ספריית מאמרים / ניירות עמדה

עלייתה של סין, היריבות מצד ארה"ב, וההשלכות על ישראל

שלום ואלד הוא חוקר בר-סמכא של סין. הוא מכיר היטב את ההיסטוריה של סין. לא פחות חשוב מכך – הוא יודע כיצד משפיעה ההיסטוריה הסינית על דימויה העצמי של סין ועל תפקידה בעולם. הערכותיו לגבי סין נעשות ממבט חד ובהיר, ובאופן בלתי-פולמוסי.

מסמך המכון למידיניות העם היהודי שנכתב על ידי דר' ואלד, "עלייתה של סין, התנגדותה של ארה"ב, וההשלכות על ישראל", משקף גם הפעם את גישתו האנליטית הקפדנית. אין הוא מציע התנצלות אלא הסבר לכך שסין, שסבלה במהלך המאה ה-19 מאה שנים של השפלה מצד מעצמות זרות, חותרת לשוב לתפקיד העולמי שהיא זכאית לו, לדעתה, מכוח משקלה הכלכלי הגלובלי.

ואלד מציע הסבר מעמיק לכך שאמריקה רואה את סין כמקור לאיומים מתגברים והולכים, וסבור כי אמנם ארה"ב ניצבה בפני מתחרים במהלך המאה ה-20, אך שום מתחרה לא היתה דומה לסין. בין שהיו אלה הגרמנים או היפאנים, ולאחר מכן ברית המועצות, אמריקה ניצבה בפני מעצמות שאיתגרו אותה מבחינה צבאית, אך מעולם לא כלכלית. לפי ואלד, יתכן שכוח הקנייה של סין כבר היום עולה על זה של ארה"ב.

אין פירושו של דבר כי סין תעבור בהכרח את ארה"ב ותשלוט על הזירה הכלכלית בעתיד. אולם יהיה על ארה"ב לעבוד ולהשקיע הרבה בתחומי האינטליגנציה המלאכותית וחישוב קוואנטי, בתקופה שבה סין נחושה להשיג יתרון בשני תחומים אלה. ואלד עורך השוואה בין היתרונות היחסיים של אמריקה ושל סין, במגמה לנסות ולחזות למי משתיהן יש סיכוי טוב יותר לנצח במירוץ המתנהל בשתי טכנולוגיות אלה, הנמצאות בחוד החנית של הפעילות החדשנית.

אף שההשוואה שעושה ואלד בין היתרונות היחסיים של שתי החברות מוצגת בצורה אנליטית – אפילו נייטרלית – ברצוני להצביע על כך ששוב אנו עדים למגבלות המשטר האוטוריטרי ולהשלכותיו. התגובה הסינית לנגיף הקורונה הינה תזכורת חדה לפחד הבולם דיון או דיווח כנים, או התפתחות אינטלקטואלית במדינה העצומה הזאת. אילו רופאיה של סין לא היו חוששים לדווח על סכנתה של מגפה חדשה, קרוב לוודאי שניתן היה לבלום ביתר קלות את המחלה, והמכה שדימויה של סין היה סופג, שלא לדבר על כלכלתה, היתה מכאיבה פחות. להערכתי, האוטוריטריות של סין גורמת לכך שסיכוייה של סין לנצח במערכה נגד ארה"ב אינם טובים – והשנה, גם מול הונג קונג וגם מול נגיף הקורונה, חשפה סין את חולשותיה לעיני כל.

אין להבין זאת כהמלצה לשאננות, אלא כטיעון לנקיטת פרספקטיבה נכונה. ואכן, ואלד מציע פרספקטיבה חשובה לגבי מה שהוא רואה כתגובה אמריקנית כמעט היסטרית לסין בתור איום עולה. הוא טוען כי ארה"ב וסין זקוקות זו לזו. טיעוניו ראויים להישקל – וכמובן, כך גם התייחסותו לתוצאות העלולות לנבוע מכך שישראל עלולה למצוא עצמה לכודה בין שתי מעצמות העל. הוא מנמק באופן משכנע מדוע חייבת ישראל להישאר במצב שבו היא מסוגלת לשמור על יחסיה הכלכליים והטכנולוגיים עם סין. הוא מביע צער על גישתה של ארה"ב, שדומה כי היא מתבססת על רפלקס ולא על חשיבה מסודרת, תוך שהוא מגיש סדרה של המלצות על מה שישראל צריכה לעשות על מנת להגיע להבנות עם ארה"ב על המותר ואסור לישראל ביחסי המסחר שלה עם סין. הוא מציין כי ניטל על ישראל לעבד ביחד עם ארה"ב מערך של הבנות לכל רוחב מגוון הפעילויות הכלכליות והטכנולוגיות שהיא מקיימת יחד עם סין. עד כה לא הקימה ישראל את המנגנונים הנדרשים לצורך חיוני זה.

מקבלי ההחלטות בישראל ובארה"ב ייטיבו לעשות אם יקראו את ניתוחו של ואלד ואת המלצותיו, ויתייחסו אליהם במלוא הרצינות.

הקודם
הבא