ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית 2018

תוך שנות דור אחד בלבד, שינתה החדשנות הישראלית את מקומה של מדינת ישראל בעולם. לא מכבר זכתה ישראל במקום הראשון באירוויזיון, בזכות ביצועה של נטע ברזילי, הבולט ביצירתיות שלו. בנוסף, המשלחת הישראלית חזרה הביתה עם ארבע מדליות באולימפיאדת הפיסיקה לתלמידי תיכון, לא הישג ראשון מסוגו. וכמובן, לחברות ההיי-טק והסטארט-אפים הישראליים, בהם “מובילאיי”, “צ’קפוינט” ו”ווייז” יש מוניטין רב בעולם.

נתונים סטטיסטיים מאששים את יכולת החדשנות הישראלית. ישראל זכתה לציונים גבוהים במדדים גלובליים שונים, אשר חלק מהם מתייחסים באופן ספציפי לחדשנות וליצירתיות. מדד היצירתיות הגלובלי (GCI) דירג את ישראל במקום הרביעי בין 75 מדינות במדד הגלובלי לטכנולוגיה (אחד ממדדי המשנה ב-GCI) ב-2010, ושלישית בין 139 מדינות ב-2015. במדד הכישרון, המודד את שיעור המשתתפים בכוח העבודה שעוסקים בעבודות המזוהות עם המעמד היצירתי (כלומר אנשים העוסקים במדע וטכנולוגיה, בתחומים שונים של הנדסה, אמנות, תרבות, בידור ותקשורת, עסקים וניהול, חינוך, בריאות ומשפט), ואת שיעור האוכלוסייה שיש לה השכלה גבוהה – בוגרי אוניברסיטאות, מכללות, מכללות קהילתיות, ולימודי תעודה או לימודים טכניים, דורגה ישראל במקום ה-20 מבין 75 מדינות ב-2010 ובמקום ה-28 מתוך 139 מדינות ב-2015.1

במדד החדשנות הגלובלי דורגה ישראל במקום ה-17 מבין 127 ארצות ב-2017, 14 מבין 142 ב-2013, ו-23 מבין 132 ב-2009-2010.2

במדד גלובלי שלישי, מדד החדשנות של בלומברג בו נמדדות יותר מ-200 מדינות, ישראל דורגה במקום העשירי ב-2017-18, מקום 11 ב-2016 ומקום חמישי ב-2015.3

ישראל זכתה לדירוגים גבוהים גם במדדים יותר ספציפיים. היא דורגה ראשונה בתחום המדע והטכנולוגיה במדד הגלובלי של דינמיות (GDI).4 ובשנתון 2015 של מדד התחרותיות של IMD (המכון הבינלאומי לפיתוח ניהולי בלוזאן, שווייץ) דורגה ישראל במקום הראשון (מבין 148 ארצות) ביכולת החדשנות, במקום השני בחדשנות, ובמקום השלישי בחדשנות גלובלית.5

כיום, חדשנות מבוססת-מחקר מייצרת בערך מחצית מכלל הכנסות היצוא של ישראל. אך זה אינו הסיפור העיקרי. מדינות רבות, ממזרח וממערב, שואפות לשתף פעולה עם ישראל במגמה ליהנות מחדשנותה באינפורמטיקה, בריאות, חקלאות, חלל, ביטחון, אנרגיה ותחומים נוספים (ראו למשל נתונים על ביזור
גיאוגרפי מתוך דו”ח מיזוגים ורכישות של .6 בין המדינות הללו יש כאלה שמבחינה פוליטית מתרחקות מישראל, וחלקן אף מותחות ביקורת על מדיניותה. כפי שהיה בעבר, סין והודו ביקשו באופן דיסקרטי טכנולוגיות ביטחוניות וחקלאיות מישראל, תוך שהן תוקפות את מדיניותה. גם כיום ישנן עדיין מדינות שבהן המימסד הביטחוני מכופף את ידם של הפוליטיקאים על מנת לאפשר שיתוף-פעולה וסחר עם ישראל. יכולות החדשנות של ישראל מביאות לחיזוק קשריה עם העולם הרחב ולהגדלת המוניטין ו”העוצמה הרכה” שלה. יתר על כן, חדשנותה של ישראל יצרה עניין חיובי ביהודים ובתרבותם במדינות אסיה – שם מתגוררים כמחצית מאוכלוסיית העולם – אשר עד לאחרונה כמעט שלא היו מוּדעים לקיומה של היהדות. במערב, השינויים מורגשים בצורה מעודנת יותר. כך, למשל, התקשורת הצרפתית מוסרת כיום ללא דעות קדומות כלשהן דיווחים כלכליים וידיעות על חדשנות מישראל. בעבר, רוב הכיסוי התקשורתי הצרפתי על ישראל עסק במלחמה וכיבוש.

הציונות ומדינת ישראל נמנים על החידושים הגדולים ביותר של העם היהודי. ישנן ראיות מוצקות לכך שהציונות והמדינה היהודית, מצידן, דחפו קדימה את החדשנות והיצירתיות הכללית, בישראל ובתפוצות גם יחד. הדבר מתבטא באופן ברור בספרות, בהיסטוריוגרפיה, בחלק מן האמנויות, וניתן לגלותו גם בהישגים מדעיים וטכנולוגיים.

הסטארט-אפים הישראליים בתחומי היי-טק שונים הם “כרטיסי הביקור” של החדשנות הישראלית. למגזר ההיי-טק יש הישגים מרשימים, והוא ממשיך לשמש כמנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה. הנתונים מן השנים האחרונות ממשיכים להיות מעודדים, וישראל ממשיכה ליהנות מפירות היתרון התעשייתי שלה. בה בעת, אל לנו להתעלם מאיתותי האזהרה ומן האתגרים הניצבים מולנו. מחקרים רבים, כמו גם הנתונים מן השנים האחרונות, כוללים סימנים המאותתים לנו כי על מנת להמשיך וליהנות מיתרון יחסי, יש ליישם מדיניות מחושבת המתמודדת עם אתגרים חיצוניים ופנימיים כאחד. העיקרי מבין האתגרים החיצוניים הוא עליית התחרות מצד גורמים זרים. בין האתגרים הפנימיים ניתן להתייחס למחסור בכוח אדם מיומן, ושמירה על מעמדה היחסי של ישראל בראש טבלת המדינות המשקיעות במחקר ופיתוח. חברות ישראליות ניצבות גם בפני האתגר של גידול ממדיהן. נראה שזו הסיבה לכך שטכנולוגיות ישראליות נרכשות ע”י חברות זרות, מה שמוביל לנטישה של הון פיננסי ואנושי את גבולות המדינה.


החדשנות – המשמשת כאן במובן רחב יותר מאשר כלכלי וטכנולוגי בלבד – משמעה שינוי, שבר, ותמורה. הרומן של ישראל עם החדשנות לא צץ לפתע משום מקום. ההיסטוריה היהודית שופעת תמורה וחדשנות. בעיקרה היא היתה תגובתו של מיעוט לאתגרי האפליה, הרדיפה וההגירה. לאורך השנים היו למיעוט היהודי המשאבים להגיב בצורה גמישה וחדשנית לרדיפות ולאפליה בזכות המסורת של חינוך וידיעת קרוא וכתוב, ומשום שחלקים גדולים מתוכו התמחו בעיסוקים עירוניים, מסחריים ופיננסיים. עבור מדינת ישראל, העוינות מבחוץ היא עדיין המנוע החשוב והנרחב ביותר לחדשנות. אך מהו אתגר החדשנות העיקרי של ישראל בטווח הארוך? שמעון פרס המנוח הגדיר זאת לפני שנים: כיצד תוכל ישראל לשמור על כוחה ומנהיגותה בחדשנות, בעולם שבו כל מדינה אצה להשיג מדינות אחרות, ותכופות יש בידה להשקיע יותר כסף מישראל? ועוד – מוקד החדשנות עשוי להשתנות. אם ייחלשו הסכנות החיצוניות לישראל, ואם הכלכלה הישראלית תוסיף לצמוח, חדשנות אזרחית תהפוך להיות חשובה יותר מחדשנות צבאית: סביבה, מים, בריאות, אנרגיה, תחבורה. תהליך זה כבר החל.

ידע שנרכש באמצעות חינוך היה המפתח לחדשנות בעבר היהודי, וכך יהיה גם בעתיד. כיום, לביצועיה של ישראל במדע ובטכנולוגיה, במחקר ובחינוך המשמשים בסיס לאלה, נודעת חשיבות קריטית. מספר המאמרים המדעיים המתפרסמים בכתבי עת בין-לאומיים ע”י ישראלים ממשיך לגדול. אולם, בינתיים מדינות אחרות מפרסמות יותר מאמרים, ודירוגה הבינלאומי של ישראל נמצא בירידה. מדאיגה אף יותר היא הירידה בדירוגן של האוניברסיטאות הישראליות (תרשים 3).
על פי הדירוג האקדמי של אוניברסיטאות בעולם (ARWU), כל מוסדות ההשכלה הגבוה של ישראל ירדו בדירוגם בשנת 2017. הטכניון נותר המוסד הישראלי היחיד הזוכה למקום בין מאה הראשונים בדירוג.7

אם נעמיק את מבטנו אל הביצועים לפי תחומים, נגלה כי ארבע אוניברסיטאות ישראליות נמנות עם 100 הראשונות במדעים, ובאופן ספציפי במתמטיקה ובמדעי המחשב. בשנת 2017 דורג מכון ויצמן במקום העשירי בעולם במדעי המחשב, והאוניברסיטה העברית דורגה במקום ה-11 במתמטיקה.
החינוך הישראלי מפגר אחרי מספר מדינות מתקדמות, בכמותו ובאיכותו גם יחד. המדע ראוי להגנה איתנה יותר מפני גחמות הקואליציה והפוליטיקה של התקציב בישראל. אתגר נוסף הוא ההתמודדות מול פערים חינוכיים ניכרים באוכלוסייה הישראלית. החרדים, ברובם, דוחים את החינוך המודרני (לימודי הליבה), ותרומתם למדע ולטכנולוגיה מזערית. אם לא יבוא שינוי, אנו עלולים לעמוד בפני משבר בקנה-מידה לאומי.

רבגוניות הינה מקור שני לביצועים חדשניים. הרבגוניות של ישראל היקנתה לה יתרון עצום. לאנשים מארצות ומרקעים שונים יש פרספקטיבות שונות כאשר הם בוחנים בעיה, והם מציעים לאותה בעיה פתרונות שונים ומגוונים. האם הרבגוניות בתרבות ובחשיבה גדלה או מצטמצמת בישראל?
שיתוף-פעולה הינו חיוני, והוא אינו בולם את הרבגוניות. יתכן שלמדינות חדשניות גדולות יש יתרון על פני מדינות קטנות. מדינות חדשניות קטנות כמו שווייץ או הולנד, המוקפות ע”י מדינות גדולות ומשתפות-פעולה נהנות מיתרון עצום לעומת מדינה קטנה אחרת – ישראל, המוקפת בסביבה עוינת.
מדיניות המדע והטכנולוגיה של ישראל נאבקת כדי להתגבר על רבים מן החסרונות הללו. ישראל מעורבת בשיתוף-פעולה מדעי וטכנולוגי נרחב עם ארה”ב ואירופה. עד כה לתנועת

ה-BDS לא היתה השפעה של ממש בתחום זה, אך מצב זה עלול להשתנות. אף-על-פי שנפתחות הזדמנויות חדשות באסיה, ישראלים רבים מדי מהססים עדיין לשים את פעמיהם מזרחה. דרך אחרת לפיצוי על הבידוד בסביבה עוינת היא הגברת שיתוף-הפעולה עם יהדות התפוצות. אף שמתקיימים כבר עכשיו לא מעט שיתופי-פעולה ויוזמות מימון למחקרים ולמיזמים טכנולוגיים חדשים בין ישראלים לבין יהודים בתפוצות, ניתן להרחיב שיתוף-פעולה זה באמצעות מסגרות ורשתות חדשות.
אחד הגורמים החשובים ביותר בשמירה על רמה גבוהה של חדשנות בישראל הינו הממשלה. מדינות קטנות עם חברות רב-לאומיות גדולות מבוססות-מחקר – כגון שווייץ והולנד שהוזכרו לעיל – יכולות להצליח עם פחות התערבות מצד הממשלה, ולא כן ישראל. לצעדי והחלטות המדיניות של ממשלת ישראל בנושאים של חינוך, מדע וטכנולוגיה, וכלכלה, יש השפעה מכרעת על שמירתו ואף הרחבתו של יתרונה הטכנולוגי של ישראל.

הערות

1 הניקוד הכולל של ישראל במדד אינו גבוה באף אחת מהשנים, בין היתר מכיוון שהמדד בוחן גם מידת טולרנטיות, שבה ישראל מקבלת בעקביות ציונים נמוכים 2010- 66, 2015- 93
http://martinprosperity.org/media/Global-Creativity-Index-2010_Reissued.pdf

The Global Creativity Index 2015


2 https://www.globalinnovationindex.org/userfiles/file/GII-2009-2010-Report.pdf
http://www.wipo.int/edocs/pubdocs/en/economics/gii/gii_2013.pdf
https://www.globalinnovationindex.org
3 https://www.bloomberg.com/news/articles/2018-01-22/south-korea-tops-global-innovation-ranking-again-as-u-s-falls
4 https://www.globaldynamismindex.com/gdi.html
5 https://www.luzzatto.co.il/images/publications/israel-national-technological-innovation-report-2016-hebrew.pdf
6 https://www.pwc.com/il/he/consulting/assets/2017_israel_ma_report-he.pdf
7 http://www.shanghairanking.com

הקודם
הבא