ספריית מאמרים / דיאלוג ישראל תפוצות

צמיחת הקהילות החרדיות בתפוצות

אמנם לעיתים קרובות היחס אל יהדות אמריקה הוא כאל אוכלוסייה אחת, אולם המגזרים בקרב יהודי ארה"ב המזדהים כיהודים והמשתתפים בחיים היהודיים נוטים להתחלק לשני סוגים רחבים:

  1. ארגונים יהודיים קהילתיים "כלליים", לדוגמה הפדרציות, שבין הנהגותיהם ועובדיהן נכללים גם כמה יהודים אורתודוכסים וגם מספר רב של אלה המזדהים עם זרמים יהודיים אחרים, או המוגדרים כ"סתם יהודים". מובן שלכל אחד מן הזרמים הדתיים יש ארגונים משלו, אולם באופן כללי, הלא-אורתודוכסים והאורתודוכסים המודרניים משולבים לרוב בתוך הארגונים הקהילתיים הכלליים.
  2. האורתודוכסים החסידיים והישיבתיים, המקיימים מסגרות פילנתרופיות, דתיות, חינוכיות וקהילתיות משלהם, ומשתתפים רק באופן מצומצם ביותר בארגונים היהודיים הכלליים.

בעבר, כל המסגרת נשענו על בסיס אוכלוסייה לצורך איוש המבנים הארגוניים והתמיכה בפעולותיהם. אולם בראשית המאה ה-21 החל להשתנות משקלן היחסי של הקהילות השונות בקרב יהדות התפוצות. שינוי זה, שברובו נובע משיעורי פריון והתבוללות שונים, מתבטא בהקטנת בסיס האוכלוסייה של הארגונים הקהילתיים הכלליים ולעומתו – חיזוק בסיס האוכלוסייה האורתודוכסית.


על פי סקר פיו משנת 2013 על יהודי ארה"ב, קרוב ל-30 אחוז מכלל הילדים היהודיים גדלים בבתים אורתודוכסיים. אם יימשכו המגמות הנוכחיות, אזי עד אמצע המאה ה-21, המגזר האורתודוכסי באוכלוסייה היהודית-אמריקנית יהווה כשליש מכלל האוכלוסייה.

ניתן להבחין בגידול זה גם ברמת הקהילה המקומית. לדוגמה, בקהילה היהודית של מטרופולין דטרויט, האורתודוכסים מהווים רק 15 אחוז מן האוכלוסייה הבוגרת, אך 37 אחוז מן הילדים. בדומה לכך, בקהילה של בולטימור, ב-1999 היוו ילדים אורתודוכסים 26 אחוז מן המספר הכולל של ילדים יהודיים, ואילו בשנת 2010 עלה שיעורם ל-38 אחוז. בניו יורק גדלה האוכלוסייה היהודית הכללית ב-9 אחוזים בין 2002 ל-2011. אולם מספר האורתודוכסים בתקופה זו גדל ב-30 אחוז.

מגמה מתפתחת זו של חשיבות דמוגרפית חרדית גדלה והולכת מומחשת בשיעורי הילודה של אורתודוכסים וחרדים ובמבנה הגילאים שלהם. על פי סקר פיו, למשפחות אורתודוכסיות יש 4.1 ילדים בממוצע, בעוד שבמשפחות הלא-אורתודוכסיות, הממוצע למשפחה עומד על 1.7 בלבד. על פי מחקר שנערך בניו יורק (Steven M. Cohen, Jacob B. Ukeles, Ron Miller, Jewish Community Study of New York: 2011. New York Jewish Federation, p. 215.), לנשים חרדיות בגילאי 33-44 יש בממוצע יותר מחמישה ילדים למשפחה, בעוד שאצל נשים אורתודוכסיות מודרניות הממוצע עומד על 2.5 ילדים למשפחה, ואילו אצל הלא-אורתודוכסים – 1.3 בלבד. שיעור הילודה הגבוה משתקף גם במבנה הגילים של החרדים, במיוחד בהשוואה לקהילה הלא-אורתודוכסית הגדולה יותר. האורתודוכסים צעירים יותר מן היהודים האחרים. 24 אחוז מהחרדים הם בגילאים שבין 18 עד 29, בעוד שאצל הלא-אורתודוכסים, שיעורם של גילאים אלה הוא רק 17 אחוז. לעומת זאת, רק 12 אחוזים מן האורתודוכסים הם בני 65 ומעלה, בעוד ש-22 אחוזים מהלא-אורתודוכסים הם בני 65 או יותר.

לא זו בלבד שהקהילה האורתודוכסית גדלה מספרית, אלא שהיא גם התפתחה מבחינה כלכלית ומוסדית. מספר מסוים מהמשפחות האורתודוכסיות הגיעו לעושר כלכלי ב-75 השנים האחרונות, והקהילות הישיבתיות והחסידיות בנו תשתיות חינוכיות, דתיות וסוציאליות מרשימות. כדי לענות על צרכיה פיתחה קהילת ה"פרום" קשרים עם מנהיגים פוליטיים – במיוחד ברמה המקומית והמדינתית, אך גם ברמה הפדרלית. בשנים האחרונות היא נעשתה, במידה מסוימת, לחלק מקואליציה דתית בעלת חשיבות פוליטית, ביחד עם האוונגליסטים ועם קתולים שמרנים, הפועלים להגנה ולקידום של אינטרסים משותפים כגון הגדלת המימון הממשלתי לבתי ספר דתיים/קהילתיים או חופש דתי, כפי שהם מפרשים אותו. חרדים מתחילים להיכנס לשירות הממשלה ותופסים משרות בסקטור הפרטי. יותר ויותר חרדים יכולים לשמור על לבושם המסורתי, סימנים מובהקים של דתיות יהודית, והקפדה על המצוות, תוך שהם משיגים הצלחה עסקית והשפעה פוליטית.

הקודם
הבא