ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

באופן מסורתי, הזהות על פי השתייכות לזרם דתי הייתה מדד מקובל להזדהות יהודית. שני מחקרים כלל-ארציים, מחקר משנת 2013 של מכון “פיו” אודות יהדות ארה"ב, ומחקר משנת 2017 אודות הדת באמריקה של PRRI (המכון לחקר דת ציבורית), הראו כי הצעירים שבטווח הגילאים 18-29 נטו פחות מן המבוגרים יותר להחזיק בזהות על פי זרם דתי. ממצאים אלה שיקפו ממצאי מחקרים דמוגרפיים מפורטים אודות קהילות יהודיות גדולות, והם משקפים תנודה כללית בזהות הדתית האמריקנית בקרב בני הדור שלאחר דור ה”בייבי בום”. 14, 15מדד מקובל אחר לזהות יהודים היה חברוּת בבתי כנסת. גם במדד זה ניכרת ירידה בקרב הבוגרים הצעירים.

עם זאת, כאשר בודקים מדדים אחרים, כגון ההשתתפות בתוכניות יהודיות שונות, קיום מסורות יהודיות ביתיות כגון ארוחות שבת או סדר פסח, ומדדים בלתי-רשמיים כמו מעקב אחרי חדשות מישראל או תרבות יהודית, אנו רואים כי לעיתים תכופות, בוגרים צעירים מקיימים פרקטיקה יהודית ממש כמו המבוגרים מהם ולעיתים אף יותר.

מחברי המחקרים על הקהילות פיתחו שיטה חלופית, שיתכן כי היא יותר רלוונטית, למדידה ולאפיון של זהות יהודית כיום. תוך שימוש בניתוח מעמד סמוי (LCA – Latent Class Analysis), המחברים מבחינים בין חמש רמות של ״מעורבות יהודית״, החל מנמוכה, בינונית (גם מוסדית וגם תרבותית), וגבוהה. סיווגים אלה לוקחים בחשבון מגוון התנהגויות מעשיות, החותכות את גבולות הזרמים הדתיים והארגונים. באופן זה ניתן להבחין בתנודה, שאיננה בהכרח ירידה בעוצמת הזהות או במופעי התנהגות. 16 אף שיש כמה סימנים של היחלשות בקרב יהודים צעירים, יש גם סימנים ליציבות, ואפילו מספר סימנים של התחזקות.

הקודם
הבא