ספריית מאמרים / ניירות עמדה

עלייתה של סין, היריבות מצד ארה"ב, וההשלכות על ישראל

מבין כל העימותים שבין ארה"ב וסין, המאבק על העליונות הטכנולוגית הגלובלית הוא החשוב ביותר. מאבק זה החל כאשר טכנולוגיית הפס הרחב G5 (דור חמישי) של חברת "וואווי" הסינית גברה על הטכנולוגיה האמריקנית. בהמשך לכך, תקפה ארה״ב את חברת "וואווי". בידי מי ששולט על ההתקדמות במדע ובטכנולוגיה יהיה המפתח לעיצוב עתידו של העולם. ההיסטוריון ניאל פרגוסון אמר בספטמבר 2019 כי העולם נמצא בראשיתה של מלחמה קרה חדשה: אפילו הנשיא טראמפ לא יוכל לבלום אותה משום שהעליונות הטכנולוגית, המסחר ומאזן הכוחות הבינלאומי קשורים עתה אלה לאלה בקשר בל-יינתק. בימים אלה מתנהלים מחקרים שמטרתם להעריך את היתרונות והחולשות היחסיים של מערכות המדע והטכנולוגיה של אמריקה ושל סין. חשוב להבחין בין חידושים תוספתיים (אינקרמנטליים) לבין חידושים מְשַנֵּי צורה (ה-OECD מכנה את החידושים מהסוג השני "מהפכניים" או "שינויי פרדיגמה"). חידושים תוספתיים נובעים מחידושים משני צורה שקדמו להם, והם יכולים לחדור לשוק בקצב מהיר יותר. חידושים סיניים נטו עד כה להיות יותר תוספתיים ופחות משני צורה. החידושים משני הצורה הם אלה המובילים לשינוי משמעותיים ואף למהפכות בחיינו. במאה השנים האחרונות, היתה זו ארה״ב שהובילה את רוב החידושים משַנֵי הצורה. כך, מהמצאת המטוס ועד לטיסה בחלל, מטכנולוגיה גרעינית והנדסה גנטית ועד למהפכת האינפורמטיקה ההולכת וצוברת תאוצה. כיום נמצא העולם בראשיתן של פריצות דרך משנות צורה מכריעות: אינטליגנציה מלאכותית (AI) – הדמיה של תהליכי אינטליגנציה אנושית באמצעות מכונות, בעיקר מערכות מחשבים – היא אחת החשובות ביותר. AI עשויה לשנות את צורת הייצור, הבריאות, התחבורה, האנרגיה, והמלחמה. האסטרטגיה השאפתנית הרשמית של סין היא לגשר על פער ה-AI לעומת המערב כבר ב-2020 ולהפוך למובילה הגלובלית בתחום ה-AI עד 2030. הרשימה הטנטטיבית הבאה נגזרת מהערכות לגבי תנאים להצלחה בחדשנות AI, אולם היא תקפה גם לגבי חדשנות טכנולוגית במובן רחב יותר.15

הכוח כיום:


ארצות הברית היא עדיין המובילה, בזכות אוניברסיטאות העילית והחברות הגדולות.
סין הולכת ומצמצמת את הפער.

תמיכה ממשלתית:


עד לאחרונה, כמעט שלא היתה תמיכה של המימשל האמריקני שהוקצבה במיוחד לעידוד מדע וטכנולוגיה. תמיכה כזו ניתנה ע"י הממשלה הפדרלית בעקבות הבהלה שפרצה בארה"ב לאחר שיגור ה"ספוטניק" הסובייטי ב-1957. אולם לאחרונה גוברת במהירות בארה"ב המוּדָעות לחולשה זו, והוגשו הצעות להעלאת ההקצבה הפדרלית בתחום זה.
. התמיכה הפיננסית הממשלתית הישירה של סין במדע וטכנולוגיה גדלה ביותר מפי 30 מאז שנת 2000. בנוסף לכך קיימת תמיכה בלתי-ישירה שאיננה כספית

המערכת הסביבתית שבתוכה פועלת החדשנות:


המערכת האמריקנית היא הטרוגנית, רב-תרבותית ופתוחה. אתגרים מול היררכיה ומסורות הם תופעה רגילה. רשתות בלתי-פורמליות בתוך מקום העבודה ומחוצה לו מובילות להפרייה הדדית. המערכת הסינית יותר הומוגנית ופחות פתוחה. הצבת אתגרים בפני ההיררכיה איננה זוכה לעידוד. שיעור הרשתות הבלתי-פורמליות קטן יותר.

גישה של זרים למדע וטכנולוגיה:


ארה"ב מגבילה את הגישה לחלק מן הבוגרים הטובים ביותר (במיוחד סינים) בתחומי המדע והטכנולוגיה. סין שולחת סטודנטים/בוגרים למרכזי המדע והטכנולוגיה הטובים ביותר בעולם.

מתן עדיפות גבוהה למדע וטכנולוגיה:


כאשר נעשות שגיאות בארה"ב, לעיתים תכופות קל לתקן. בסין, מתן עדיפות גבוהה עובד בצורה טובה, אך כאשר נעשות שגיאות קשה מאוד לתקן אותן.

סְגָלֵי מדע וטכנולוגיה:


מאגר כוח האדם העומד לרשות ארצות הברית קטן יותר מזה של סין, אולם ארצות הברית מפצה על כך באופן חלקי, באמצעות יכולתה למשוך אנשים מוכשרים מחו"ל (אם כי כיום מוטלות מגבלות על זרים). המאגר הסיני גדול יותר, וברובו הוא מאיכות גבוהה. רבים בארה"ב טעו כאשר ייחסו רמה נמוכה מדי לפוטנציאל המדע והטכנולוגיה של סין ואת איכותו (כפי שעשו בעבר ביחס לסין).
מדענים באיכות גבוהה ביותר תחום האינטליגנציה המלאכותית:
לרשות ארה"ב עומד מאגר עצום של מדענים באיכות גבוהה בתחום ה-AI. זהו המאגר הגדול ביותר בעולם והוא גדול משמעותית מכל מאגר אחר. המדענים מחו"ל מעמיקים את הבסיסים המדעיים של ה-AI. מאגר המדענים באיכות גבוהה ביותר בסין קטן משמעותית, אולם הסינים טוענים כי אין צורך בכישרונות באיכות הגבוהה ביותר לשם פיתוח רוב החידושים בתחום ה-AI (או תחומים אחרים).

קבלה ציבורית, משפטית ואתית של חדשנות:


במשטר הדמוקרטי האמריקני, חידושים מעוכבים לעיתים בשל מכשולים ציבוריים. יישומים מסויימים של אינטליגנציה מלאכותית נתקלים בבעיות: מעקב במסות, רפואה רובוטית, רובוטים למטרות הרג. לסין – שמשטרה אינו דמוקרטי – אין, או כמעט אין, בעיות ציבוריות. המדינה יכולה לשלוט ולפקח על כל הבעיות מסוג זה.

הגנה על קניין רוחני:


ארה"ב רואה את ההגנה על קניין רוחני כעניין מהותי וחשוב ביותר. סין, לעומת זאת, הפיקה ומפיקה תועלת מהפרות של זכויות קניין רוחני ומהעברות כפויות של טכנולוגיה. עם זאת יש לציין כי מסתמן שינוי בתחום זה, וכיום גם סין נאלצת להתמודד ברצינות עם הנושא. זאת הן בשל הלחץ האמריקני המופעל כנגדה בכל הקשור להגנה על קניין רוחני, נושא והן בשל רצונה להגן על חדשנותה שלה.

התוצאה הסופית מן הגורמים והכוחות הרבים הללו, מפעילות הגומלין ביניהם וממאזן היתרונות והחסרונות איננה ניתנת לחיזוי. יתר על כן, להתקדמות הטכנולוגית של סין יש תוצאות פנימיות וחיצוניות החורגות מעבר לתחרות על הטכנולוגיה הגבוהה, ותוצאות אלה כשלעצמן עשויות לחזור ולהשפיע על התחרות. הטכנולוגיה המשופרת איפשרה למעקב השלטוני אחרי תושבי סין להתרחב ולהפעיל צנזורה קשוחה ומגבילה. יצוין כי המעקב איננו המצאה קומוניסטית. במשך מאות שנים, כל שושלת סינית ראתה את המעקב ואת הצנזורה כערובות חיוניות לשלום ולשגשוג של האוכלוסייה העצומה שתחת שלטונה. האם סין נוקטת מדיניות יותר מדכאת מאשר בעבר מאז המשחקים האולימפיים בבייגי'נג (2008) משום שהיא חשה מאותגרת? אולם אזרחים סינים בעלי ידע טכנולוגי יודעים כיצד לחתור תחת הצנזורה, כפי שאפשר היה לראות למשך תקופת-מה במהלך משבר נגיף הקורונה.
אשר להשפעות זרות, קולר האשמה נתלה בשימוש בטכנולוגיה גבוהה ובצבא – כך לפי החשד –
של מרגלים סיניים, המפעילים מעקב גם מחוץ לסין. האם הסינים מרחיבים בלא יודעין את עקרונות השליטה המסורתיים שלהם כלפי העולם כולו, או שהם מציבים את העולם כיריב שיש לנצלו ככל האפשר? ריגול, כמו הפרות של קניין רוחני, הביא כמה יתרונות מסחריים לסין, אך לא שום יתרון אסטרטגי. לא הפרות אלה ולא הריגול יכולים להסביר את עלייתה הכלכלית של סין. אולם נוהגים אלה התנגשו עם עקרונות מערביים, העלו דעות קדומות ופחדים, והביאו לתגובת-נגד.

בסופו של דבר, התחרות על הטכנולוגיה הגבוהה בין סין לארצות הברית עשויה להוביל לשתי מערכות טכנולוגיה גלובליות, כאשר מדינות קטנות יותר נאלצות לבחור אחת מבין השתיים. שום מדינה שלישית לא תהיה מאושרת מתוצאה כזו.

הקודם
הבא