ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

יוצרים יהודים בשני המרכזים העיקריים של העולם היהודי, ישראל וארה״ב, עוסקים אלה באלה ומגלים עניין רב במרחב הגיאוגרפי והתרבותי היהודי האחר.

כפי שהוזכר כבר בהערכה השנתית הקודמת של המכון למדיניות העם היהודי (2018) סופרים יהודים אמריקאים עכשוויים עוסקים בישראל באינטנסיביות, ויצירותיהם מתארות קרבה והיכרות עם ישראל. זה המקום לציין את סבם הספרותי של הסופרים העכשוויים, הלוא הוא פיליפ רות (2018-1933). רות מת בשנה שעברה, ולמרות שלא זכה בפרס הנובל לספרות כפי שציפו רבים, אין עוררין על גדולתו הספרותית והשפעתו העצומה על התרבות היהודית האמריקאית. רות תיאר את החוויה המעצבת של בני דורו, בני מהגרים יהודים שהתחנכו על תחושת הנבחרות היהודית, אך חשו גם ברצון העז של סביבתם להיטמע ואף להתבולל בחברה האמריקאית, גם במחיר אובדן זהותם היהודית. את תחושת האמביוולנטיות הזאת תירגם בכתיבתו להוקעת צביעותה של הקהילה היהודית הממוסדת והשמרנית. רות כתב גם על ישראל ובכך סלל את הדרך לסופרים העכשוויים, שמצדם הוסיפו ובחרו בישראל כנושא מרכזי בכתיבתם. גל הכתיבה הנוכחי על ישראל משקף אינטימיות שלא הייתה כמותה בספרות היהודית האמריקאית מעולם. ומן הצד השני, גם יוצרים ישראלים עושים שימוש במרחבים האמריקאים במסגרת העיסוק בסוגיות של ישראליות ויהודיות.

בשנה אחרונה שודרה בישראל הסדרה אוטונומיות (2018), שיוצריה הם יונתן אינדורסקי ואורי אלון, יוצרי שטיסל. בסדרה מתוארת מציאות בדיונית אלטרנטיבית. בעקבות מלחמת אחים עקובה מדם, נפרדה ירושלים ממדינת ישראל והפכה לאוטונומיה חרדית. הסדרה נפתחת בגילוי מרעיש: נכדתו של הרב ומנהיג האוטונומיה הוחלפה בבית החולים בתינוקת חילונית וגדלה במשפחה חילונית בתל אביב. הגילוי מתגלגל לפרשת חטיפתה של אותה ילדה ולפריצת מהומות אלימות וקשות בין שתי הישויות הלאומיות היהודיות.

קל לזהות את הקשר בין אוטונומיות הישראלית לבין הרומן איגוד השוטרים היידים (2007) מאת הסופר היהודי-אמריקאי, מייקל שייבון. אמנם, אוטונומיות לא מתרחשת במחוזות גיאוגרפים אמריקאים, אך הקשר מובהק ומכונן שיח תרבותי יהודי חוצה יבשות. במובנים רבים איגוד השוטרים היידים ואוטונומיות אלו הן יצירות משלימות, הנוגעות בסוגיות יהודיות בוערות כמו אופייה של הלאומיות היהודית והקצנה דתית בחברה היהודית בישראל ומחוצה לה.

כאמור, במאמר קודם5 עסקנו בכתיבה היהודית-האמריקאית על ישראל והצבתה כמרחב גיאוגרפי מרכזי ברומנים של סופרים יהודים אמריקאים בולטים, כמו ניקול קראוס, נתן אנגלנדר, ג׳ונתן ספרן-פוייר ועוד. לתופעה זו גם צד שני: כתיבה ישראלית על ארה״ב. בשנים האחרונות הופיעו מספר רומנים שבמוקדם התייחסות לארה״ב ובעיקר לניו-יורק. כך למשל אישראל (2005) מאת נאווה סמל, היברו פבלישינג קומפני (2011) מאת מתן חרמוני, מנגד (2018) מאת ורד קלנר, הבית אשר חרב (2013) מאת ראובן נמדר, וגדר חיה (2014) מאת דורית רביניאן.

גדר חיה מתאר רומן בלתי אפשרי בין ליאת, יהודיה ישראלית ובין חילמי, ערבי-פלסטיני. האהבה פורחת ומתקיימת בניו-יורק ובה בלבד. רק בניו-יורק יכולה הגיבורה הישראלית לשמור על זהותה היהודית והישראלית, ולהכיל לצידה גם אהבה שבישראל היא בלתי אפשרית. מתח אחר משמש בהבית אשר נחרב.6 זהו מתח בין ניו-יורק האמריקאית והיהודית לבין ישראל, זו העכשווית וזו של ממלכת ישראל הקדומה. למרות העלילות השונות, חשובה ההתייחסות הדומה בשני הרומנים לניו-יורק, כאל מרחב שהוא מצד אחד יהודי ומצד שני תחליפי לישראל. במרחב יהודי אלטרנטיבי זה נבחנות היהדות והישראליות מחדש.

מבט אחר על הקשר היהודי-אמריקאי והישראלי מציעה הסדרה ״איש חשוב מאד״ (שירלי מושיוף, 2018). הסדרה הישראלית עוקבת אחר קורותיו של השחקן יהודה לוי, ומתארת את חוויותיו כשחקן צעיר ומצליח מאד בישראל. בעונה השנייה, לוי עוזב את ישראל כדי לנסות את מזלו בהוליווד ולהפוך לכוכב בינלאומי. הסדרה עוסקת בפערים התרבותיים שבין שתי החברות. תרבות האלתורים הישראלית נתקלת בנוקשות האמריקאית. במפגש של יהודה ואלי, ישראלית לשעבר שהפכה ליותר אמריקאית מהאמריקאים, מועתקים הפערים התרבותיים אל מערכת היחסים האינטימית בין השניים. כך נוגעת הסדרה גם בנושא מרכזי במערכת היחסים שבין יהודים אמריקאים וישראלים. המפגש בין פרטים וקהילות משני צדי האוקיאנוס הוא גם מפגש בין שני עולמות תרבותיים שונים עד מאד, שהזהות היהודית כשלעצמה לא תמיד מספיקה כדי לגשר על הפערים ביניהם.

הקודם
הבא