליזציה ולהגירה האיסלאמית. לנוכח אי-הבהירות לגבי עתידו של האיחוד האירופי, המנהיגים הפוליטיים המפקפקים ברעיון האיחוד האירופי נוטים יותר ויותר להשמיע אמירות פרובוקטיביות, המתעמתות חזיתית עם הנראטיב האירופי הרואה בהשמדת היהודים את אחד האירועים המכוננים בתהליך שהביא להקמת האיחוד האירופי. הכחשת השואה או הקטנת ממדיה מהווה עבור מנהיגי ימין קיצוניים כלי נוסף בהעצמת הגאווה הלאומית (על חשבון היהודים) והזדמנות לקבל תמיכה עממית רחבה. ברור שהסמכותנות, בהיותה אנטי-הגירה ואנטי-מיעוטים, היא כר פורה גם לאנטישמיות.

ג. חשש מגלי הגירה. גורם משמעותי בהונגריה (פחות רלוונטי בפולין) הוא העצמת הפחד ממהגרים. בכל אירופה, ההמונים חוששים לעתידה הדמוגרפי של מדינתם, ולכן רבים מצטרפים לגורמים השמרניים.

הקודם
הבא