ספריית מאמרים / דיאלוג ישראל תפוצות

צמיחת הקהילות החרדיות בתפוצות

המכון למדיניות העם היהודי יזם דיאלוג מובנה זה, השישי במספר, לנוכח המציאות הדמוגרפית שבפניה ניצב העם היהודי. הוא שונה מדיאלוגים קודמים בכך שהוא ממוקד בנושא ספציפי המונח לפני ההנהגה היהודית: צמיחת הקהילה החרדית בישראל ובתפוצות, הנעשית משמעותית יותר ויותר.

האתגר שבפניו ניצבת ישראל שונה מן האתגר בתפוצות. להשתתפותם של החרדים הישראלים בצה”ל ועוד יותר מכך – בכוח העובדה, תהיה משמעות קריטית על עוצמתה של ישראל בכל ההיבטים האפשריים. אולם, כמדינה ריבונית, המערכת הפוליטית של ישראל מתמודדת מול אתגר זה – לטוב או לרע.

במקרה שבו ההנהגה היהודית והפעילות היהודית הם וולונטאריים, כפי שזה בתפוצות, הדילמות מורכבות הרבה יותר. קיטוב מעמיק והולך הפך להיות האיום העיקרי. כמעט אין ספק שהתפתחותן של קהילות מנותקות אלו מאלו, עם זיקות מינימליות וללא יעדים משותפים ותחומי אחריות משותפות, תכרסם בזהות ובהשפעה היהודית.

הנתונים המספריים מדהימים. כשליש מבין בני הנוער היהודיים בארה”ב, בגילים שמתחת ל-18, גדלים במשפחות אורתודוקסיות. בשטח המטרופוליני של ניו יורק, שיעור זה מתקרב לשני שלישים. מבין אלה, פחות משליש משתייכים למשפחות אורתודוקסיות מודרניות, שבאופן מסורתי הינן מעורבות בקהילה היהודית הרחבה יותר ובחברה הכללית.

עד היום, ארגונים ללא אוריינטציה דתית יחידה נשאו בנטל האחריות לביטחון הקיומי של העתיד היהודי. ארגונים אלה יצרו את הבסיס להשפעה היהודית בחברה האמריקנית, חתרו להבטיח את הרווחה החומרית של יהודי ארצות הברית בכללותם, ועודדו את הצעירים היהודיים המבריקים והמוכשרים ביותר לבנות לעצמם קריירה בזירה הפוליטית ובשירות הציבורי. נאמנותם הראשונה היתה מאז ומתמיד נתונה לאמריקה, אולם ההיבט של השתייכות יהודית הבטיח תחושה עמוקה של אחריות לקהילות יהודיות הנזקקות לסיוע ברחבי כל העולם.

לא יתכן ספק לגבי העובדה שהקהילה החרדית, או ה”פרוּם”, כפי שהיא מכונה באמריקה, מספקת המשכיות רוחנית ומסורתית באמצעות שמירת מצוות קפדנית. בעשורים האחרונים, קהילה זו הפכה מעורבת יותר בזירה הפוליטית, אולם היא התמקדה בראש ובראשונה על הצרכים הדחופים שלה היא. המכון למדיניות עם יהודי מזהה אתגר שנוצר עקב הגידול המשמעותי של הקהילה החרדית, לפיתוח יותר שיתוף פעולה במאמץ לעתיד יהודי של ביטחון ושגשוג. עמידה באתגר זה מחייבת את חיזוק הייצוג החרדי לא רק בארגונים יהודיים ובמערכת הפדרציות, כי אם גם בשירות הממשלתי והציבורי. זהו יעד עיקרי שהמכון משקיע בו עתה באמצעות פרויקט חדש שמטרתו להשיג ייצוג מוגבר כאמור.

הדיאלוג השנה היה צעד ראשון במאמץ לבנות אמון בין המרכיבים השונים של יהדות ארצות הברית ושל יהדות העולם כולה.

מובילי הדיאלוג השישי של המכון למדיניות העם היהודי היו דר’ שלמה פישר (ירושלים) ודר’ ג’ון רסקיי (ניו יורק). לרב דר’ דב מימון היתה תרומה משמעותית בהובלת המפגשים באירופה, ופרופסור סטיבן פופר מילא תפקיד חיוני בארגון ובהנחיית הדיון בלוס אנג’לס. ארבעתם הינם עמיתים בכירים של המכון. אדר שיבר, עמיתה נלווית של המכון, הפיקה את הפרויקט. הרב דר’ מימון מוביל בימים אלה את הפרויקט החדש שלנו על חיזוק הייצוג היהודי בכל תחום והיבט של מנהיגות יהודית. ברצוני להביע את הערכתי העמוקה למאמץ שהושקע על ידם בעניין מורכב ורגיש זה. אולם מאמץ זה לא יכול היה להצליח ללא סיוען של דמויות חשובות בעולם היהודי כגון מלקולם הונליין מוועידת הנשיאים, אריק גולדסטין מהפדרציה היהודית של ניו יורק, פרופ’ ריצ’רד סטון מהאיחוד האורתודוקסי, רות ליכטנשטיין מ”המודיע”, ד”ר אירווינג ליבוביץ מהחוף המערבי, הרב שלמה ורדיגר, הרב מנחם לובינסקי, הרב חיים דוד צוויבל והרב אבי שפרן מאגודת ישראל באמריקה, פרופ’ עוזי רבהון וישראל קצובר מישראל, ורבים אחרים. צרור תודות לכולם.

ההמלצות הנובעות מן הדיאלוג של 2019 מתמקדות במספר תחומים עיקריים:

  1. תיאום מאמץ מאוחד של הזרמים השונים בתחום ההסברה והסנגוריה לטובת מדינת ישראל וקהילות יהודיות הנזקקות לסיוע בתחום זה
  2. שיתוף פעולה הדוק יותר בין קבוצות שונות במתן חינוך ושירותים חברתיים לקהילה היהודית הכללית
  3. עידוד האליטות בקהילה החרדית לקבל אחריות על העתיד היהודי באמצעות צטרפות להנהגתם של ארגונים יהודיים עיקריים, וכן כניסה לזירות של הפוליטיקה הכלל-ארצית והשירות הציבורי.

הדיאלוג השנתי של 2020 מוקדש להשפעה של האנטי-שמיות על זהות יהודית בישראל ובתפוצות. נשמח להשתתפותכם במאמץ זה.

אבינועם בר-יוסף

הקודם
הבא