ספריית מאמרים / ניירות עמדה

עלייתה של סין, היריבות מצד ארה"ב, וההשלכות על ישראל

הדילמה של ישראל היא כיצד להגן על קשריה המדיניים, הצבאיים, הכלכליים והתרבותיים עם אמריקה, שאין להם תחליף, אך גם להרחיב את יחסיה עם סין. הקשרים עם ארצות הברית כוללים את יהודי אמריקה, כמו גם את עמק הסיליקון ואת וול סטריט, עמודי השדרה של ההיי-טק הישראלי. קשרים אלה הם בעלי חשיבות קיומיות. הקשרים עם סין אינם כאלה, אך חשיבותם תלך ותגדל ככל שסין ממשיכה להתחזק ולהיכנס למזרח התיכון. כל עוד נראתה סין כעוינת כלפי ארה"ב וכלפי ישראל גם יחד, קל היה לישראל להתאים את מדיניותה כלפי סין עם המדיניות האמריקנית. אולם סין שואפת כיום ליחסי ידידות עם כל הגורמים במזרח התיכון – אך מבלי להיות אחראית לאף אחד מהם. האליטות הסיניות מתייחסות באהדה לישראל וליהודים. הסינים אף העבירו מסרים שלפיהם ברצונם שישראל תישאר ידידה קרובה של ארצות הברית ותיהנה מהגנתה.33 אולם הם רוצים גם שהעולם יראה כי ידידתה הנאמנה ביותר של ארה"ב יכולה לקיים שותפות עם סין. לעומת זאת, אמריקה איננה מוכנה שידידתה הטובה ביותר תפתח "רומן צדדי" עם סין. פקידים ישראלים מודאגים ממצב זה, שמצטייר כחסר פתרון. הזיהוי האמריקני את סין בתור האויבת האסטרטגית הראשית מהווה אסון, מבחינתה של ישראל. יש לצפות לכך שארה"ב תדרוש עוד ועוד תמיכה ישראלית בהתעמתותה מול סין. ישראל תיאלץ לתמרן.

ישראל וסין קיוו להרחיב את קשריהן בשלושה סקטורים: סחר, השקעות בחברות ישראליות, ותשתיות. היצוא הישראלי לסין הסתכם בשנת 2018 בכ-5 מיליארד דולר, כפול מאשר ב-2014.34 להשוואה – היצוא הישראלי לארצות הברית בשנת 2018 הסתכם בכ-10 מיליארד דולר, כלומר כפליים מהיצוא של ישראל לסין, אולם נתון זה השתנה רק מעט מאז 2014. לכך יש להוסיף שמקורו של רוב היצוא הישראלי לסין הוא משתי חברות בלבד. למרות שחברות ישראליות מגלות כי קשה מאוד לחדור לשוק הסיני, מומחה המחזיק בהשקפה אופטימית (מדי) מאמין כי תוך מספר שנים עשויה סין לתפוס את מקומה של ארצות הברית בתור שותפת הסחר מס' 1 של ישראל.35 ארה"ב מתערבת בסחר של ישראל עם סין מאז 2004. מומחי טכנולוגיה ישראליים כפופים לפיקוח שמטרתו למנוע מכירת פריטים צבאיים או בעלי שימוש כפול לסין. מומחי סחר אומרים כי אילו מכשול זה לא היה קיים, היצוא הישראלי לסין היה גבוה יותר מכפי שהוא כיום.

ההתעניינות הסינית בהשקעות בתעשייה הישראלית, במיוחד בענפי היי-טק, מטרידה ומרגיזה את האמריקנים. אין בנמצא נתונים אמינים לגבי השקעות סיניות ישירות בתעשייה הישראלית, אולם סביר להניח שסין היתה המקור השלישי החשוב ביותר להשקעות זרות, נתון שמשמעו כי היא חשובה אך לא חסרת תחליף. האינטליגנציה המלאכותית ממחישה את ההשלכות הבעייתיות של ההתעניינות הסינית בהיי-טק של ישראל. AI ממלאת תפקיד מפתח בתחרות בין ארצות הברית וסין (ראו לעיל). גם ישראל שואפת להפוך לאחת המובילות העולמיות בתחום ה-AI.36 זהו תחום ההיי-טק הישראלי הצומח בקצב המהיר ביותר. בשנת 2018 37% מכלל ההון שגויס עבור מגזר ההיי-טק הישראלי נועד לחברות AI. פורסם כי ממשלת ישראל פיתחה אסטרטגיה לאומית לצורך הגשמת יעד ה-AI שלה, שיכלול השקעות גדולות ב-AI צבאית. סכומים גדולים כבר הושקעו ב-AI, בעיקר ע"י חברות גלובליות. היוזמה באה מלמטה, לא מלמעלה כפי שזה בסין. ההצלחה הישראלית המרשימה ביותר עד כה בתחום ה-AI היתה מכירת הטכנולוגיה של המכונית האוטונומית שפותחה ע"י "מובילאיי" לחברת "אינטל" האמריקנית תמורת כ-15 מיליארד דולר בשנת 2018. חיוני לישראל לשמור על קשרים הדוקים עם החברות האמריקניות הרלבנטיות, אולם יהיה למועיל לא לאבד מגע אם המחקר הסיני המתקדם בתחום ה-AI. בינואר 2020 הטילה ארה"ב אמברגו על יצוא של פריטי AI מסוימים לסין. ישראל איננה יכולה לתמוך בסין במלחמה זו, אולם דחייה של השקעות סיניות פוטנציאליות תהווה אֲבֵדָה לחברות ולמרכזי מחקר בישראל.

יותר חשוב מהסחר, וחשוב לפחות כמו השקעות בהיי-טק, הוא התפקיד שממלאת סין בשיפור התשתיות של ישראל. דו"חות של ה-OECD מצביעים על כך שישראל סובלת מתשתיות שהן בין הגרועות ביותר בין המדינות המתקדמות. על מנת לקיים את שיעור הצמיחה הנחוץ לצרכיה החברתיים והצבאיים חייבת ישראל לשפר את כבישה, נמליה, מערכת הרכבות, בנייני המגורים ועוד. לישראל אין לא האמצעים ולא הניסיון הדרושים על מנת לבצע משימה זו לבדה. סין היא בונַת התשתיות המובילה, הזולה והתחרותית ביותר בעולם. כאשר ישראל פירסמה את המכרז שלה לגבי הרחבת נמל חיפה, הסינים היו היחידים שנענו. ישראל ביקשה תחילה לעניין חברות אמריקניות בפרויקט, אולם אף חברה אמריקנית לא הביעה עניין. הרחקתה של סין ממשימת שיפור התשתיות של ישראל תזיק להתפתחותה הכלכלית של ישראל.

ולבסוף, ישנן סיבות היסטוריות ומהותיות לאינטרס הישראלי במערכת יחסים בת-קיימא עם סין. יש כאן נושא סמוי, שהישראלים אינם רוצים להעלותו מול האמריקנים. מייסדה של ישראל, דוד בן גוריון, קרא לעם היהודי, ולאחר מכן למדינת ישראל, לשאוף לקשרי ידידות עם יבשת אסיה. עוד בשנות ה-30 של המאה ה-20, הוא צפה את עלייתן של סין ושל הודו.37 ב-1963 הוא אמר כי לא לנצח תשלוטנה ארצות הברית וברית המועצות על העולם: "אין כל ספק כי… סין והודו יהפכו למעצמות הגדולות ביותר בעולם." עמיתו ולאחר מכן שר החוץ, משה שרת, ראה זיקה יותר ספציפית בין תקוותה של ישראל להתקבל במזרח התיכון לבין "כמות הרצון הטוב והסולידריות שנצלח לעורר מצד הציביליזציות הגדולות של אסיה."38 עד כה לא זכו תקוות אלה בנוגע לסין למימוש, אולם הם השפיעו על מעט הדיפלומטים ואנשי-העסקים שחיפשו גשרים לסין במשך השנים שבהן לא היו קשרים דיפלומטיים בין שתי הארצות. דאגה סמויה כי ארצות הברית, שדומה כי היא מנמיכה את הפרופיל שלה במזרח התיכון, לא "תשלוט לנצח על העולם", או שיום אחד היא תפסיק לתמוך בישראל, קיימת במוחם של רבים בישראל.

בעוד שהמדיניות האמריקנית משתנה לעיתים קרובות, המדיניות הסינית מכוונת לטווח הארוך, ורק לעיתים רחוקות היא נכנעת ללחץ מבחוץ. כמו בעבר, סין תסרב "לבחור צד" במזרח התיכון, למעט תשלום מס שפתיים. היא תתמוך בכל הצעות ההחלטה המוגשות באו"ם ע"י העולם המוסלמי, וזה מצידו "יגמול" לסין בהתעלמות מן הצעדים שהיא נוקטת נגד המוסלמים שבשטחה. האו"ם איננו משפיע על ידידותה, המוצהרת והרשמית, של סין כלפי ישראל. במשך שישים שנה, סין מעולם לא התכוונה להזיק לישראל. סין אמנם סיפקה נשק למספר מדינות מזרח תיכוניות, בהן איראן (אם כי משלוחי הנשק של סין למדינה זו הצטמצמו החל משנות ה-1990 ואילך), אך מעולם לא היה זה נשק "משנה תוצאה". מספר פעמים נפגעה ישראל מטילים מתוצרת סין": סין מכרה אותם לאיראן, כתגמול על אספקת נשק אמריקני לטאיוואן. איראן העבירה כמה מאותם טילים לחיזבאללה ולחמאס, ללא אישור של הסינים (אם כי ניתן לטעון שהסינים יכלו לצפות לכך). התמיכה הסינית באיראן מכוּוֶנֶת נגד ארצות הברית, ואיננה נובעת מצרכי הנפט של סין, כפי שמנסה לטעון הדיפלומטיה הסינית. לנפט האיראני יש תחליפים. אך בעוד שארה"ב מאתגרת מדיניות שנוקטת סין בתוך סין עצמה, לדוגמה בהונג קונג ובשינג'יאנג, סין אינה יכולה להשיב מידה כנגד מידה לארה"ב. לכן היא תומכת באויבותיה הרחוקות של אמריקה – איראן וצפון קוריאה. ישראל היא "נזק משני" בעימות בין סין וארה"ב, ושום פגיעה בה איננה תוצאה מעוינות סינית ישירה. אך יהיו מניעיה של סין אשר יהיו, היחסים ההדוקים שהיא מקיימת עם האויבת הקשה ביותר של ישראל מהווים בעיה. ישראל קיוותה כי היחסים הכלכליים והדיפלומטיים הגדלים והולכים שלה עם סין יניעו את הסינים לגלות התחשבות בכך שאיראן היא האיום האסטרטגי החמור ביותר הנשקף לה, אולם זה לא קרה.

בשנים האחרונות לא גינתה סין באופן פומבי את איומי השמדת ישראל שמשמיעה איראן – צעד קל, שסין גם לא היתה צריכה לשלם מחיר כלשהו תמורתו. לעומתה, ארבע החברות הקבועות האחרות במועצת הביטחון, בהן רוסיה, גינו איומים אלה בפומבי.

הקודם
הבא