ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

יהדות ישראלית היא ייחודית לזמן למקום. היא מיזוג של מסורת ולאומיות. ברוב המקרים קשה מאוד – כמעט בלתי אפשרי – לדעת היכן היהודי נגמר והישראלי מתחיל, או איפה הישראלי נגמר והיהודי מתחיל.

כדי להגיע למסקנה הזאת, נערך ונלמד סקר רחב יריעה של המכון למדיניות העם היהודי, שפוענח במגוון מתודולוגיות לניתוח סטטיסטי. המודל העיקרי לתיאור יהודי ישראל שמוצע במחקר המכון ממקם את כלל היהודים על גרף המורכב משני צירים. ציר אחד שמייצג את המסורתיות וציר אחד שמייצג את הלאומיות. בעזרת 32 שאלות מהסקר הורכבה מפת לאומיות-מסורתיות שעליה ממוקמים כלל היהודים (אתר המכון מאפשר לכל המעוניין בכך למקם גם את עצמו על המפה). אם יהודי מדליק נרות בערב שני, הוא מקבל נקודה על מסורתיות. אם אותו יהודי עושה קניות בשבת, הוא יאבד נקודה על מסורתיות (זה איננו שיפוט ערכי של נרות מול קניות, אלא הכרה בכך שהנרות היא עשייה מסורתית לעומת הקניות שהיא עשייה מודרנית).

להרכבת מפת היהדות הישראלית נבחנו התנהגויות של שמירה על המסורת היהודית, כמו חוקי השבת, ובמקביל התנהגויות המשקפות לאומיות יהודית, כמו הנפת דגל ישראל ביום העצמאות. מי שמניפים את הדגל מקבלים נקודה על לאומיות. ולעומתם מי שאומרים שישראל לא צריכה להיות מדינה יהודית אלא מדינה אזרחית ניטרלית (כ-9 אחוזים מהאוכלוסייה היהודית), מאבדים נקודה על ציר הלאומיות.

המפה מציגה אוכלוסייה יהודית שיש בה ארבע קבוצות לא שוות בגודלן. קבוצת הרוב היא זו של ה״יהודים-ישראלים״, מי שממוקמים מעל האפס הן על ציר המסורת והן על ציר הלאומיות. הנה כמה דוגמאות שיבהירו כיצד יהודים כאלה מתנהגים: 38% מהיהודים הישראלים מניפים את הדגל ביום העצמאות (לאומיות), עושים קידוש בליל שישי (מסורתיות), ואומרים שחשוב להם להיות יהודים (ברמת חשיבות גבוהה). אחוז של היהודים שלא עושים קידוש, לא מניפים את הדגל ומציינים שלא חשוב להם להיות יהודים נמוך – רק 8%. הטבלה להלן מציגה אפשרויות נוספות של האופן שבו ישראלים נוהגים:

כאמור, התוצאה המצטברת של מבחן רב שכבתי של שאלות מסוג זה הוא תיאור של החברה היהודית בישראל בחלוקה לארבע קבוצות: אלו שקיבלו ניקוד גבוה גם בתחום המסורתיות וגם בתחום הלאומיות ("יהודים-ישראלים", 55% מהמשיבים לסקר), אלו שקיבלו ניקוד גבוה בתחום הלאומיות, אך לא המסורתיות (15%, שבספר מכונים "ישראלים"), אלו שקיבלו ניקוד גבוה בתחום המסורתיות, אך לא הלאומיות (17%, שבספר מכונים "יהודים", רובם חרדים ישראלים); ואלו שקיבלו ניקוד נמוך יחסית על שני הצירים (13%, שספר מכונים "אוניברסליים" – יהודים אורבניים, ליברלים, מצביעי שמאל, שלרוב מרגישים מנוכרים לשאר הישראלים).

 

הקודם
הבא