ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית תשע"ט | 2019

גם השנה, השעון המציג את מצבם החומרי של היהודים נותר ללא שינוי. מסקנה זו מתבססת על איזון בין אינדיקטורים חיוביים ועדכניים לבין מגמות המרמזות על אפשרות לקשיים בהמשך הדרך.

ישראל היא המחולל העיקרי של הון בעולם היהודי, והיא ממשיכה להציג כלכלה איתנה. הקצב הנמוך של האינפלציה, העלייה היציבה בשיעור התעסוקה והיציבות המקרו-כלכלית – כל אלה מעידים על כך. אין ספק שמספר רב של מדינות בעולם היו שמחות להציג תנאים כלכליים כמו של ישראל. הגירעון הממשלתי אמנם גבוה מכפי שתוכנן, אך עדיין בר-ניהול בהתייחס להיקף הכלכלה הישראלית.

עם זאת, הסתכלות במבט ארוך טווח על עתידה הכלכלי של ישראל מחייבת התייחסות לסכנות האורבות בהמשך. רמת הפרודוקטיביות של ישראל נמוכה, וכן קצב הצמיחה, לעומת הרמות במדינות אחרות החברות בארגון OECD. השילוב של פרודוקטיביות וגידול באוכלוסייה הוא זה שמייצר צמיחה כלכלית. אלא שמבט על מצבה הכלכלי של ישראל בניכוי מגזר ההיטק המצומצם יחסית, מלמד על קשיים. סיבה נוספת לדאגה מספקים המדדים על מצבה של מערכת החינוך. הן בהקשר לדמוגרפיה והן בהקשר לחינוך, דומה כי אין עלייה יחסית בגודלו היחסי של המגזר היצרני. כמו כן, מערכת חלוקת משאבים לא יעילה גורמת לכך שמחיריהם של מוצרים רבים גבוהים (בכך, יש להם תרומה לביטחון תעסוקתי). המחירים הגבוהים רק מחדדים את הפער בין שתי קבוצות בישראל שמצבן הכלכלי שונה.

הכלכלה בישראל מוגדרת על ידי כלכלנים כ"פתוחה" משמע, גם ייצוא וגם ייבוא משחקים תפקיד משמעותי בהכנסות הלאומיות. שינויים באקלים הכלכלי העולמי, שעליו ישראל מסתמכת, עלולים גם הם לבשר על קשיים. ישראל פרחה במערכת שהנטייה הטבעית שלה היא להתפתח לכיוון של סחר חופשי. דוגמא למערכת זו אפשר לראות בהסכם הסחר החופשי שנחתם עם ארצות הברית בשנת 1985, שבזכותו מוצרים ישראלים זוכים לפטור ממס בשוק האמריקאי. לישראל הסכמים דומים עם מדינות שונות בעולם. אך העקרונות של סחר חופשי שעליהם ישראל נסמכת נתונים תחת מתקפה, בעיקר בארה״ב, שהייתה נדיבה לישראל בעבר.

אם הגישה החופשית שיש לישראל לשוק האמריקאי תפסיק להיות הנורמה ותהפוך לנושא להסדרים מיוחדים שיחייבו משא ומתן פרטני, הייצור הישראלי עלול להיפגע. אם השותפים הבינלאומיים של ישראל למסחר יכריחו אותה לפתוח את שעריה ליותר תחרות, אפשר לשער שהצרכן הישראלי ירוויח, אך עלולה להיות פגיעה בתעסוקה, בעיקר בעובדים במגזרי הלואו-טק.

הקהילות היהודיות מחוץ לישראל, ובהן הקהילה הגדולה בצפון אמריקה, שומרות על יציבות מאז ההחלמה מהמשבר הכלכלי של העשור הקודם. המכון למדיניות העם היהודי ממשיך במאמץ, שעליו דיווחנו בהערכה השנתית של השנה שעברה, להבין לעומק את מצבם החומרי של המוסדות החיוניים לקיומה של זהות יהודית בארה״ב. תוצאות מאמץ זה יסוכמו בחוברת נפרדת בהמשך השנה.

הקודם
הבא