ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

ההוגים הציוניים האמינו שתפקידה של מולדת לאומית הוא להציל את היהדות ואת היהודים ממה שחלקם כינו ״צרת התפוצות״. ההיסטוריון בן-ציון דינור תיאר את הבעיה כך: "ישנה בעיה אחת עם היהדות, והיא נקראת הגלות". הציונות הפוליטית הדגישה את הצורך להציע ליהודים מקלט פיזי מהאנטישמיות. הציונים התעוררו מהחלום של התערות באומות זרות והאמינו שרק טריטוריה גיאוגרפית מוגדרת ובטוחה תצליח להציל את העם היהודי. הציונות הרוחנית הדגישה את העובדה שהרצון לשמר את היהדות בקרב אומות אחרות כשל. היא האמינה שרק טריטוריה גיאוגרפית מוגדרת תעניק ליהדות מספיק כוח רוחני להמשיך להתקיים.

כל הזרמים היהודים שאפו לייצר סוג חדש של יהודי. הם התווכחו על השאלה איך יהודי כזה יראה. חלקם רצו לזנוח את המסורת היהודית, אחרים רצו להחיות אותה, וחלק רצו להמציא מסורות חדשות. עדיין, הרעיון של יהודי "חדש", כמו הרעיון של שלילת הגלות, כפי שהסביר פרופסור יצחק קונפורטי מאוניברסיטת בר אילן "יצר בסיס משותף לכל הזרמים השונים של הציונות". כל הציונים דחו את הגלות ו"כולם ראו צורך ליצור ולחנך יהודי חדש. למרות זאת, כל זרם רצה ליצור יהודי שישקף את האידאולוגיה הספציפית שלו". אם כך, הציונים ציפו להיווצרות סוג של חדש של יהודי. ציפיתם נענתה: יהודי חדש אכן נולד. היהודי הזה מאופיין כך:

  • בטוח בהמשכיות היהודית
  • מחשיב מאוד את היותו יהודי
  • מערב לאומיות ומסורת
  • משתתף בעשייה ״יהודית״ באימוץ פרקטיקות של מסורת

הנה כמה דוגמאות לארבעת המאפיינים.

בממוצע, יהודים בישראל מקיימים את המנהגים היהודיים הרבה יותר מאחיהם בתפוצות. זה אחד מהיתרונות של חיים במדינה שבה המנהגים היהודיים מובנים מאליהם. ב-65% מהבתים של יהודי ישראל, דולקים נרות בליל שישי. ב-68% מהבתים הללו הישראלים עושים קידוש. יותר מ-80% מהיהודים הישראלים משתתפים בארוחת שישי – זו מסורת. היהודים הישראלים שומרים על הרבה מהמסורת בלי צורך להיות דתיים או למלא בקפדנות אחר הוראות של ספרי הלכה.

היהודים הישראלים מערבים יהודיות וישראליות. עבור רבים מהם, יום העצמאות הוא חג יהודי ולא רק חג ישראלי. רוב מי שחוגגים את החג הם יהודים והדגל שהם מניפים הוא בעל מוטיבים יהודיים. הטקס המסורתי בהר הרצל כולל 12 משואות שמודלקות על ידי 12 ישראלים, שמייצגים את 12 השבטים. המוטיבים המרכזיים של היום הופכים אותו ליהודי, אבל גם עמדותיהם של מי שחוגגים אותו. מסקר המכון עולה שרבים מאוד מהיהודים בישראל לא רואים הבדל בין להיות ישראלי טוב ופטריוטי, כזה שתורם לחברה, לבין להיות יהודי טוב. מקבץ של שאלות שהצגנו מלמד שיהודים בישראל קושרים יהודיות טובה לחיים בישראל (להיות יהודי טוב זה לגור בישראל: 55% אומרים ״נכון מאוד״), שירות בצבא (להיות יהודי זה לשרת בצה״ל, 66%), ותמיכה ביישוב ארץ ישראל השלמה (53%).

יהודי ישראל אומרים שחשוב להם להיות יהודים ושחשוב להם שילדיהם יהיו יהודים.

הם גם לא מודאגים מהאפשרות שילדיהם לא יהיו יהודים. המשכיות היהודיות מובטחת בעיניהם בזכות הסביבה היהודית שבה הם שוהים. כאשר שואלים יהודים ישראלים על רמת הביטחון שלהם שילדיהם ונכדיהם יהיו יהודים, כמעט כולם משוכנעים לחלוטין שילדים יהיו יהודים (86%) ומספר גבוה מאוד משוכנעים לחלוטין שגם נכדיהם יהיו יהודים (79%).

בראש פרויקט יהדות ישראלית של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) עומדים שמואל רוזנר, עמית בכיר במכון, ופרופ׳ קמיל פוקס (אונ׳ תל אביב), האחראי לסקרים ולניתוח הסטטיסטי. עמית המכון נוח סלפקוב מסייע בניתוח הנתונים. סקר יהדות ישראלית כלל 3000 יהודים ישראלים ונערך בשני סבבים, האחד של 2000 יהודים ישראלים והשני של 1000 נוספים, המייצגים את האוכלוסייה היהודית בישראל. הטעות המקרית עבור התוצאות המבוססות על 3000 נשאלים היא כ-1.8% והיא גדולה בהתאמה עבור תוצאות המתקבלות מתשובותיהם של פחות נשאלים.

הקודם
הבא