ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית 2018

1 6/11/18 ejewish philanthropy, by Dhana Sabanathan.
2 הערת שוליים אצל ג’ף סולומון, נשיא הקרנות הפילנתרופיות של אנדרו וצ’ארלס ברונפמן, כמצוטט ב“26 Billion Bucks, Josh Nathan Kazis, April 2, 2014
3 ראה, למשל, “כיצד בניתי את בסיס הנתונים שלי לגבי צדקה יהודית“, מאת ג’וש נתן קאזיס, ב-The Forward
24 מארס 2014. נתוניו של נתן קאזיס היוו גם מקור עיקרי לדו“ח “התורמים הגדולים“ מאת ורטהיימר.
4 הסכומים מוערכים לפי החישוב הבא: כ- 100 מיליון ₪ השקיעה ממשלת ישראל בשנת 2017 ביוזמה המשותפת של ממשלת ישראל והעם היהודי בתפוצות (החלטה מספר 1660 של הממשלה מיום 01.06.2014 לאחר תיקונה בהחלטה 95 מיום 19.6.15), שזהו שליש מהתקציב הכולל של הפרויקטים לשנה. כ-100 מיליון ₪ מושקעים מידי שנה בפרויקט מסע (הצעת תקציב לשנת 2017/8), פרויקט תגלית מתוקצב בכ-150 מלש"ח לשנה (החלטות ממשלה 2050 ו-825), כ-60 מליון מושקעים בלשכת הקשר נתיב, גוף סמך הפועל בקרב יהודי מדינות ברית המועצות לשעבר על מנת לעודד את זיקתם ליהדות לציונות ולישראל (מתוך תקציב המדינה). על אלו, נוספים פרוייקטים אחרים, קטנים יותר, כמו לדוגמא תוכנית מורשה שתוקצבה בכ- 10 מלש"ח לשנה (החלטת ממשלה 2980, אוגוסט 2018).
5 הזרמות פיננסיות מצד יהודים בתפוצות לישראל עשויות ללבוש צורות שונות, כולל השקעות ישירות, רכישת “בונדס“, משלוח סחורות (לדוגמה נשק ותחמושת במהלך מלחמת העצמאות, או נידוב אמבולנסים וחומרים רפואיים), העברות כספיות פרטיות ונתינה פילנתרופית למוסדות ישראליים. אנו נתמקד בעיקר באחרונה ברשימה.
6 25 מבין 27 ארגונים לא ממשלתיים הכפופים להוראות חוק הארגונים הלא ממשלתיים נחשבים כמשתייכים או כנוטים לצד שמאל של המפה הפוליטית הישראלית.
7 בין הארגונים ללא כוונות רווח נכללים ארגוני תרבות, ספורט ונופש; חינוך ומחקר; שירותים חברתיים; ארגוני סביבה, פיתוח; ארגוני עובדים; בתי כנסת, מסגדים, כנסיות, ישיבות למבוגרים; ארגוני סיוע משפטי; ארגונים פילנתרופיים וארגוני מתנדבים (ברנר וחזן, ראה להלן).
8 המוסדות האמורים גם אחראים באופן חלקי למימון ארגונים ללא כוונות רווח מסוגים שונים, כך שהנתח הממשי של מימון חיצוני בתקציבם של ארגונים כאמור גדול יותר מאשר 8.3 אחוזים (ברנר וחזן, ראה להלן).
9 החישוב של מכון למדיניות העם היהודי מתבסס על נתוני הלמ“ס המצוטטים במחקרן של נאווה ברנר ואוסנת חזן, “פילנתרופיה של ישראלים 2012-2015“, ביטאון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ישראל) 353/2017, 30 בנובמבר. יש לראות אומדן זה כשמרני, משום שהוא מבוסס ברובו על כספים העוברים דרך צינורות רשמיים, בעיקר תרומות במזומן.
10 פלייש וששון, ראה להלן, עמוד 3.
11 אריק פלייש ותיאודור ששון, “הפילנתרופיה החדשה: נתינה יהודית-אמריקנית למוסדות ישראליים“, מרכז מוריס ומרילין כהן ללימודים יהודיים מודרניים, אוניברסיטת ברנדייס, אפריל 2012.
12 התחלנו עם רשימת המוסדות שזוהו ע“י פלייש וששון, ושאפנו לבחור מדגמים מייצגים מכל אחד מתחומי הנתינה העיקריים: חינוך, בריאות וכו’. הבחירה בפועל נבעה מרצון להשקיף על המפה הפוליטית כולה, אולם הבחירה הסופית של המוסדות שנכללו בטבלה התבססה בעיקרה על האפשרות למצוא את הנתונים הנחוצים.
13 ראו דיון מפורט בפילנתרופיה הפנימית בישראל אצל ברנר וחזן (2017)

הקודם
הבא