ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית 2018

המחלוקת נוגעת לשאלה האם ההפרדה המגדרית פוגעת בערך השוויון כערך יסוד בדמוקרטיה ליברלית, או שיש לראות בהפרדה צעד פרגמטי בתכנית לשילובם של החרדים במשק הישראלי וביטוי להשקפת עולם פלורליסטית וסובלנות תרבותית המאפשרת לקבוצות מיעוט לשמור על צביונם תוך שילובן בחברה הכללית. בהקשר זה ניתן לטעון, כי גם אם אפשר לראות בהפרדה ביטוי לעיקרון הפלורליסטי, יש להציב קווים אדומים הנוגעים לעקרונות אחרים, למשל לימודי הליבה, אשר גם אם אינם תואמים באופן מלא את הצביון החרדי הקהילתי, הם עשויים לאפשר ערך דמוקרטי ליברלי בסיסי שהינו "זכות היציאה". כיום חרדי צעיר שמעוניין לצאת מן הקהילה נתקל בקשיים אובייקטיביים בשל היעדר השכלה ומיומנויות שיאפשרו לו "לשרוד" בחברה הכללית. במובן זה, דווקא מתוך דאגה לערכים הדמוקרטים הליברליים נדרשת חשיבה משמעותית באשר למאבק הנורמטיבי שיש לנהל אל מול מנהיגי הקהילה החרדית. בנוסף, גורמים מקצועיים בחברה החילונית הביעו תמיהה על כך שבית משפט מגלה הבנה למימון מערכות חינוך נבדלות ומופרדות במיליארדי שקלים, אבל לא מוכן להתפשר בנוגע למאמץ לקראת שילוב תעסוקתי. לפיכך, ערכי השוויון והמאבק בהדרת נשים חשובים, אבל ההתעקשות עליהם ללא כל נכונות לפשרה, אפילו לא רק בשלב ההכשרה המקצועית, מחזקת את חומות הגטו, פוגעת באינטרס הלאומי החיוני של שילוב החרדים בשוק העבודה, ובסופו של דבר משחקת לידי החרדים הקיצונים.

חשוב לציין שלמעשה התביעה החרדית להפרדה מגדרית איננה תביעה הלכתית נוקשה. יש הרבה מאוד חרדים וחרדיות בשוק העבודה ובמוסדות ההשכלה גבוהה שמשתתפים במסגרות מעורבות. התביעה שלהם היא בעצם תביעה לסמלי זהות וסטטוס, ודאגה לגבולות הנורמטיביים של החברה החרדית. אין להסיק מכך שאין צורך לקחת את תביעות החרדים ברצינות, אלא להבין שתביעות אלה נתונות למשא ומתן בין הצדדים, ובנקודות מסוימות ניתן להשיג פשרה המבוססת על ויתורים הדדיים.

הקודם
הבא