ספריית מאמרים / דיאלוג ישראל תפוצות

צמיחת הקהילות החרדיות בתפוצות

הגידול המשמעותי בנתח האוכלוסיות האורתודוכסיות – חסידיות וישיבתיות כאחד – ביהדות ארה"ב מעלה את שאלת הפוטנציאל של מעורבות קהילתית, אזרחית ופוליטית מוגברת של החרדים.

הדיאלוג היהודי המובנה, אותו עורך המכון למדיניות העם היהודי זו השנה השישית, בחן נושא זה בסדרה של סמינרים עם מנהיגים חרדיים וקהילתיים. בדיונים אלה אימצו רוב מנהיגי החרדים ומנהיגי הקהילה הכללית את היעדים של בניית אמון וחיזוק שיתוף הפעולה בין הקהילות השונות.

במחצית השנייה של 2018 החל המכון למדיניות העם היהודי בתהליך הדיאלוג המובנה השנתי השישי שלו, העמקת מעורבות אזרחית ופוליטית של הקהילה החרדית הקהילה החרדית בתפוצות. הדיאלוגים של המכון נועדו לספק למקבלי החלטות בישראל ובתפוצות כלי מדיניות המאגד את נקודות המבט השונות של יהדות העולם. כל הדו"חות על הדיאלוגים מוגשים לממשלת ישראל ולארגונים יהודיים ברחבי העולם. אולם הדיאלוג הנוכחי נבדל מקודמיו מן הבחינה ששני הצדדים לדיאלוג לא היו הפעם, בניגוד לשנים הקודמות, ישראל ויהדות התפוצות. הדוברים בדיאלוג של 2019 היו הקהילה החרדית ("פרוּם" – "אדוקים" ביידיש, כפי שמכונים המקפידים במצוות בקרב יהודי ארה"ב) והקהילה היהודית המאורגנת בזרמים המרכזיים בארה"ב, שחבריה נמנים בעיקר על הזרם הרפורמי, הקונסרבטיבי או האורתודוכסי המודרני.

מטרת פרויקט העמקת למעורבות אזרחית ופוליטית של הקהילה החרדית הקהילה החרדית בתפוצות היתה לפתוח שיח על השלכות המפנה הדמוגרפי החשוב המתרחש בחיים היהודיים באמריקה: הגידול בשיעורם של האורתודוכסים, במיוחד הקהילות החסידיות והישיבתיות, בקרב האוכלוסייה היהודית של צפון אמריקה. פרויקט זה חוקר האם, לנוכח מגמה דמוגרפית זו, רצויה או נחוצה השתתפות חרדית גדולה יותר בחיים הציבוריים האמריקניים ובחיים הקהילתיים ובארגונים היהודים הכלליים, כגון הפדרציות. למטרה זו יזם המכון למדיניות העם היהודי סידרת דיונים עם מנהיגים מקהילות ה"פרום" והקהילות היהודיות היותר גדולות, וערך מספר סמינרים שבהם נוהלו דיונים עם משתתפים, אורתודוכסים ולא-אורתודוכסים, בקהילות יהודיות גדולות בצפון אמריקה. משתתפי הסמינרים גם השיבו לסקר קצר. הפרויקט בוחן סיבות למעורבות גדולה יותר של קהילת ה"פרום", וכן את האתגרים העלולים לעמוד למכשול בדרך השגת מטרה זו.

הערה אודות הטרמינולוגיה:

בישראל מקובל יותר השימוש במונח “ליטאי” במקום “ישיבתי”, אולם הואיל ומאמר זה עוסק ביהדות ארה”ב, בחרנו להשתמש במונח המקובל באמריקה. עוד נציין כי במהלך הפרויקט מצאנו כי לא כל המנהיגים הישיבתיים והחסידיים מסכימים למונחים שבהם יש להתייחס אליהם. בנוסף לכך, זהו נושא רגיש, בשל הקונוטציות המתלוות לכינויים אלה. משום כך אנו משתמשים לחליפין במונחים “אורתודוכסים ישיבתיים וחסידיים”, “חרדים” “אדוקים” ו”פרום”, תוך שאנו מציינים את הקונוטציות השונות (חיוביות ושליליות כאחד) המתלוות לכל אחד מן המונחים הללו.

הקודם
הבא