אנטישמיות ודה-לגיטימציה

קמפיין הדה-לגיטימציה הבין לאומי נגד ישראל

  1. זו משמעות המטרות המוצהרות של תנועת ה–BDS במצע היסוד שלה מ-2005: גמר הקולוניזציה על ישראל את “כל האדמות הערביות”, הכרה בשוויון זכויות לערביי ישראל והגנת “זכות השיבה” של כל הפליטים הפלסטינים, קרי – לחזור לבתיהם ולרכושם.
  2. http://jcpa.org/article/3d-test-of-anti-semitism-demonization-double-standards-delegitimization/
  3. דו”ח משרד התפוצות מינואר 2018 מצביע על תמונה מדאיגה של מצב האנטישמיות באירופה ועל הקשר ההדוק בין ביטויי אנטישמיות ודה-לגיטימציה.
  4. ראה, למשל, ב – Dan Diker, BDS UNMASKED, JCPA, 2016
  5. ;Daniel Reisner, De-legitimization in the Legal Arena (JPPI, 2013) פנינה שרביט ברוך וקרן אבירם, “דה-לגיטימציה – המסגור המשפטי”, בקובץ “תופעת הדה-לגיטימציה: אתגרים ומענים”, המכון למחקרי ביטחון לאומי, מזכר 164 (פברואר 2017), עמ’ 47-56.
  6. ראה, למשל, דיווח רשת בלומברג:
  7. https://www.bloomberg.com/news/articles/2016-06-02/israel-boycott-is-failing-when-measured-by-main-economic-gauge

  8. ראה ניצן פלדמן, “בצלה של מתקפת דה-לגיטימציה – רגישותה של כלכלת ישראל לסנקציות”, המכון למחקרי ביטחון לאומי, מזכר 154, יולי 2016; איל קופמן, “ניתוח ההשלכות האפשריות של חרם כלכלי על ישראל”, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דצמבר 2014.
  9. סוגיית חיזוק מאמץ ומערך ההסברה של ישראל איננה נושא מסמך זה וראויה לדיון בפני עצמו.
  10. בינתיים הפיק המשרד לעניינים אסטרטגיים רשימה של פעילים בכירים מכ-20 ארגונים בינלאומיים העוסקים בקידום BDS – שכניסתם לישראל תימנע. נשמעה ביקורת מסוימת על כך שפרסום הרשימה ברבים (להבדיל מעצם הכנתה) מאפשר לגורמים אלה להציג עצמם כסמל וכקרבן במלחמה על ערכים כמו חופש ביטוי ודמוקרטיה, אף שכלל אינם דוגלים בהם.
  11. The Israel Anti-Boycott Act ו – Combatting BDS Act of 2017.
  12. כך למשל, בשנה האחרונה נסגרו חשבונות בנק של גורמי חרם על ישראל בארה”ב
    (Comerica), גרמניה (Commerzbank), בריטניה (Co-op Bank) ואירלנד (Bank of Ireland). בינואר 2018 הודיעה סגנית ראש עיריית פרנקפורט כי הממשל המוניציפלי המקומי ינתק כל קשרי מסחר עם ארגונים התומכים בפעילות BDS.
הקודם
הבא