ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית תשע"ט | 2019


מחקרים שפורסמו בשנה החולפת הן בארה״ב, הן בישראל והן בקהילות יהודיות אחרות העמיקו את הבנתנו את מצב הזהות היהודית העכשווית. המכון למדיניות העם היהודי פרסם מחקר נרחב שנושאו יהדות ישראלית, וכן פורסמו מחקרים חשובים על הקהילה היהודית באיזור וושינגטון (ארה״ב), ועל הקהילה היהודית בקנדה.

המחקר החדש על היהודים בישראל מעמיק את התובנות שהוצגו במחקר קודם של מכון פיו (2016). הוא מלמד כי רוב היהודים בישראל (55%) מזדהים עם סמלים וערכים לאומיים יהודיים ועם סמלים של מסורת ו/או דת יהודית. כפי שהחוקרים (שמואל רוזנר ופרופ׳ קמיל פוקס) ניסחו זאת בתמציתיות, רוב היהודים בישראל גם עושים קידוש בערב שבת וגם תולים דגל ביום העצמאות. המחקר מכנה את קבוצת היהודים העיקרית בישראל ״יהודים-ישראלים״, וקובע כי העובדה שמרבית היהודים הישראלים מזדהים עם שני מימדים של זהות יהודית, מרמזת על כך שמדובר בזהות איתנה.

לזהות לאומית-מסורתית גבוהה יחסית זו יש השלכות על מימד שלישי של זהות, הממד האזרחי-פוליטי. יהודים-ישראלים מזהים את הישראליות עצמה עם יהודיות.

המחקר על יהודי ישראל הדגיש גם את הדינמיקה של הזהות היהודית בישראל. הוא מלמד שעיקר השינויים בזהות הם לכיוון של פחות פרקטיקה דתית. בהתאם, יהודים דתיים נעשים מסורתיים או חילונים קצת מסורתיים. יהודים מסורתיים נעשים חילונים, וכן הלאה. תהליך זה משפיע ככל הנראה על ערכיה של האוכלוסייה החילונית בישראל, שחלק ניכר ממנה מקיימת רמה גבוהה של קיום פרקטיקות מסורתיות (ליל סדר, בר מצווה וכדומה).

מחקרים על יהודי אמריקה מספרים סיפור אחר. נישואים מעורבים עם לא-יהודים הם כיום נורמה. בקרב יהודים לא חרדים באמריקה (גילאי 25-54) 58% מהנשואים נשואים ללא יהודים. רק כמחצית מהצאצאים של זוגות אלה גדלים כיהודים.

ייתכן כי השפעותיהן ארוכות הטווח של מגמות אלה יצומצמו במידת מה לנוכח השפעת גורמים אחרים. המחקר מלמד כי יהודים אמריקאים צעירים נוטים לתת לזהותם היהודית פירוש תרבותי, ולא אתני או דתי. פירוש כזה מאפשר יהודיות שגבולותיה פתוחים למרחב הלא יהודי. במקביל, פעילים בהנהגה היהודית מדווחים כי בתי הכנסת החדשים, ה"פוסט-זרמיים״ (קרי, לא שייכים לתנועות הדתיות המוכרות והממוסדות) מושכים אליהם יהודים משויכים-חלקית (Borderland Jews), אם כי לטענות אלה אין בשלב זה גיבוי מחקרי.

גורם אחד המשפיע לטווח הארוך על מגמות אלה הוא העלייה במספרם של האורתודוכסים ובמיוחד החרדים בארה״ב. בעוד שהפריון הממוצע של נשים יהודיות לא-אורתודוכסיות הוא 1.4 ילדים (הרבה פחות משיעור ההחלפה), הפריון הממוצע של נשים אורתודוכסיות-מודרניות הוא מעל 3 ילדים וזה של נשים חרדיות מעל 5 ילדים. בהתאם, בחלק מהקהילות היהודיות בארה״ב החרדים כבר מהווים שיעור ניכר מקבוצות הגיל הצעירות. לחרדים זהות יהודית חזקה, ושיעור גבוה של שימור (כלומר, אין בקרבם כמעט נישואים מעורבים או התבוללות). נתונים אלה הובילו את המכון למדיניות העם היהודי להקדיש את הדיאלוג השנתי לשנת 2019 לדיון על דרכים להעמקת שיתוף האוכלוסיות החרדיות בחיי הקהילה היהודית ובחברה האמריקנית הכללית, בפוליטיקה ארצית ובשירות בממשל. זאת מתוך דאגה כי מצב הדברים הנוכחי עלול לשחוק את השפעת הקהילה היהודית באמריקה.

בתפוצות דוברות אנגלית אחרות שיעור הנישואים המעורבים נמוך במידה ניכרת מאשר בארצות הברית. על פי סקר של האוכלוסייה היהודית הקנדית שפורסם השנה, מדובר על שיעור של כ-23%. בקנדה, שיעור הנישואים המעורבים אינו גבוה יותר בקבוצות הגיל הצעירות. לפיכך, החוקרים סבורים שמדובר בקהילה שיש לה "עמידות גבוהה של זהות יהודית". גם באוסטרליה שיעור הנישואים המעורבים נמוך במידה ניכרת מאשר בארה"ב (15-24.9%), אך השיעור גבוה יותר ככל שמדובר בשכבת גיל צעירה יותר.

עלייה ברמת האנטישמיות משפיעה בכל העולם על הבעה פומבית של ערבות הדדית המחזקת את הזהות יהודית. ואולם במקביל ובמיוחד באירופה, גילויי אנטישמיות ניכרים יותר בחיי היומיום ומערערים את תחושת הביטחון של היהודים. תגובתם של רוב היהודים בצרפת, בדנמרק ובשבדיה למצב דברים זה היתה הנמכה של הפרופיל היהודי והימנעות מלבוש מאופיין, או נשיאה של פריטים המזוהים כיהודיים במרחב הציבורי. לנסיגה הדרגתית זו משגרת החיים ולעיתים מהקהילה היהודית עלולה להיות השפעה שלילית בטווח הארוך על הזהות היהודית.

הקודם
הבא