ספריית מאמרים / דיאלוג ישראל תפוצות

70 שנה ליחסי ישראל-תפוצות: הדור הבא

הממצאים משקפים את מה שעלה בדיוני הדיאלוג, שבהם מיוצגים בעיקר יהודים שיש להם זיקה, ולעיתים קרובות גם עמדת מנהיגוּת, בקהילות היהודיות בתפוצות.

    • ישראל נתפסת ככוח המוביל בעם היהודי, ועל כן כנושאת באחריות יתר לגורל העם היהודי. בעניין זה שוררת הסכמה בין יהודים בתפוצות ליהודים בישראל.
    • יהודים בתפוצות ובישראל מסכימים שיש לכלל היהודים ״מְנָיָה״ במדינה היהודית, ועל כן גם זכות וחובה לסייע לה.
    • יהודים בתפוצות מצפים מישראל להשראה תרבותית וערכית; הרבה פחות מזה לסיוע מעשי בעניינים שוטפים של ניהול חיי הקהילה.
    • לצד חובת הסיוע, יהודים מצפים להתחשבות והקשבה מצד ישראל. רובם מצפים ליתר הקשבה במה שנוגע ל ״יהודיוּת״ המדינה, ופחות במה שנוגע למדיניות בנושאים אחרים, ובעיקר בנושאי ביטחון.
    • יהודים בישראל מוכנים להתחשב בעמדות התפוצות בנושאי דת ומדינה, אך לא בנושאים ביטחוניים ומדיניות חוץ.
      שיח ה״התרחקות״ מחלחל, והדעה הרווחת כיום, בעיקר בתפוצות, היא שישראל ויהודי התפוצות מתרחקים אלה מאלה. באופן מפתיע, דעה זו רווחת יותר בקרב יהודים מבוגרים מאשר בקרב יהודים צעירים.
    • בקרב יהודים בתפוצות ישנה אכזבה מרמת הקשב וההתחשבות של ממשלת ישראל, בין השאר, אך לא רק, בעקבות משבר הכותל (בקרב יהודים שאינם מחוברים לקהילה, היעדר הקשב של ישראל מגביר את עוצמת ההתנכרות).

למרות זאת, הקשר לישראל עודנו מרכיב משמעותי ולא בר-החלפה עבור יהודי התפוצות המחוברים לקהילה.

במקביל לקונסנסוס התרבותי הנרחב בנוגע לצורך בהכלה מקבלת, היה קונסנסוס דומה בדבר הצורך בשמירה על סטנדרטים מסוימים. במילים אחרות, הייתה הכרה בכך שאינדיבידואלים מנהלים את חייהם במסגרת פתוחה וגמישה, שבה החיפוש שלהם אחר זהות ומשמעות הוא אישי, ייחודי ופרטני; עם זאת, הייתה גם הכרה בערכה של נורמה קולקטיבית.

גישה של קבלה והכלה נדרשת הן כדי להתאים את העולם היהודי למציאות החיים הרווחת כיום, והן משום שיהודים רבים מזהים את הגישה הזאת כגישה הנכונה מבחינה ערכית. הנורמות נדרשות בכדי להמשיך לקיים את העם היהודי בקולקטיב ולמנוע ממנו תהליך של התפוררות שיהפוך אותו לאוסף של קבוצות ופרטים נפרדים.

הקודם
הבא